צה״ל מצמצם כוחות בלבנון: רחפני הנפץ של חיזבאללה משנים את כללי המשחק בגבול הצפון.
בשקט יחסי, כמעט בלי הכרזה רשמית גדולה, מתחולל בימים האחרונים שינוי משמעותי בזירה הלבנונית: צה״ל החל לצמצם היקפי כוחות בדרום לבנון ובחלק מהגזרות הקדמיות, בעיקר בשל האיום ההולך וגובר של רחפני הנפץ של חיזבאללה — איום שהופך בהדרגה לאחד המרכיבים המסוכנים ביותר במלחמת ההתשה המתמשכת בצפון.
במערכת הביטחון מבינים שהמציאות השתנתה.
אם בתחילת הלחימה עיקר האיום היה:
- רקטות,
- טילי נ״ט,
- חדירות קרקעיות,
- ופשיטות קומנדו,
כעת הולך ומתברר שרחפני הנפץ הפכו לכלי זול, יעיל, מדויק ובעיקר קשה מאוד לסיכול מלא.
והמשמעות ברורה:
יותר פיזור, פחות ריכוזי כוחות גדולים, ושינוי תפיסת ההפעלה בשטח.
רחפן של אלפי דולרים מול מערכת של מיליונים
בצה״ל מודים בשיחות סגורות כי אחד הקשיים הגדולים הוא הפער הכלכלי והטכנולוגי:
- רחפן נפץ פשוט יחסית עולה אלפי דולרים,
- בעוד יירוט שלו עלול לעלות מאות אלפי שקלים ואף יותר.
בנוסף:
- הרחפנים קטנים,
- טסים נמוך,
- קשים לזיהוי,
- ולעיתים מופעלים בנחילים או במסלולים לא צפויים.
חיזבאללה לומד היטב את שדה הקרב באוקראינה ואת השימושים האיראניים ברחפנים, ומשפר בהתמדה:
- טווחים,
- יכולות ניווט,
- מצלמות,
- ראשי נפץ,
- וטקטיקות הפעלה.
הפציעות האחרונות שינו את החשיבה
שורת פגיעות בכוחות צה״ל בשבועות האחרונים — כולל פציעות קשות של קצינים ולוחמים מרחפני נפץ — האיצה את ההחלטה לצמצם נוכחות קבועה של כוחות גדולים באזורים מסוימים.
במערכת הביטחון חוששים במיוחד ממצב שבו:
- רחפן מצליח לפגוע במפקדה,
- בכוח ריכוזי,
- או בשיירה צבאית.
הלקח ברור:
מה שהיה בטוח יחסית מול ירי תלול מסלול — אינו בטוח מול רחפן מדויק שמגיע מלמעלה.
שינוי תפיסתי: פחות “לשבת בשטח”
בפיקוד הצפון מתפתחת גישה חדשה:
- יותר תנועה,
- יותר פיזור,
- יותר מודיעין בזמן אמת,
- פחות שהייה סטטית.
כלומר:
המלחמה הופכת בהדרגה למלחמת “חתימה נמוכה”.
כוחות גדולים שנשארים זמן רב באותה נקודה הופכים למטרה אידיאלית לרחפנים.
לכן רואים:
- שינויי מיקום תכופים,
- צמצום ריכוזים,
- מעבר למרחבים מוגנים יותר,
- ושימוש גובר באמצעי הסוואה והטעיה.
חיזבאללה מזהה חולשה — ומגביר לחץ
בלבנון ובתקשורת הערבית מציגים את צמצום הכוחות כהישג של חיזבאללה.
בערוצי טלגרם המזוהים עם הארגון כבר מופצים:
- סרטוני תקיפות,
- תיעוד רחפנים,
- ותעמולה המציגה את ישראל כמי שנאלצת “לברוח מהגבול”.
גם באיראן מהללים את:
“מלחמת הרחפנים האסימטרית”
כטכנולוגיה שמאפשרת לארגוני פרוקסי לשחוק צבאות מודרניים.
בצה״ל מנסים להרגיע
במערכת הביטחון מדגישים:
לא מדובר בנסיגה או ויתור על יעדים,
אלא בהתאמת פריסת הכוחות לאיום המשתנה.
לדברי גורמים צבאיים:
- צה״ל ממשיך לפעול בעומק השטח,
- חיל האוויר ממשיך לתקוף מטרות,
- והמודיעין הישראלי פועל סביב השעון נגד מערכי הרחפנים.
אבל בפועל, עצם הצורך לצמצם נוכחות בגלל רחפנים מעיד עד כמה האיום הזה הפך אסטרטגי.
מלחמת העתיד כבר כאן
מה שקורה בלבנון הוא חלק מתופעה עולמית רחבה:
המעבר ממלחמות מסורתיות למלחמות רחפנים.
באוקראינה כבר ראו:
- רחפנים שמשמידים טנקים,
- פוגעים במפקדות,
- ומשנים לחלוטין את שדה הקרב.
כעת אותו מודל מגיע במלוא העוצמה גם למזרח התיכון.
המשמעות עבור ישראל דרמטית:
העליונות האווירית לבדה כבר אינה מספיקה.
הבעיה הגדולה באמת: העורף
במערכת הביטחון חוששים שהשלב הבא יהיה הרחבת השימוש ברחפנים גם לעבר:
- יישובים,
- מתקנים אסטרטגיים,
- תחנות כוח,
- נמלים,
- ואפילו מרכז הארץ.
האיראנים משקיעים שנים בפיתוח תפיסת “הטרדת הרחפנים”:
לא מתקפה אחת גדולה —
אלא שחיקה מתמדת.
וזה בדיוק מה שמתחיל לקרות בצפון.
ומה המשמעות הפוליטית?
הצמצום בלבנון מגיע דווקא בזמן שבו גוברת הביקורת הציבורית על ניהול המלחמה:
- תושבי הצפון עדיין לא חזרו במלואם,
- חיזבאללה ממשיך לשגר,
- והתחושה הציבורית היא של מלחמת התשה בלי הכרעה ברורה.
במערכת הפוליטית חוששים מאוד מהתמונה התודעתית:
צבא חזק שמצמצם נוכחות בגלל רחפנים זולים.
זו בדיוק התמונה שחיזבאללה ואיראן רוצים לייצר.
והחשש הגדול ביותר
בישראל מבינים כעת שהרחפן איננו עוד “מטרד”.
הוא הפך לאחד מכלי הנשק המשנים ביותר של העשור.
קטן.
זול.
קטלני.
ומייצר פחד עצום.
והגרוע מכל מבחינת ישראל:
זו רק ההתחלה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
