העימות המדיני בין ישראל לטורקיה עולה מדרגה נוספת. שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן, העניק ראיון תקיף לרשת CNN שבו האשים את ישראל ב”הפרת היציבות האזורית”, טען כי פעולותיה בלבנון, בעזה ובסוריה מאיימות על הסדר במזרח התיכון, והזהיר כי מדיניותה של ירושלים עלולה לגרור את האזור כולו לעימות רחב יותר.
דבריו עוררו תגובה חריפה מצד שר החוץ הישראלי, גדעון סער, שהאשים את אנקרה בצביעות ובניסיון להציג עצמה כגורם מייצב בעוד היא עצמה מעניקה חסות פוליטית לבכירי חמאס ומקדמת מדיניות אזורית אגרסיבית.
המתקפה הטורקית
פידאן טען בראיון כי:
“ישראל אינה מסתפקת בעימות בעזה. היא מרחיבה את מעגלי הלחימה ופועלת באופן שמסכן את כל המזרח התיכון.”
הוא הוסיף כי טורקיה מודאגת מהפעולות הישראליות בלבנון ובסוריה וכי הקהילה הבינלאומית חייבת “לשים גבולות לישראל”.
באנקרה ממשיכים להציג את עצמם כמי שפועלים למען יציבות אזורית ולמען פתרון מדיני, אולם בירושלים רואים בדברים ניסיון נוסף של נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן למצב את עצמו כמנהיג העולם המוסלמי.
תגובת סער
שר החוץ גדעון סער השיב בחריפות ואמר כי:
“מי שמעניק מקלט והגנה לבכירי חמאס אינו יכול להטיף לישראל מוסר.”
גורמים ישראליים הוסיפו כי טורקיה ממשיכה לקיים קשרים עם גורמי חמאס ומאפשרת להם פעילות בשטחה, דבר שלדברי ישראל פוגע באמינותה כמתווכת או כגורם מייצב.
בירושלים רואים בהתבטאויות הטורקיות חלק מקמפיין מדיני ארוך שמטרתו להגביר את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולחזק את מעמדו של ארדואן בזירה הפנימית והאזורית.
הידרדרות מתמשכת ביחסים
היחסים בין שתי המדינות הידרדרו משמעותית מאז פרוץ מלחמת עזה.
טורקיה:
- החזירה את שגרירה.
- החריפה את הרטוריקה נגד ישראל.
- הגבילה את היחסים הכלכליים.
- מקדמת צעדים מדיניים נגד ישראל בפורומים בינלאומיים.
מנגד, ישראל מאשימה את טורקיה באימוץ קו קיצוני יותר ויותר ובשימוש בסכסוך הישראלי-פלסטיני לצרכים פוליטיים.
המשמעויות האזוריות
העימות אינו מסתכם רק בחילופי האשמות.
טורקיה היא:
- חברה מרכזית בנאט”ו;
- מעצמה אזורית בעלת השפעה בסוריה ובלבנון;
- שחקנית חשובה בים התיכון ובנתיבי האנרגיה.
המשך ההידרדרות ביחסים עלול להשפיע על:
הזירה הסורית
היכן שלשתי המדינות אינטרסים ביטחוניים מנוגדים.
הזירה הלבנונית
שבה טורקיה מנסה להגדיל את השפעתה הפוליטית והכלכלית.
היחסים עם ארצות הברית
וושינגטון מוצאת עצמה פעם נוספת בין שתי בעלות ברית חשובות שלה.
מאזן הכוחות האזורי
ארדואן מנסה להציג עצמו כמנהיג המחנה האסלאמי, בעוד ישראל מחזקת את קשריה עם מדינות ערב המתונות ועם יוון וקפריסין.
ומה הלאה?
למרות החרפת הטון, שתי המדינות עדיין שומרות על ערוצי תקשורת מסוימים בשל אינטרסים משותפים – כלכלה, תיירות, סחר וביטחון אזורי.
אולם בירושלים ובאנקרה מבינים כי היחסים נמצאים כיום באחת מנקודות השפל החריפות ביותר זה שנים.
השאלה כבר אינה אם יימשך המשבר, אלא האם הוא יישאר בזירה הדיפלומטית בלבד – או יהפוך לעימות אסטרטגי רחב יותר, שבו טורקיה וישראל יתייצבו באופן גלוי יותר ויותר משני צדדיו של המזרח התיכון החדש.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
