מנהיגי אירופה מאוחדים במאמץ למנוע פלישה ישראלית נרחבת ללבנון שנעשית בגיבוי הנשיא טראמפ ולאחר שממשלת לבנון כשלה במשימתה לפרוק את חיזבאללה מנשקו כפי שהתחייבה בהסכם הפסקת האש ב-2024. חמור מכך, הפלישה הישראלית צפויה בעקבות הצטרפות חיזבאללה להתקפות ולשיגורים לעבר ישראל בפקודת טהרן.
הלילה פרסמו חמש מעצמות מערביות – צרפת, בריטניה, קנדה, גרמניה ואיטליה הצהרה משותפת חריגה הקוראת לישראל להימנע מפלישה קרקעית רחבה ללבנון. הדרישה הגיעה שעות ספורות לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר במסיבת עיתונאים בבית הלבן כי הוא תומך בכוונה הישראלית לפעול נגד חיזבאללה, והבהיר כי הארגון השיעי “בעיה גדולה” ושיש לישראל זכות מלאה להתמודד עמו.
כך נוצר מצב נדיר שבו אירופה מתייצבת למעשה מול האיתות האמריקני: בעוד וושינגטון משדרת הבנה ואף עידוד למהלך צבאי ישראלי, מנהיגי אירופה מנסים לבלום את ההידרדרות לפני שתהפוך למלחמה רחבה נוספת בלבנון.
אירופה מאותתת: עצרו לפני שיהיה מאוחר מדי
בהצהרה המשותפת הזהירו חמש המדינות כי מתקפה קרקעית ישראלית רחבה בלבנון עלולה להיות בעלת “תוצאות הרסניות” ולהוביל ל“סכסוך ממושך” שיסכן את היציבות האזורית כולה. הדגש האירופי אינו רק על ההיבט הצבאי אלא בעיקר על המחיר האנושי והמדיני של מערכה כזו.
לדבריהם, כבר כעת המצב ההומניטרי בלבנון חמור ביותר: יותר ממיליון בני אדם נעקרו מבתיהם בדרום המדינה ובאזורים נוספים, מאות נהרגו, ועשרות אלפים חיים במקלטים ובמחנות מאולתרים. לבנון, שממילא סובלת מקריסה כלכלית עמוקה, מתקשה להתמודד עם גלי העקורים והפגיעה בתשתיות.
המסר האירופי ברור: אם ישראל תרחיב את הפעולה הקרקעית, המשבר עלול לצאת משליטה ולהפוך למלחמה אזורית ממושכת.
טראמפ מעניק רוח גבית לישראל
העיתוי של ההצהרה אינו מקרי. במסיבת עיתונאים בבית הלבן אמר טראמפ כי חיזבאללה הוא “בעיה גדולה מאוד” והביע תמיכה במהלכים הישראליים נגד הארגון. אמנם הנשיא לא הכריז בפירוש על תמיכה בפלישה רחבה, אך דבריו נתפסו כהענקת לגיטימציה למהלך כזה.
בקרב דיפלומטים אירופים נוצר הרושם כי וושינגטון אינה מתכוונת לבלום את ישראל, ואולי אף מעודדת אותה להמשיך בלחץ הצבאי. לכן מיהרו חמש המדינות לפרסם את ההצהרה – ניסיון לבלום את הסחף לפני שיתפתח לכדי מערכה מלאה.
ישראל מחריפה את הטון
במקביל להצהרות הבינלאומיות, ממשלת ישראל ממשיכה להקשיח את עמדתה. שר הביטחון ישראל כ״ץ הודיע כי צה״ל הונחה להרחיב את הפעילות בלבנון בעקבות מטחי הרקטות של חיזבאללה לעבר ישראל. לדבריו, אם ממשלת לבנון לא תבלום את הארגון, ישראל תעשה זאת בעצמה.
כ״ץ אף הזהיר כי לבנון עלולה לשלם “מחירים הולכים וגדלים” – החל בפגיעה בתשתיות ועד לאובדן שטחים – עד שחיזבאללה יפורק מנשקו. באמירה נוספת שעוררה הד בינלאומי אמר כי תושבים שיעים שנעקרו מדרום לבנון לא יורשו לשוב לאזור עד שתובטח שלומם של תושבי הצפון בישראל.
