שני אנשי משמרות המהפכה של איראן חוסלו במהלך הלילה במערב המדינה בנסיבות שעדיין לא הובהרו, והאירוע כולו כבר הפך לאחת הפרשות המדוברות ביותר בטהרן. הרשויות האיראניות הודיעו כי נפתחה חקירה, אך לפי שעה נמנעות מלפרסם פרטים מלאים על זהות ההרוגים, דרגותיהם, תפקידיהם ואופן מותם. דווקא השתיקה הרשמית והעמימות סביב הפרשה הובילו להתפשטות גל עצום של שמועות, ספקולציות והערכות, כאשר כמעט באופן אוטומטי האצבע המאשימה מופנית לעבר המוסד הישראלי.
בתקשורת האיראנית ובערוצי הטלגרם המזוהים עם משמרות המהפכה הועלו כבר בשעות הראשונות לאחר האירוע השערות שלפיהן מדובר בעוד פעולה חשאית במסגרת מלחמת הצללים המתמשכת בין ישראל לאיראן. אף שאין לפי שעה הוכחה פומבית למעורבות ישראלית, עצם העלאת האפשרות הזו משקפת את עומק המשבר במערכת הביטחון האיראנית ואת התחושה הרווחת בצמרת המשטר כי ישראל הצליחה במהלך השנים לחדור עמוק לתוך המערכות הביטחוניות, המודיעיניות והצבאיות של הרפובליקה האיסלאמית.
העובדה שהאירוע התרחש במערב איראן מוסיפה לו מימד של מסתורין. מדובר באזור רגיש מבחינה אסטרטגית. במערב המדינה ממוקמים בסיסים צבאיים, מתקני טילים, מרכזי אחסון אמצעי לחימה ונתיבי תנועה חשובים של משמרות המהפכה. זהו גם אזור שבו פועלות מעת לעת קבוצות אופוזיציה, מחתרות מקומיות וארגונים כורדיים המתנגדים למשטר האייתוללות.
האפשרות שמדובר בפעולה של גורמי אופוזיציה פנימיים אינה נשללת, אך באיראן כבר התרגלו למציאות שבה כמעט כל פגיעה בבכירי משמרות המהפכה או במערכות הביטחון מעלה באופן מיידי את החשד למעורבות ישראלית.
החשד הזה אינו נובע מהדמיון בלבד אלא מההיסטוריה.
במהלך חמש-עשרה השנים האחרונות חוותה איראן שורה חסרת תקדים של מבצעי חבלה, חיסולים ופעולות מודיעיניות שיוחסו למוסד הישראלי, גם אם ישראל עצמה מעולם לא נטלה עליהם אחריות רשמית.
אחד האירועים הראשונים שהדהימו את טהרן היה סדרת החיסולים של מדעני הגרעין האיראניים בין השנים 2010 ל-2012. ארבעה מדענים מרכזיים בתוכנית הגרעין האיראנית נהרגו בזה אחר זה בנסיבות דרמטיות, חלקם באמצעות מטענים שהוצמדו לכלי רכבם, אחרים בפעולות חיסול מורכבות שהצביעו על איסוף מודיעין מדויק במיוחד.
האירוע שטלטל את המשטר יותר מכל היה חיסולו של מדען הגרעין הבכיר מוחסן פחריזאדה בנובמבר 2020. פחריזאדה, שנחשב במשך שנים לאבי תוכנית הגרעין הצבאית של איראן, נהרג במבצע יוצא דופן שמנגנוניו המלאים טרם התבררו עד היום. לפי פרסומים זרים, החיסול בוצע באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים במיוחד ותוך שימוש במודיעין מדויק ברמה שהביכה את המשטר האיראני.
עוד קודם לכן, בינואר 2018, נדהמה איראן לגלות כי ארכיון הגרעין הסודי שלה נגנב ממחסן בלב טהרן. על פי הפרסומים, סוכני המוסד הצליחו להוציא מאיראן עשרות אלפי מסמכים ותקליטורים המכילים מידע רגיש ביותר על תוכנית הגרעין האיראנית. המבצע נחשב עד היום לאחת מפעולות המודיעין הנועזות ביותר שיוחסו לישראל.
