דאגה בירושלים: בריטניה מחליפה שוב ראש ממשלה – והיורש כבר מסמן קו תקיף נגד נתניהו
בריטניה נכנסת לעידן פוליטי חדש, לאחר שאנדי ברנהאם נכנס לתפקיד ראש הממשלה בעקבות התפטרותו של קיר סטארמר – ללא בחירות כלליות, אלא מכוח הרוב הפרלמנטרי של מפלגת הלייבור. מדובר בראש הממשלה השביעי של בריטניה בתוך עשור בלבד, נתון חסר תקדים הממחיש את חוסר היציבות הפוליטית המתמשך בממלכה, שבה ממשלות מתחלפות בקצב מהיר גם ללא הכרעת הבוחר.
בירושלים מתקבלת כניסתו של ברנהאם בדאגה של ממש. עוד בטרם התיישב ברחוב דאונינג 10, הבהיר ראש הממשלה החדש כי בכוונתו להחריף את הקו הבריטי כלפי ישראל על רקע המלחמה ברצועת עזה. במהלך המרוץ להנהגת הלייבור הוא מתח ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה הקודמת כלפי ישראל, התנצל בפומבי על מה שהגדיר כתגובה בלתי מספקת של מפלגתו בתחילת המלחמה, והצהיר כי בכוונתו להפעיל לחץ כבד יותר על ממשלת נתניהו, לרבות קידום סנקציות נגד גורמים המעורבים באלימות והחמרת הצעדים המדיניים כלפי ישראל.
גורמים מדיניים בישראל חוששים כי ברנהאם עשוי להצטרף למדינות אירופיות המבקשות להגביר את הלחץ על ירושלים, במיוחד בכל הקשור להמשך הלחימה בעזה, להרחבת הסנקציות ולשיתוף פעולה עם מהלכים בינלאומיים נגד בכירים ישראלים. ברקע עומדים גם צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט – צעד שהחריף משמעותית את הלחץ המדיני על ישראל והציב את נתניהו בפני מגבלות חסרות תקדים בביקורים במדינות רבות.
לצד חילופי השלטון, בריטניה ממשיכה להפגין קו ביקורתי יותר ויותר כלפי ישראל. בחודשים האחרונים הכירה הממשלה במדינה פלסטינית, החריפה את הביקורת על הלחימה בעזה, קראה להרחבת הסיוע ההומניטרי, זימנה את הנציג הישראלי לשיחות מחאה בעקבות אירועים שונים והגבירה את הלחץ הדיפלומטי על ממשלת נתניהו.
מבחינת ישראל, החשש המרכזי אינו דווקא מצעד בודד של לונדון, אלא מהאפשרות שבריטניה – אחת המדינות המשפיעות ביותר באירופה ובמערב – תהפוך למובילת קו תקיף יותר נגד ממשלת נתניהו ותסחוף אחריה מדינות נוספות. מהלכים בריטיים נתפסים לעיתים קרובות כבעלי השפעה החורגת מגבולות הממלכה, במיוחד בתחומי המשפט הבינלאומי, הסנקציות והמדיניות כלפי הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
חוסר היציבות הפוליטית בבריטניה הפך בשנים האחרונות כמעט לנורמה. מאז משאל העם על הברקזיט התחלפו בזה אחר זה דייוויד קמרון, תרזה מיי, בוריס ג’ונסון, ליז טראס, רישי סונאק, קיר סטארמר וכעת אנדי ברנהאם. אף שהמשטר הבריטי מאפשר חילופי שלטון מהירים באמצעות מנגנון פרלמנטרי, התחלופה התכופה מעוררת ביקורת ציבורית ומעלה שאלות על יציבות ההנהגה במדינה שבעבר נחשבה לסמל של רציפות שלטונית.
כעת ממתינים בירושלים לראות האם הצהרותיו החריפות של ראש הממשלה החדש יתורגמו גם למעשים. אם ברנהאם אכן יוביל קו תקיף יותר כלפי ישראל, ייתכן שהיחסים בין שתי המדינות ייכנסו לאחת התקופות המורכבות ביותר שידעו בעשורים האחרונים – דווקא בעיצומה של אחת התקופות הרגישות ביותר עבור ישראל בזירה הבינלאומית.
״עניין מרכזי״ – חדשות, סקופים ופרשנות מאז 1999.
לחיצה על לייק תוביל אותך לידיעה הבאה – וכנראה גם לסקופ הבא שלא תמצא במקום אחר.
