לטראמפ נמאס מזלנסקי ולעומת זאת הוא נותר כתמיד מחויב לפוטין מסיבות עלומות שרוב האמריקנים חושדים בכשרותם הפוליטית, האסטרטגית ובעיקר האישית. מבחינת טראמפ נשיאה היהודי של אוקראינה אחראי לכך שהוא לא מסוגל לסיים איכשהו את המלחמה ובכך גם נמנע ממנו פרס נובל לשלום שהוא כה עורג לו. להזכירכם: טראמפ הבטיח לבוחריו ולעולם שהוא יסיים את המלחמה הזו @תוך חודש״ ימים ועכשיו היא בשנתה החמישית. עכשיו האלמנט האישי עולה מדרגה במקביל לכשלונו הקולוסאלי מול איראן ובכל זירה כלכלית שבה נגע.
והעדכון המדהים מתפרסם היום: דרמה בחזית האוקראינית: חברת SpaceX של אילון מאסק הגבילה הלילה, ללא התרעה מוקדמת, את שירות התקשורת הלוויינית הצבאית שלה. כטב״מים איבדו קשר באמצע משימות, תקיפות בוטלו והצבא האוקראיני נאלץ להתמודד עם שיבוש מבצעי פתאומי. בקייב חושדים שהמהלך קשור ללחץ שמפעיל ממשל טראמפ להפסקת התקיפות על מתקני הנפט ברוסיה, אך אין לכך הוכחה. הפרשה חושפת בעיה אסטרטגית חמורה: צבאות של מדינות ריבוניות נעשים תלויים בתשתיות הנשלטות בידי בעלי הון פרטיים.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
חברת SpaceX שבבעלות אילון מאסק הטילה במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי הגבלות חדשות על הפעלת שירות התקשורת הלוויינית הצבאית סטארשילד באוקראינה. בעקבות ההחלטה השתבשו משימות של כטב״מים אוקראיניים, חלקן בוטלו, ובכירים בקייב טוענים שהצבא לא קיבל כל אזהרה מוקדמת על השינוי.
ההגבלה החדשה נוגעת להפעלת מסופי תקשורת בתנועה מהירה. על פי הדיווחים מאוקראינה, השירות הצבאי הוגבל במהירויות העולות על 160 קמ״ש, אך יחידות בחזית דיווחו על ניתוקים גם במהירויות נמוכות יותר, של 110 עד 120 קמ״ש. ניתוקי התקשורת נמשכו לעיתים בין עשר לעשרים שניות — פרק זמן שעלול להיות קריטי בעת הפעלת כלי טיס בלתי מאויש מעל שטח אויב.
הכוח האוקראיני השביעי הפועל בחזית הדרום־מזרחית אישר כי נאלץ לבטל משימות בשל השיבושים. גורם במשרד ההגנה האוקראיני מסר כי ההגבלות פוגעות גם בפעולות לוגיסטיות וביכולת להפעיל כטב״מים לתקיפות בעומק השטח שבשליטת רוסיה.
יועצו של נשיא אוקראינה, סרגיי בסקרסטנוב, הבהיר כי הכוחות לא קיבלו הודעה מוקדמת על השינוי. לדבריו, הדבר כבר גרם לשיבוש מבצעים.
וזוהי בדיוק הנקודה הדרמטית בפרשה: לא מדובר במתקפת סייבר רוסית, בהפצצת תחנת ממסר או בשיבוש אלקטרוני של האויב. על פי העדויות, הפגיעה המבצעית נגרמה משינוי בהגדרות השירות שמספקת חברה אמריקנית פרטית.
עם זאת, אין מדובר בהשבתה כוללת של סטארלינק באוקראינה. ההגבלות שעליהן דווח מתמקדות בשירות הצבאי המיועד לפעולה בתנועה, בעוד שמסופים רגילים המשמשים לתקשורת נייחת ממשיכים לפעול.
החשד בקייב: האם טראמפ עומד מאחורי המהלך?
העיתוי מעורר שאלות כבדות משקל.
ממשל טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק ומתקני נפט ברוסיה, על רקע התייקרות האנרגיה בעולם. התקיפות האוקראיניות פגעו בתשתיות דלק רוסיות והפכו לאחד מאמצעי הלחץ המשמעותיים של קייב על מוסקבה.
גורמים אוקראיניים חושדים שהגבלות סטארלינק קשורות למחלוקת הזאת, ויש אף מי שמעריכים כי ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה אמריקנית לחברה.
אלא שנכון לעכשיו אין ראיה פומבית לכך שטראמפ הורה למאסק להגביל את השירות. גם SpaceX לא סיפקה הסבר רשמי להחלטה בעת פרסום הדיווחים הראשונים.
חשוב גם להבחין בין שני סוגי המבצעים: הכטב״מים האוקראיניים הפוגעים במתקני הנפט בתוך רוסיה משתמשים באמצעי תקשורת אחרים, שכן סטארלינק אינו פועל בשטח רוסיה. לכן אין בסיס לקבוע שההגבלה החדשה עצרה ישירות את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים.
