DeFi, כלומר Decentralized Finance, זה לא פחות ולא יותר מאשר רעידת אדמה כלכלית. המשמעות היא כלכלה מבוזרת (או, אם תרצו, מימון מבוזר). ההשפעה על החיים של כולנו בשנים הקרובות עשויה להיות עצומה ולכן, און יבין מסביר למתעניינים, מה זה ועל מה מדובר.
כלכלה מבוזרת בצורה מאובטחת (מנגנון קונצנזוס)
DeFi מתבסס על אותה הטכנולוגיה מאובטחת, מבוזרת, שמשמשת גם במטבעות קריפטוגרפיים. זו מערכת פיננסית ללא גורם אחד שמפקח ורושם הכל אלא הרישום נעשה בספרי חשבונות מבוזרים, מאובטחים ועל בסיס בלוקצ'יין. און יבין מסביר כי במידה רבה המערכת הכלכלית הזאת מוציאה מהמשחק את השליטה המונופוליסטית של בנקים וגורמים ממוסדים אחרים, על כסף בכלל וכן על מוצרים פיננסיים ושירותים פיננסיים בפרט.
כדי להיות חלק מהכלכלה המבוזרת, יש צורך בחיבור לאינטרנט ולא הרבה מעבר לזה. בכלכלה מבוזרת כל המשתמשים מחוברים בתוכנה שמתעדת ומאמתת את כל הפעולות, במסדי נתונים פיננסיים מבוזרים. כלומר יש בפנים מנגנון אימות ואבטחה מובנה. רישום כל עסקה קיים בתוך הרשת, במקביל אצל כל המשתמשים. זהו מנגנון קונצנזוס שמאמת את העסקאות ומונע פעולות לא לגיטימיות. כל טרנזאקציה נרשמת בבלוקצ'יין שאפשר להמשיל אותו לספר חשבונות מאומת או מסד נתונים מאובטח.
מה הצרכנים מרוויחים מכלכלה מבוזרת
הרעיון הבסיסי של Decentralized Finance הוא שניתן ליצור מערכת כלכלית אחת, שמעניקה יתרונות חשובים לצרכנים, כלומר לציבור הרחב:
- DeFi חוסכת לצרכנים עמלות שבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים גובים עבור קבלת שירות פיננסי.
- בכלכלה מבוזרת, הצרכן שומר את כספו בארנק דיגיטלי מאובטח, כתחליף לשמירת הכסף בבנק.
- למי שיש חיבור לאינטרנט, יש אפשרות להצטרף, לא צריך לקבל אישור של בנק כזה או אחר.
- ניתן לבצע העברת כספים חופשית, במהירות.
און יבין: כלכלה מבוזרת לעומת כלכלה ריכוזית
אפשר להמחיש בצורה מאוד טובה את המשמעות של כלכלה מבוזרת, על ידי הצגת ההבדלים בינה לבין כלכלה ריכוזית (זו המסורתית, שעדיין מאוד נרחבת כיום). בכלכלה ריכוזית, כל הכסף של הציבור מוחזק בבנקים ובתאגידים חזקים שמטרתם אחת – להרוויח כסף. במערכת פיננסית כזאת, יש הרבה גורמים מעורבים שאפשר לכנות אותם "צד שלישי". כל צד שכזה בדרך, גובה עמלה או גוזר קופון משלו.
קניתם בסופר ושילמתם בכרטיס אשראי? החיוב צריך להגיע מהעסק לבנק או לגורם מתווך אחר, שמעביר את פרטי הכרטיס לחברת סליקה. כל גורם בשרשרת הפיננסית גובה עמלה שמייקרת את הפעולה – ביצוע הרכישה והתשלום. בתי העסק, שמשלמים עמלות למתווכים הפיננסיים (חברות אשראי, חברות סליקה), לרוב מגלגלים את העמלות הללו על הצרכנים. גם עסקאות פיננסיות אחרות עולות כסף ועשיות לקחת זמן. כך למשל בקשות אשראי, פתיחת קו אשראי או אובליגו עסקי, ביצוע העברה כספית וכדומה.
ועכשיו, מסכם און יבין, הרבה יותר מובן מהן המשמעויות של כלכלה מבוזרת, מבוססת בלוקצ'יין (טכנולוגיה מבוזרת ברמת הצפנה גבוהה במיוחד). בכלכלה המבוזרת מתבטלים הגורמים המתווכים, שגוזרים את הקופון שלהם בדרך. רשתות פיננסיות אלה פועלות בצורה "עמית לעמית", בשילוב חומרה ותוכנה מהמתקדמים ביותר. בצורה כזאת, מגדילים את הגישה לשירותים פיננסיים ברחבי העולם, מקצרים את זמני הביצוע של העסקאות וגם חוסכים בעלויות.
וכאן כדאי להדגיש נקודה נוספת – המערכת איננה אנונימית לגמרי. אין צורך להירשם ובשום מקום לא מציינים את השמות של המשתמשים, אך כל העסקאות ניתנות למעקב ולבדיקה של ישויות שמקבלות גישה כחוק. ישויות אלה עשויות להיות למשל גורמים רגולטוריים, ממשלות, רשויות אכיפה. כל זאת, על מנת למנוע ניצול לרעה של המנגנון המבוזר.
