מלחמת ההתשה בין ארצות הברית לאיראן שוב מתלקחת — והפעם גם מטוסי קרב אמריקניים שילמו את המחיר. גל תקיפות אמריקני משמעותי בדרום איראן החזיר את האש בעוצמה, שרשרת המהלומות והתגובות התרחבה במהירות לים ולבסיסים אמריקניים ברחבי האזור, ובמתקפה האיראנית על בסיס מופאק סלטי בירדן נפגע קשה מטוס תקיפה A-10 וכשמונה מטוסי F-15 נפגעו קלות והוחזרו לשירות. מבחינת ישראל, זו אינה רק עוד התכתשות אמריקנית־איראנית: זהו שיעור נוסף במחירה של פתיחת מלחמה מחדש — ובסכנה שבהנחה שאפשר לשלוט באופן שבו תתפתח.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
במשך רוב אוגוסט נרשמה ירידה משמעותית בפעילות הצבאית הישירה בין וושינגטון לטהרן ונוצרה תקווה שההפוגה תאפשר למגעים המדיניים לחזור למסלול. אלא שההסדר הראשוני שהושג ביוני הלך והתפורר, המאבק על מצר הורמוז וייצוא הנפט האיראני נמשך, והצדדים חזרו להחליף מהלומות.
ארצות הברית פתחה בגל תקיפות בדרום איראן נגד מערכי הגנה אווירית, מכ״מים ומתקני תקשורת של משמרות המהפכה, בתגובה לפעולות איראניות נגד נכסים אמריקניים והשיט במפרץ. אחת התקיפות הסתבכה קשות כאשר פצצה אמריקנית פגעה ככל הנראה בבית שבו נערכה חתונה, הרגה אזרחים ופצעה עשרות. וושינגטון הודיעה שהיא חוקרת את האירוע, אבל מעגל התגובה כבר יצא לדרך.
איראן תקפה יעדים אמריקניים והגבירה את פעילותה נגד כלי שיט. האמריקנים הגיבו בתקיפת מכליות איראניות ובהמשך הושמדו חמש מכליות נפט. טהרן הרחיבה את תגובתה באזור הורמוז והמפרץ. בתוך ימים נמחקה למעשה ההפוגה והמערכה חזרה לדפוס המסוכן שבו כל צד מציג את המהלומה שלו כתגובה לזו שקדמה לה — ובכך מספק ליריב את העילה למהלומה הבאה.
לתוך שרשרת ההסלמה הזאת נכנסה התקיפה על בסיס מופאק סלטי בירדן, מוקד חשוב של הפעילות האווירית האמריקנית במזרח התיכון. האיראנים שיגרו לעברו מטח טילים בליסטיים. רובם יורטו, אך חלקם חדרו את מעטפת ההגנה והגיעו למטרה.
מטוס A-10 ת׳נדרבולט, ״חזיר היבלות״ המפורסם של חיל האוויר האמריקני, נפגע קשה ואיבד כנף. כשמונה מטוסי F-15 ספגו נזק קל והוחזרו לשירות. לא דווח על הרוגים אמריקניים.
וזה הלקח המבצעי: במלחמת טילים לא מספיק לספור כמה יורטו. גם מערכת הגנה שמפילה את הרוב המכריע עלולה להיכשל מול הטיל הבודד שפוגע במטוס, במכ״ם, במחסן תחמושת או במגורי חיילים. ההגנה יכולה להיות מצוינת סטטיסטית ועדיין לספוג פגיעה משמעותית.
לכך מצטרפת בעיית המיירטים. המערכה כבר מותחת את יכולות הצבא האמריקני, ובפנטגון מודאגים משחיקת מלאי התחמושת ומעומס על הכוחות. וושינגטון נאלצת להפעיל מיירטים יקרים נגד טילים וכטב״מים איראניים, לפרוס מערכות על פני מרחב עצום ולהגן במקביל על בסיסים, ספינות ובעלות ברית.
מבחינת איראן, זו מלחמת התשה. טהרן אינה חייבת לחדור את מערכי ההגנה בכל מטח. גם כאשר רוב האיומים מופלים, היא מאלצת את ארצות הברית לצרוך עוד ועוד מיירטים — ומדי פעם מצליחה להעביר את הטיל שגורם נזק.
ומכאן ההשלכה הישירה על ישראל. ירדן היא מרחב עומק הנמצא על נתיבי טילים וכטב״מים מאיראן מערבה, והכוחות ומערכי ההגנה האמריקניים באזור מוסיפים בפועל שכבה למעטפת האזורית שמסייעת גם לישראל.
ישראל נשענת בראש ובראשונה על חץ, קלע דוד וכיפת ברזל, אבל במערכה רחבה מול איראן היא נהנית גם ממערכות ומיירטים אמריקניים. ככל שארצות הברית נאלצת לצרוך אותם להגנת בסיסיה בירדן, במפרץ ובזירות נוספות, נשחק משאב אסטרטגי שעשוי להידרש גם להגנת העורף הישראלי.
וזו גם האזהרה הפוליטית לישראל. נתניהו ממשיך לאותת כי האפשרות לחידוש המערכה מול איראן נמצאת על השולחן. מבקריו טוענים כי ערב הבחירות יש לו גם אינטרס פוליטי מובהק להחזיר את סדר היום הישראלי למלחמה ולביטחון. תהיה אשר תהיה המוטיבציה, האירוע בירדן ממחיש את המחיר האפשרי: איראן לא נכנעה, המשטר לא נפל, הורמוז נותר מוקד עימות והאמריקנים עצמם משלמים בשחיקת תחמושת, בכסף, בהתפזרות הכוח — ועכשיו גם בפגיעה במטוסיהם.
קל הרבה יותר לחדש מלחמה מאשר לשלוט בדרך שבה היא מתפתחת לאחר מכן. במערכה הזאת כבר למדנו כיצד מתחיל כל סיבוב; ההמשך עלול להיות שונה לחלוטין מהתוצאה שמקבלי ההחלטות קיוו להשיג.
ולכן, לפני שמישהו בירושלים מחליט שעוד סיבוב הוא הפתרון, כדאי להביט במטוסים האמריקניים שנפגעו בירדן.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.
