שבוע וחצי לפני הבחירות בישראל מתגבשת דרמה ביטחונית ופוליטית בעלת השלכות מרחיקות לכת:
האם תקיפה אמריקנית באיראן תגרור מטחי טילים לעבר ישראל, תשבש את ההצבעה ב־27 באוקטובר ותעניק לנתניהו זמן פוליטי נוסף? מה שנשמע עד לאחרונה כתסריט קונספירטיבי הפך לנושא של דיווחים עיתונאיים, שיחות בין צמרות הצבאות ואזהרה מפורשת של הרמטכ״ל אייל זמיר.
לפי הפרסומים, הפנטגון הורה לפיקוד המרכז האמריקני להשלים היערכות לחידוש המתקפה על איראן. קצינים אמריקנים בכירים עדכנו את הרמטכ״ל הישראלי באפשרות למערכה נרחבת בתוך שבועות. זמיר הזהיר כי תגובה איראנית צפויה לכלול ירי טילים לעבר ישראל, ועלולה להוביל לדחיית הבחירות.
הדיווחים קיבלו תפנית נוספת כאשר בן כספית פרסם שהאמריקנים דווקא לחצו על ישראל לתקוף את איראן בעצמה, באופן שיחסוך מטראמפ את המחיר הפוליטי של פתיחת מלחמה לפני בחירות האמצע בארצות הברית. לפי אותו פרסום, האמריקנים נסוגו בינתיים מהדרישה.
במקביל דיווח אתר אקסיוס כי נתניהו וטראמפ דנו באפשרות לחדש את המערכה נגד איראן עוד לפני הבחירות בשתי המדינות. לפי גורמים המעורים בשיחות, נתניהו הביע דאגה מהתחדשות הפעילות הגרעינית האיראנית, וטראמפ ביקש להמשיך בהיערכות בלי להתחייב למועד תקיפה.
כאן מתעוררת השאלה הפוליטית הנפיצה: האם עימות צבאי חדש עשוי לשנות את לוח הזמנים של הבחירות בישראל? נתניהו מתמודד במערכת בחירות גורלית לעתיד שלטונו, ואילו התלקחות אזורית נרחבת עלולה לשבש את פעילות הקלפיות, התחבורה והמשק כולו.
אלא שדחיית בחירות אינה נתונה להחלטתו האישית של ראש הממשלה. היא מחייבת הליך חוקי מיוחד. גם ההנחה שמלחמה תשרת את נתניהו מבחינה פוליטית אינה מובנת מאליה: מלחמה קשה, נפגעים והרס עלולים לעורר דווקא תגובה ציבורית הפוכה.
טראמפ עצמו הודיע שלא יתקוף באיראן לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב־3 בנובמבר. נתניהו הצהיר שתקיפה מקדימה לפני הבחירות בישראל אינה רצויה. אלא שההיערכות הצבאית המדווחת והשיחות בין הצדדים ממשיכות להזין את החששות.
לחששות האלה נוסף כעת ממד מטריד בעקבות הפרשה שהתפוצצה ביממה האחרונה באוקראינה. חברת SpaceX של אילון מאסק הגבילה את שירותי התקשורת הלוויינית של סטארלינק, במהלך שלפי הדיווחים שיבש תקיפות אוקראיניות נגד מטרות ברוסיה. העיתוי מעורר תדהמה: המהלך הגיע לאחר שטראמפ דרש מזלנסקי להפסיק את התקיפות נגד תשתיות אנרגיה רוסיות ואף קרא להחלפתו. השאלה אם מדובר בהחלטה עצמאית של מאסק או במהלך שהוכתב מוושינגטון נותרה פתוחה, אבל הפרשה ממחישה את העוצמה החריגה של הנשיא האמריקני ושל בעלי בריתו הטכנולוגיים להשפיע על מהלכי מלחמה במדינות אחרות.
הדמיון לפרשת אוקראינה מוסיף לסיפור ממד מטריד: היכולת של מוקדי כוח אמריקניים להשפיע באמצעות החלטות צבאיות וטכנולוגיות על גורלן של מדינות אחרות. עם זאת, אין בכך הוכחה לקשר מתואם שמטרתו לדחות את הבחירות בישראל.
החשד לקיומו של מהלך פוליטי מכוון טרם הוכח. אבל העובדה שראש המטה הכללי הישראלי נדרש להזהיר את האמריקנים מפני השלכות תקיפה על עצם קיום הבחירות היא כבר אירוע חריג וחמור.
השאלה שצריכה להישאל כעת אינה רק אם טראמפ יתקוף באיראן, אלא מי יקבל את ההחלטה, מה תהיה ההצדקה הביטחונית שלה, ומדוע דווקא ערב בחירות גורליות בישראל.
יצוין כי עד כה גילו משמרות המהפכה האיראניים ושלוחותיהם באזור, ובראשן חיזבאללה והחות׳ים, איפוק רב משמעות. התנהלותם מעוררת את החשד שמדובר בהימנעות מכוונת מנפילה למלכודת של פרובוקציות מילוליות ומבצעיות, העלולות לגרור אותם למהלכים שישבשו את קיום הבחירות בישראל. השאלה היא אם בטהרן זיהו את הסכנה הפוליטית הטמונה בהסלמה דווקא עכשיו והחליטו שלא לספק למי שמעוניין בכך את העילה הדרושה. בעוד כשבוע וחצי נדע אם האיראנים הפגינו איפוק אסטרטגי יוצא דופן, שעוד עשוי להיכנס להיסטוריה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שחשוב לדעת עליה.