במהלך השנים האחרונות נרשמו גם שורה של פיצוצים מסתוריים במתקנים גרעיניים, במפעלי טילים ובבסיסים צבאיים ברחבי איראן. חלקם יוחסו לתקלות טכניות, אחרים לתאונות, אך גורמי ביטחון מערביים העריכו כי לפחות בחלק מהמקרים מדובר בפעולות חבלה מכוונות.
לא פחות מהמבצעים עצמם, מה שמטריד את ההנהגה האיראנית הוא התחושה שמישהו מכיר היטב את סודותיה. העובדה שבכירים, מדענים, קצינים ומתקנים רגישים נפגעים פעם אחר פעם יצרה חשד עמוק לקיומם של סוכנים, משתפי פעולה או רשתות מודיעין הפועלות בתוך איראן עצמה.
משמרות המהפכה, שנחשבים לארגון החזק ביותר במדינה ואחד ממוקדי הכוח המרכזיים של המשטר, הפכו בשנים האחרונות למטרה מועדפת במלחמת הצללים המתנהלת מול ישראל. מפקדים בכירים של כוח קודס חוסלו בסוריה, בלבנון ובמקומות נוספים, וקצינים איראנים רבים מצאו את מותם בנסיבות שמעולם לא הובהרו לחלוטין.
מבחינת המשטר בטהרן, כל אירוע כזה אינו רק מכה מבצעית אלא גם פגיעה יוקרתית קשה. איראן מציגה את עצמה כמעצמה אזורית בעלת יכולות מודיעין וביטחון מתקדמות, ולכן כל פעולה מוצלחת המיוחסת לישראל פוגעת גם בדימוי הכוח ובתחושת החסינות שהמשטר מבקש לשדר לאזרחיו וליריביו.
עם זאת, חשוב להדגיש כי לא כל אירוע מסתורי באיראן הוא בהכרח מבצע של המוסד. בשנים האחרונות התברר כי חלק מהפיצוצים והאירועים החריגים במדינה נבעו מתאונות עבודה, טיפול לקוי באמצעי לחימה, כשלים בטיחותיים, שחיתות מערכתית ואף מאבקי כוח פנימיים בתוך מנגנוני הביטחון.
גם הפעם אין עדיין הוכחה פומבית למעורבות ישראלית, והאפשרויות האחרות עדיין נמצאות על שולחן החוקרים האיראנים.
אלא שבטהרן יודעים היטב כי ההיסטוריה מלמדת שאסור לזלזל באפשרות שמדובר בעוד פעולה מתוחכמת במסגרת המערכה החשאית המתנהלת זה שנים בין שתי המדינות.
אם יתברר כי אכן מדובר בחיסול שבוצע בידי ישראל, תהיה לכך משמעות רחבה הרבה מעבר למותם של שני אנשי משמרות המהפכה. הדבר יהווה הוכחה נוספת לכך שגם לאחר שנים של טיהורים פנימיים, חקירות והידוק אמצעי האבטחה, איראן עדיין מתקשה למנוע חדירה עמוקה אל תוך לב המערכת הביטחונית שלה.
האירוע הזה גם עלול להגביר את הלחץ בתוך משמרות המהפכה, להצית גל חדש של חשדות פנימיים, להוביל למעצרים ולחקירות נרחבות ואף להביא לניסיון איראני להגיב בדרך כלשהי נגד מטרות ישראליות או יהודיות ברחבי העולם.
עד שיתפרסמו ממצאי החקירה הרשמיים, תישאר השאלה הגדולה פתוחה: האם מדובר בעוד פרק נועז במלחמת הצללים של המוסד בלב איראן, או באירוע פנימי מסתורי שהמשטר יעדיף לייחס לאויב החיצוני המוכר ביותר שלו.
רמי יצהר
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999
