טראמפ מכריז: הפסקת אש לשבועיים מול איראן – בתמורה לפתיחת מיצרי הורמוז ההסכם כולל כפייה על נתניהו לחדול מהפצצות באיראן עם זאת לא ברור אם הפסקת האש כוללת גם את חיזבאללה
העולם עצר הלילה את נשימתו — ואז הגיעה ההודעה. רגעים לפני פקיעת האולטימטום האמריקני, פרסם דונלד טראמפ הצהרה דרמטית שלפיה ארצות הברית תשהה את התקיפות נגד איראן למשך שבועיים, בתנאי אחד מרכזי: פתיחה מלאה, מיידית ובטוחה של מצרי הורמוז. אם המהלך אכן יתממש, מדובר בתפנית חדה מהסלמה צבאית למהלך דיפלומטי — אולי המשמעותי ביותר מאז פרוץ המשבר.

הנוסח המלא של ההודעה:
“בהתבסס על שיחות עם ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף ועם הרמטכ״ל עאסים מוניר, שביקשו שאעכב את הכוח ההרסני המתוכנן להישלח הלילה לאיראן, ובכפוף לכך שהרפובליקה האסלאמית של איראן תסכים לפתיחה מלאה, מיידית ובטוחה של מצרי הורמוז — אני מסכים להשעות את ההפצצות והתקיפות נגד איראן לתקופה של שבועיים.
זו תהיה הפסקת אש דו-צדדית. הסיבה לכך היא שכבר עמדנו בכל היעדים הצבאיים ואף מעבר לכך, ואנו מתקדמים מאוד להסכם סופי שיביא שלום ארוך טווח עם איראן ושלום במזרח התיכון.
קיבלנו הצעה בת 10 סעיפים מאיראן ואנו מאמינים שהיא בסיס מעשי למו״מ. רוב נקודות המחלוקת כבר הוסכמו בין ארצות הברית לאיראן, אך תקופה של שבועיים תאפשר להשלים ולחתום את ההסכם.
בשם ארצות הברית, ובשם מדינות המזרח התיכון, זהו כבוד לראות את הבעיה ארוכת השנים הזו מתקרבת לפתרון.”
מאחורי הקלעים: פקיסטן נכנסת למרכז הבמה
המהלך לא הגיע משום מקום. ביממה האחרונה הפעילה פקיסטן לחץ כבד על וושינגטון וטהרן, בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית רחבה. ראש הממשלה שהבאז שריף והרמטכ״ל מוניר פעלו כמתווכים ישירים, והציעו מתווה ברור: דחייה של שבועיים, פתיחת הורמוז, והתחלה של מו״מ מואץ.
לפי גורמים בינלאומיים, מדובר במאמץ מתואם עם מדינות נוספות — כולל טורקיה, מצרים ומדינות המפרץ — שנבהלו מהאפשרות של פגיעה אנושה בנתיב השיט החשוב בעולם.
הורמוז: הציר שעליו עומד הכול
מצרי הורמוז הם לב הסיפור. כ-20% מתעבורת הנפט העולמית עוברת שם, וכל חסימה או פגיעה בהם מטלטלת מיד את הכלכלה הגלובלית. בשבועות האחרונים כבר נרשמו שיבושים, מחירי האנרגיה זינקו, וחברות ספנות החלו להימנע מהאזור.
הדרישה האמריקנית ברורה: פתיחה מלאה — לא חלקית, לא זמנית — אלא התחייבות איראנית לשמור על נתיב השיט פתוח ובטוח.
ומה אומרת איראן?
כאן התמונה מורכבת יותר. טהרן אכן העבירה הצעה בת 10 סעיפים, כפי שמציין טראמפ, אך עד כה התעקשה על תנאים רחבים בהרבה:
הסרת סנקציות, ערבויות להפסקת התקיפות, פיצוי על נזקי מלחמה והכרה בזכויותיה האסטרטגיות באזור.
לכן, גם אם יש נכונות עקרונית — הדרך להסכמה מלאה עדיין רחוקה.
ישראל: שותקת — אבל דרוכה
בירושלים לא מיהרו להגיב להודעה הדרמטית. במקום זאת, המסר שעובר ממערכת הביטחון ברור: היערכות להסלמה — בעיקר בגזרה הצפונית.
החשש המרכזי הוא שחיזבאללה ינצל את חלון הזמן הזה כדי להגביר ירי או לבצע מהלך עצמאי, שאינו תלוי ישירות בהחלטות טהרן או וושינגטון. המשמעות: גם אם ארה״ב ואיראן עוצרות — האזור לא בהכרח נרגע.
העולם מגיב: בין תקווה לחשדנות
בשווקים כבר מורגשת תגובת הקלה ראשונית, אך היא שברירית. מחירי הנפט תנודתיים, המשקיעים מהססים, והחשש המרכזי הוא שמדובר רק בהפוגה טקטית — לא בפריצת דרך אמיתית.
גם בזירה המדינית, התגובות זהירות:
אירופה מברכת אך דורשת ערבויות, רוסיה וסין קוראות להסכם רחב יותר, והאו״ם מזהיר מפני “אופטימיות מוקדמת”.
השורה התחתונה: הפסקת אש — או הפסקה לפני הסערה?
ההודעה של טראמפ יוצרת רגע נדיר של תקווה — אבל גם של חוסר ודאות קיצוני.
שבועיים. זה כל מה שניתן עכשיו לדיפלומטיה כדי להוכיח את עצמה.
אם המהלך יצליח — ייתכן שהעולם יעמוד בפתחו של הסדר חדש במזרח התיכון.
אם ייכשל — אותם שבועיים עלולים להפוך רק להפוגה קצרה לפני ההתלקחות הגדולה באמת.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.