הצהרות אלו נתפסות באירופה כעדות לכך שישראל אינה מסתפקת עוד בפעולות אוויריות אלא שוקלת יצירת מציאות קרקעית חדשה בדרום לבנון. כל זאת בנוסף להודעת ישראל כץ שישראל מתכוונת לחסל את נעים קאסם, יורשו של נסראללה כמנהיג הארגון השיעי.
המצב בשטח: הסלמה מתמשכת
העימות בגבול הצפון נמשך כבר חודשים והלך והתרחב. צה״ל מגביר את התקיפות בלבנון, כולל הרס תשתיות מרכזיות כמו גשרים מעל נהר הליטני ומתקנים החשודים בשימוש חיזבאללה. במקביל, כוחות ישראליים פועלים במספר אזורים בדרום לבנון בניסיון לפרק תשתיות צבאיות של הארגון.
מצדו, חיזבאללה ממשיך בשיגורי רקטות וכטב״מים לעבר ישראל. לעיתים מדובר במאות שיגורים ביום, המפעילים אזעקות בכל רחבי הצפון ואף מעבר לכך. הארגון מבקש להוכיח כי למרות ההפצצות והלחץ הצבאי הוא עדיין מסוגל להכות בישראל.
לבנון משלמת את המחיר
המחיר הכבד ביותר נגבה בינתיים מהאוכלוסייה האזרחית בלבנון. לפי הערכות שונות, יותר ממיליון בני אדם כבר עזבו את בתיהם בדרום המדינה ובאזורים נוספים בעקבות ההפצצות והקרבות. מערכות הבריאות והסיוע מתקשות להתמודד עם העומס, וממשלת לבנון מודה כי אין לה משאבים להתמודד עם ממדי המשבר.
החשש באירופה ובארגונים בינלאומיים הוא שפלישה קרקעית רחבה תוביל לגל עקורים גדול עוד יותר ולקריסה מוחלטת של המדינה.
החשש ממלחמה אזורית
מעבר למצב בלבנון עצמה, המעצמות האירופיות חוששות כי עימות רחב ימשוך לתוכו גורמים נוספים באזור – בראש ובראשונה איראן, התומכת המרכזית של חיזבאללה. מערכה כזו עלולה להתרחב במהירות לזירות נוספות ולהפוך למלחמה אזורית רחבה.
לכן ההצהרה המשותפת אינה רק קריאה לישראל אלא גם מסר לוושינגטון: אירופה אינה רוצה לראות את המזרח התיכון נגרר לעימות רחב נוסף, במיוחד כאשר אזורים אחרים בעולם כבר מתוחים.
ישראל בין לחץ ביטחוני ללחץ בינלאומי
מבחינת ישראל, המציאות מורכבת. מצד אחד, תושבי הצפון חיים תחת איום מתמשך של רקטות וכטב״מים, והלחץ הציבורי לפעול נגד חיזבאללה גובר. מצד שני, כל צעד צבאי משמעותי יותר בלבנון עלול להיתקל בהתנגדות בינלאומית חריפה ולהוביל להסלמה אזורית.
המצב הנוכחי מציב את ישראל בצומת אסטרטגי: להמשיך בלחץ הצבאי בתקווה לשנות את המציאות הביטחונית בגבול הצפון – או להיענות לקריאות הבינלאומיות לבלימה ולחפש פתרון מדיני.
המבחן הגדול של הימים הקרובים
השאלה הגדולה כעת היא האם המהלך האירופי יצליח לבלום את ההידרדרות. אם ישראל תחליט להרחיב את הפעולה הקרקעית בגיבוי אמריקני, ייתכן שהמערכה בלבנון תיכנס לשלב חדש ומסוכן בהרבה.
כך או כך, המזרח התיכון עומד שוב בפני רגע הכרעה: בין ניסיון לבלום את ההסלמה לבין התלקחות שעלולה להוביל למלחמה רחבה נוספת באזור.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
