רק נפתח וכבר נסגר: איראן הכריזה על סגירה מחודשת של נתיב השיט האסטרטגי בעולם. ההחלטה התקבלה בעקבות גל התקיפות הנרחב של צה”ל בלבנון, שלפי דיווחים לבנוניים כלל כ־200 תקיפות ועשרות הרוגים. איראן טוענת כי מדובר בהפרה של רוח ההבנות שהושגו וכי ארצות הברית אינה פועלת לריסון ישראל.
מבחינת טהרן, מדובר במבחן ראשון להסכם שעליו חתם טראמפ. מבחינת טראמפ, מדובר במשבר הראשון שעלול לאיים על אחד ההישגים המדיניים החשובים ביותר שהוא מבקש לרשום לזכותו. ומבחינת ישראל, זו עלולה להיות תחילתה של התנגשות ישירה בין האינטרסים של ממשלת נתניהו לבין האינטרסים של הבית הלבן.
ההכרזה האיראנית לא באה משום מקום. עוד לפני החתימה על ההבנות, טראמפ הביע בפומבי את מורת רוחו מתקיפות ישראליות בלבנון שהתרחשו במהלך המגעים. בכמה הזדמנויות הוא הזהיר שמהלכים כאלה עלולים לסכן את ההסכם ואף דרש מכל הצדדים להימנע מצעדים שיערערו את המהלך המדיני.
הפעם האיראנים בחרו להסלים את המסר. בהודעה הרשמית נאמר כי סגירת הורמוז היא “רק הצעד הראשון” וכי צעדים נוספים יישקלו אם התקיפות בלבנון יימשכו. במקביל, ממשיכים להתקיים מגעים מדיניים מאחורי הקלעים, דבר המעיד כי טהרן עדיין אינה מעוניינת בקריסת ההסכם אלא משתמשת בהורמוז כמנוף לחץ על וושינגטון.
התגובה האמריקנית הייתה מורכבת. מצד אחד נטען כי אין סימנים לכך שהתנועה הימית נעצרה לחלוטין וכי מכליות עדיין ממשיכות לעבור במיצר. מצד שני, גורמים אמריקניים הבהירו כי חופש השיט הוא אינטרס אסטרטגי עליון של ארצות הברית וכי וושינגטון מצפה שהמיצר יישאר פתוח לכל תנועה בינלאומית.
גם באירופה גוברת הדאגה. מדינות המערב שבירכו רק לפני ימים אחדים על ההבנות בין וושינגטון לטהרן וראו בהן הזדמנות לייצוב המזרח התיכון, חוששות כעת כי ההסכם מתחיל להיסדק עוד לפני שהספיק להתבסס. עבור חלק ממנהיגי אירופה, עצם העובדה שהמשבר הראשון פרץ ימים ספורים לאחר החתימה מהווה תמרור אזהרה לגבי שבריריותו של ההסדר החדש.
מבחינה כלכלית, עצם האיום על הורמוז הוא חדשות רעות לעולם כולו. חלק עצום מתנועת הנפט והגז העולמית עובר במעבר הימי הזה. כל ספק לגבי פתיחותו משפיע מיד על מחירי האנרגיה, על עלויות הביטוח הימי, על שרשראות האספקה ועל שוקי ההון. רק לפני ימים ספורים נהנו השווקים מהאופטימיות שנוצרה בעקבות החתימה על ההסכם. כעת חוזרת אי-הוודאות.
אבל השאלה המסקרנת ביותר נמצאת בירושלים ובוושינגטון: האם טראמפ יכפה על נתניהו הפסקת אש?
נכון לעכשיו אין סימן פומבי לכך שהבית הלבן הציב אולטימטום לישראל. עם זאת, מכלול ההתבטאויות של טראמפ בשבועות האחרונים מצביע על דבר אחד ברור: מבחינתו, ההסכם עם איראן הוא הישג אסטרטגי אישי מהמעלה הראשונה. הוא השקיע בו הון פוליטי עצום, הפתיע את העולם כשהקדים את החתימה, ומציג אותו כהוכחה ליכולתו לסיים משברים בינלאומיים.
אם יגיע למסקנה שהמשך התקיפות בלבנון מסכן את ההסכם, קשה להאמין שיישב בחיבוק ידיים. השאלה איננה האם טראמפ מעוניין בהמשך הלחימה, אלא עד כמה רחוק יהיה מוכן ללכת כדי להגן על ההסכם שעליו חתם.
האם פירוש הדבר שנראה קרע פומבי בין טראמפ לנתניהו?
מוקדם עדיין לקבוע. הברית בין המדינות עמוקה בהרבה מכל מחלוקת נקודתית. אולם לראשונה זה זמן רב, האינטרסים המיידיים של שני המנהיגים אינם חופפים בהכרח. טראמפ רוצה יציבות, פתיחת הורמוז והצלחת ההסכם. נתניהו ומערכת הביטחון הישראלית טוענים כי האיומים מלבנון עדיין מחייבים פעולה צבאית.
זה בדיוק סוג הפער שעלול להפוך ממחלוקת שקטה לעימות גלוי.
במערכת הפוליטית הבינלאומית כבר יש מי שממתינים לרגע הזה. מתנגדי נתניהו בארץ ובחו”ל רואים בהתפתחויות האחרונות מבחן למידת השפעתו האמיתית על הבית הלבן. מנגד, תומכיו משוכנעים שבסופו של דבר טראמפ יבין כי ישראל פועלת מתוך צרכים ביטחוניים שאינם נעלמים בגלל חתימה על מסמך מדיני.
לכן ייתכן שהסיפור האמיתי כלל אינו סגירת הורמוז. הסיפור האמיתי הוא מבחן המציאות הראשון של ההסכם החדש והאפשרות שהוא יכריח את טראמפ לבחור בין שמירת ההבנות עם איראן לבין מתן חופש פעולה מלא לישראל.
אם הרגע הזה אכן יגיע, לא רק המזרח התיכון יושפע ממנו. העולם כולו יעקוב אחר התשובה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
