האלבום החדש של שלמה ארצי – מוטב היה שלא נברא. עצוב לומר זאת ככה בגלוי ולכן האכזבה מרה כל כך.
זהו אלבום המתנגן בשממה מוזרה של נסיון מאולץ לבטא את הבלתי ניתן לתיאור מאז השבעה באוקטובר.
זהו אלבום הנשמע כמאין אקורד סיום לאמן האמנים של ישראל משך חמישים שנה.
אם אתם מעריצי ארצי, כאלה שהולכים שוב ושוב להופעותיו כדי לחוות את הימים של פעם, על מנת להגרר אל עמקי נשמתכם ולהתרגש מחדש כמו אז כשהייתם צעירים ואופטימיים – אני אוסר עליך, אתה כן אתה, קבל איסור גורף להקשיב לאלבום הזה. ארצי 2025 הוא לא מה שאתה מקווה שיוכל להיות עבורך. הוא לכל היותר עלול לגרור אותך למרה שחורה שאתה מנסה להתרחק ממנה – בעיקר כשאתה מתמסר למוסיקה.
לי האלבום הזה מזכיר את אלבומו האחרון של ליאונרד כהן טרם שנשטף לעולם הבא. גם אז כתבתי שבו אלבום נעילה לחייו המופלאים. כמה עצוב.
אוהבים אותך, שלמה. ובניגוד לנובע מעמקי נשמתך העצובה – עוד לא אבדה התקווה. אל תברח לנו ככה עצוב ותשאיר אותנו עם בן גילך חסר הפרוסטטה המוביל את כולנו הישר לגיהנום.
״עניין מרכזי״ / מוסיקה
