דקה אחרי שבית המשפט העליון של ארצות הברית בלם את אחד המהלכים הכלכליים הדרמטיים ביותר של כהונתו – הנשיא דונלד טראמפ הגיב במהלך נגדי מהיר: צו נשיאותי חדש שמטיל מכס יבוא גלובלי בשיעור 10% על שורה רחבה של מוצרים הנכנסים לארה״ב.
המסר ברור: גם אם בית המשפט צמצם את הסמכות – המלחמה הכלכלית לא נעצרת.
מה פסל העליון – ולמה זה דרמטי
בית המשפט העליון קבע כי הממשל חרג מסמכותו כאשר השתמש בחוק סמכויות חירום כלכלי (IEEPA) כדי להטיל מכסים רחבים על מדינות רבות. לפי ההכרעה, החוק אינו נועד לשמש כלי קבוע למדיניות סחר אלא למצבי חירום מוגדרים.
המשמעות: חלק מהמכסים שהוטלו במסגרת זו בוטלו, ונפתח פתח לתביעות להחזרי כספים מצד יבואנים וחברות שכבר שילמו מיליארדים לקופת האוצר האמריקאי.
מדובר בפסיקה שמערערת את תפיסת “המכסים ככלי חירום נשיאותי בלתי מוגבל” – אחת מאבני היסוד במדיניות הכלכלית של טראמפ.
התגובה המיידית: מכס חדש, בסיס חוקי אחר
טראמפ לא המתין. הוא הפעיל סעיף אחר בחוק הסחר האמריקאי (Section 122), המאפשר הטלת מכס זמני של עד 15% לתקופה של 150 יום במצבי חוסר איזון במאזן התשלומים.
כך נולד מכס חדש של 10% – רחב, גלובלי, מהיר.
בנוסף, הממשל מאותת כי ייעשה שימוש מוגבר גם בסעיפים אחרים:
• סעיף 301 – נגד “פרקטיקות סחר בלתי הוגנות”
• סעיף 232 – בטענה של ביטחון לאומי
כלומר, אם דלת אחת נסגרה – הדלתות האחרות נפתחות.
מה זה אומר לכלכלה האמריקאית
הפסיקה יצרה אי ודאות כפולה:
1.הכנסות המדינה – המכסים הקודמים יצרו הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים. כעת עולה שאלה האם יבואנים יקבלו החזרים.
2.שרשראות אספקה – חברות שתכננו תמחור לפי תעריפים קיימים נאלצות להתאים מחדש.
3.שווקים פיננסיים – מניות קמעונאות וייבוא הגיבו בתנודתיות.
4.אינפלציה – מכסים מעלים מחירים לצרכן. ביטול חלקם עשוי להקל זמנית, אך המכס החדש מקזז חלק מההשפעה.
ההשלכות הגלובליות
אירופה, סין, הודו ודרום־קוריאה בוחנות את הצעד.
חלק מהמדינות רואות בכך חידוש עימות סחר. אחרות ממתינות לראות האם המכס הזמני יהפוך לקבוע.
המסר של טראמפ למדינות העולם ברור:
המכסים אינם טעות – הם אסטרטגיה.
ומה לגבי ישראל?
כאן התמונה מורכבת במיוחד.
ישראל נהנית מהסכם סחר חופשי עם ארה״ב, אך לא כל המוצרים פטורים לחלוטין מתעריפים. בנוסף, חברות ישראליות פועלות דרך שרשראות אספקה בינלאומיות – כך שגם אם המוצר “ישראלי”, רכיבים מיובאים עלולים להתייקר.
המשמעויות האפשריות:
• עלייה בעלויות יצוא לארה״ב במוצרים מסוימים
• פגיעה עקיפה דרך מכסים על רכיבים המיוצרים במדינות שלישיות
• חוסר ודאות בתמחור ובחוזים ארוכי טווח
• השפעה על חברות הייטק, ביוטק, אלקטרוניקה ותעשיות ביטחוניות
במקביל, אם המכסים החדשים יישארו זמניים – ייתכן שההשפעה תהיה מוגבלת. אם יהפכו לכלי קבוע – ישראל תצטרך להיערך דיפלומטית וכלכלית.
השורה התחתונה
העליון סימן גבול חוקתי. טראמפ סימן גבול פוליטי.
הקרב האמיתי איננו רק על מכסים – אלא על השאלה מי שולט במדיניות הסחר האמריקאית: הנשיא או בתי המשפט.
העולם כולו, כולל ישראל, מוצא עצמו שוב בין הפטיש של וושינגטון לסדן של השווקים הגלובליים.
אם המכסים יהפכו לנשק קבוע – הסדר הכלכלי הבינלאומי עומד בפני עידן חדש של אי ודאות מתמשכת.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
