.
ארצות הברית עשתה צעד שעלול לשנות את מאזן הכוח האווירי במזרח התיכון: מחלקת המדינה אישרה עסקה למכירת 48 מטוסי החמקן F-35 לסעודיה, בשווי של עד 24.3 מיליארד דולר. בישראל אומרים כי לחיל האוויר עדיין יתרון משמעותי, אבל מאחורי הקלעים כבר מתגבשת הדרישה מוושינגטון: אם ארצות הברית מכניסה נשק שמשנה את כללי המשחק למדינה נוספת באזור — ישראל תדרוש יכולות וחימושים חדשים שיבטיחו שהפער לטובתה יישמר.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
העסקה עדיין אינה סופית. היא הועברה לקונגרס, שבו קיימת תקופת בחינה, וגם לאחר מכן צפויים משא ומתן, חתימה, ייצור ואספקה שיימשכו שנים. אבל המשוכה המדינית המרכזית כבר נחצתה: ממשל טראמפ הודיע רשמית שהוא מוכן להכניס את סעודיה למועדון המצומצם של מפעילות מטוס הקרב החמקני המתקדם בעולם. החבילה כוללת גם מנועים, מערכות תקשורת, חלפים, הדרכה ותמיכה.
מבחינת ישראל, הסיפור אינו עוד עסקת נשק סעודית. עד היום חיל האוויר הישראלי הוא היחיד במזרח התיכון המפעיל F-35 מבצעיים. יתרון כזה איננו נמדד רק במספר המטוסים, אלא ביכולת לראות ראשון, לחדור ראשון, לתקוף ראשון ולפעול במרחב שבו מטוסים מדורות קודמים מתקשים הרבה יותר לשרוד.
גורם ישראלי אומר כי ארצות הברית עדכנה את משרד ראש הממשלה על הכוונה לבצע את העסקה וכי בישראל מתכוונים לדרוש בתמורה יכולות וחימושים שטרם נמכרו לישראל. בין האפשרויות שעלו נמצאים חימושים מיוחדים, לרבות אמצעים המיועדים לפגיעה במטרות מבוצרות ותת־קרקעיות. כלומר, הוויכוח הישראלי צפוי לעבור כעת מהשאלה אם ניתן לעצור את העסקה לשאלה מה תקבל ישראל כדי לשמר את יתרונה.
וזו אינה רשימת קניות קטנה. עוד לפני האישור הנוכחי נבחנה במערכת הביטחון חבילה הכוללת טייסת F-35 נוספת, מטוסי F-15IA וכמויות גדולות של חימושים מיוחדים. לא ברור אילו מן הדרישות יאושרו לבסוף, אבל הכיוון ברור: ישראל מבקשת שהמושג האמריקני הוותיק של ״יתרון צבאי איכותי״ לא יישאר סעיף משפטי יפה, אלא יתורגם למטוסים, חימוש, טווח, לוחמה אלקטרונית ויכולות תקיפה שאין למדינות אחרות באזור.
לארצות הברית קיימת מחויבות המעוגנת בחוק לבחון את השפעתן של עסקאות נשק במזרח התיכון על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל. בעבר אמרו גורמים אמריקניים כי המטוסים הסעודיים אמורים להיות בעלי יכולות שונות מאלה של ה־F-35I ״אדיר״ הישראלי. ישראל נהנית גם מיכולת לשלב במטוס מערכות ישראליות ייחודיות.
אבל הפעם החשש הישראלי רחב הרבה יותר מסעודיה.
ממשל טראמפ פתח בחודשים האחרונים מחדש גם את הדלת בפני טורקיה של רג׳פ טאיפ ארדואן. טורקיה הוצאה מתוכנית ה־F-35 לאחר שרכשה מרוסיה את מערכת ההגנה האווירית S-400. טראמפ אותת כי הוא מוכן לשקול את החזרת אנקרה לתוכנית ומכירת המטוסים לטורקים. העסקה הטורקית עדיין אינה עובדה מוגמרת, ולכן חשוב להבחין בינה לבין האישור שניתן כעת לעסקה הסעודית.
וזה בדיוק מה שמדאיג בישראל: לא 48 מטוסים סעודיים כשלעצמם אלא תהליך אזורי. אם סעודיה תקבל שתי טייסות F-35, ואם בהמשך גם טורקיה תחזור לתוכנית, יסתיים המצב שבו ישראל היא המפעילה היחידה באזור של מטוסי חמקן מהדור החמישי.
יש גם הבדל מהותי בין שתי המדינות. סעודיה וישראל אינן מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים, אך במשך שנים התקיימו ביניהן אינטרסים אזוריים משותפים, בעיקר מול איראן, וארצות הברית ניסתה לקדם נורמליזציה ביניהן. טורקיה, לעומת זאת, היא חברת נאט״ו ובעלת תעשייה ביטחונית גדולה ועצמאית, ובמקביל יחסיה המדיניים עם ישראל הידרדרו באופן חריף.
וזו בדיוק הסיבה שבמערכת הביטחון אי אפשר לבחון עסקת נשק כזאת לפי מערכת היחסים של היום בלבד. מטוסי קרב אינם נרכשים לקדנציה של נשיא או ראש ממשלה. הם נשארים בשירות עשרות שנים. משטרים מתחלפים, בריתות משתנות ואינטרסים מתהפכים — אבל המטוסים נשארים.
לעסקה הסעודית יש גם מוקש נוסף. בארצות הברית עלה חשש שהקשרים הביטחוניים והטכנולוגיים של ריאד עם סין עלולים ליצור סיכון לדליפת טכנולוגיות רגישות של ה־F-35 לבייג׳ינג. מדובר באחת הטכנולוגיות הצבאיות השמורות ביותר של ארצות הברית, ולכן גם אופן הצבת המטוסים, התחזוקה שלהם והגישה למערכותיהם צפויים להיות חלק מההסכמות בין וושינגטון לריאד.
מחלקת המדינה האמריקנית טוענת שהעסקה לא תשנה את המאזן הצבאי באזור. בישראל יצטרכו לבחון את ההבטחה הזאת לא לפי הצהרות אלא לפי היכולות שיופיעו בפועל בשמי המזרח התיכון.
F-35 איננו עוד מטוס. הוא מערכת לחימה שלמה. החמקנות, החיישנים, איסוף המודיעין, שיתוף המידע והיכולת לפעול עמוק בשטח אויב הפכו אותו לאחד מעמודי התווך של כוחו האווירי של חיל האוויר הישראלי. עצם הופעתו בציים נוספים באזור משנה את נקודת המוצא שעליה נבנתה העליונות האווירית הישראלית בעשור האחרון.
ישראל עדיין מחזיקה יתרונות משמעותיים: ניסיון מבצעי, התאמות ישראליות, מערכות לוחמה אלקטרונית, חימושים, מודיעין ושילוב בין זרועות. 48 מטוסים סעודיים אינם מוחקים אותם בן לילה. אבל יתרון צבאי אינו נכס שקונים פעם אחת ושומרים בכספת. הוא פער שצריך להמשיך לפתוח כל הזמן.
ולכן אחרי ההחלטה האמריקנית, השאלה הישראלית כבר אינה רק מי עוד יקבל F-35.
השאלה החשובה באמת היא מה תקבל ישראל עכשיו — כדי שגם ביום שבו השמיים סביבנו יתמלאו בחמקנים, היתרון יישאר בידיה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