היא כן פוגעת, לפי הדיווחים, בחלק מיכולות הכטב״מים של אוקראינה בשטחים הכבושים ובפעולות צבאיות נוספות.
הצבא שהתרגל להילחם באמצעות הלוויינים של מאסק
מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022 הפכה רשת סטארלינק לאחד מעמודי התווך של התקשורת הצבאית האוקראינית.
כאשר תשתיות תקשורת קרקעיות הושמדו או שובשו, מסופי הלוויין אפשרו ליחידות בשטח להמשיך לתקשר, להעביר מידע ולתאם פעילות מבצעית. יתרונה של הרשת היה משמעותי במיוחד בסביבה שבה שני הצדדים מפעילים מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות.
בהדרגה הורחב השימוש בה גם להפעלת כטב״מים, להעברת נתונים מכלי טיס ולתמיכה במשימות אספקה לחזית.
התלות הלכה והעמיקה. מערכת שהחלה כאמצעי תקשורת חיוני הפכה לחלק ממערך הלחימה עצמו.
אבל בניגוד לרשת קשר צבאית המצויה בשליטת המדינה, סטארלינק היא שירות מסחרי. היכולת לקבוע היכן השירות יפעל, באילו תנאים ובאילו מגבלות נותרת במידה רבה בידי החברה המספקת אותו, בכפוף להסכמים ולרגולציה החלים עליה.
כאן טמון הסיכון האסטרטגי: מדינה יכולה להחזיק חיילים, טנקים, מטוסים ואלפי כטב״מים, אך חלק מיכולותיה תלוי בהחלטות טכניות ומסחריות המתקבלות מחוץ לשרשרת הפיקוד הצבאית שלה.
במקביל: רוסיה תוקפת, מאות אלפים נותרים בחשכה
הגבלות התקשורת התרחשו בשעה שאוקראינה התמודדה עם מתקפה רוסית נרחבת נוספת על תשתיות האנרגיה שלה.
על פי הרשויות בקייב, בתקיפות נפגעו עשרות מתקני אנרגיה, ולפחות 600 אלף בני אדם נותרו ללא חשמל. שלושה בני אדם נהרגו בבירה האוקראינית.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח ביקורת חריפה על המתקפה ועל היעדר התרעה מוקדמת מצד שותפותיה של אוקראינה על חלק מהתקיפות האחרונות.
הדיווחים על שיבושי סטארלינק ועל בעיות בהעברת התרעות מודיעיניות אינם מוכיחים שקיים מהלך מתואם נגד קייב. עם זאת, הצטברות האירועים מדגישה עד כמה אוקראינה תלויה בסיוע חיצוני — הן בתקשורת צבאית והן במידע מודיעיני.
הלקח גם לישראל: מי שולט במערכות בשעת מלחמה?
לפרשה יש משמעות החורגת בהרבה מגבולות אוקראינה.
המלחמות הבאות יתנהלו באמצעות כטב״מים, מערכות בינה מלאכותית, לוויינים, שירותי ענן ורשתות תקשורת מתקדמות. חלק גדל והולך מן התשתיות האלה מפותח ומופעל בידי חברות פרטיות בינלאומיות.
גם מדינה בעלת תעשיות ביטחוניות מתקדמות חייבת לבחון מה יקרה אם ספק חיצוני ישנה את תנאי השירות, יגביל את פעילותו באזור מסוים או יידרש לציית להחלטה מדינית של ממשלה זרה.
השאלות אינן תיאורטיות: האם קיימות חלופות עצמאיות? האם אפשר להמשיך להפעיל מערכות לחימה במקרה של ניתוק? מי מוסמך להחליט על הגבלת השירות, ומהם מנגנוני ההתרעה והפיקוח?
הפתרון אינו בהכרח ויתור על טכנולוגיות מסחריות מתקדמות. לעיתים הן יעילות יותר וזמינות מהר יותר ממערכות ממשלתיות. אבל הסתמכות עליהן ללא גיבוי עצמאי יוצרת נקודת תורפה שמדינה אינה רשאית להתעלם ממנה.
המלחמה החדשה: הכוח אינו רק בידי מי שמחזיק בנשק
במשך דורות נמדדה עוצמתם של צבאות במספר החיילים, המטוסים, הטנקים והטילים שברשותם. כיום מתברר שהשליטה בתקשורת ובתוכנה עשויה להיות חשובה לא פחות.
אילון מאסק אינו מפקד בצבא אוקראינה. SpaceX אינה מדינה לוחמת. ובכל זאת, הגבלה שהוחלה על שירות החברה הצליחה, לפי עדויות מהחזית, לשבש משימות צבאיות בזמן אמת.
טרם התברר מדוע התקבלה ההחלטה, מי היה מעורב בה והאם ההגבלות יוסרו. אלה שאלות שעדיין מחייבות תשובות.
אבל המשמעות העקרונית כבר ברורה: בעידן שבו שדה הקרב מחובר ללוויינים ולשרתים, השליטה במתג התקשורת עשויה להיות חזקה לא פחות מהשליטה בנשק עצמו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
