מחזה סוריאליסטי במפרץ הפרסי: קופסאות אייפון ובקבוקי בושם יוקרתיים צפים בין הגלים, סירות קטנות ממהרות לאסוף את הסחורה ואוניית מכולות ענקית נעלמת במצולות. הסרטונים שהופצו ברחבי העולם הפכו את אסון הספנות לאחד הסיפורים המוזרים והמסקרנים של המלחמה באיראן. אלא שמאחורי השלל הצף מסתתרת דרמה גדולה בהרבה: אחד מנתיבי המסחר החשובים בעולם הופך למלכודת לאוניות סוחר.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
מי היה מאמין שבאמצע מלחמה, באחד המקומות המסוכנים בעולם, אפשר יהיה לצאת לים ולפגוש אייפונים חדשים ובשמי יוקרה צפים בין הגלים? זה בדיוק המחזה המתואר בסרטונים ובדיווחים המתפרסמים בעולם בעקבות טביעתה של אוניית המכולות GFS Pride במצר הורמוז.
במקום דולפינים ודגים, נראות בתיעודים אריזות של מכשירי אייפון, מוצרי קוסמטיקה ובשמים יקרים. סירות קטנות מתקרבות אל הסחורה, ואנשים מנסים למשות מן המים את מה שרק ימים קודם לכן היה אמור להגיע למדפי החנויות ולידי לקוחות ששילמו ממיטב כספם.
התמונות, שפורסמו בין היתר בתקשורת ההודית, הבריטית והערבית, יצרו עניין עצום. הן מספרות את סיפור המלחמה בדרך ששום גרף של מחירי נפט אינו מסוגל לספר: הסחר העולמי מתפרק למול עינינו, ולעיתים גם נשטף אל החוף.
האונייה, שנשאה דגל סינגפור והופעלה בידי חברה מדובאי, נפגעה ב־13 באוקטובר בעת שעברה במצר הורמוז. אש פרצה על סיפונה, והצוות נאלץ לנטוש אותה. כל 21 אנשי הצוות חולצו בשלום, אך האונייה טבעה עם מטענה.
על פי הדיווחים, היא נשאה אלפי מכולות ובהן סחורות מסוגים שונים. רויטרס אף פרסמה תצלום לוויין שבו נראות מכולות וחפצים צפים באזור הטביעה. במקביל נפוצו סרטונים שבהם נראות לכאורה אריזות אייפונים ובשמי יוקרה, לצד דיווחים על תושבים שהגיעו בסירות כדי לאסוף את השלל.
איראן טוענת שהאונייה נפגעה ממוקש לאחר שהפליגה בנתיב שלא אושר. גורמי ספנות דיווחו על פגיעה של עצם בלתי מזוהה. אבל עבור בעלי המטען, היבואנים והלקוחות שהמתינו לסחורה, הוויכוח על הגורם לפגיעה כבר אינו משנה את התוצאה: האונייה איננה, והסחורה מפוזרת בים.
ויש בסיפור הזה אירוניה כמעט מושלמת.
אפל משקיעה הון עתק בפיתוח מכשירים מתוחכמים, בעיצוב אריזות מוקפדות וביצירת חוויית רכישה נוצצת. בתי הבישום הגדולים בעולם מוכרים חלומות של יוקרה, אלגנטיות ופינוק במחירים גבוהים. אבל כשהמלחמה מגיעה לנתיב השיט, כל הפאר הזה אינו שווה הרבה. אייפון באריזתו ובקבוק בושם יוקרתי הופכים בן רגע לחפצים הצפים במים מלוחים, לצד קרטונים קרועים ושברי מכולות.
הסחורה שהייתה אמורה להימכר בחנויות ממוזגות הפכה לשלל מקרי של מי שהצליח להגיע אליה בסירה.
אלא שהסיפור רחוק מלהיות משעשע בלבד. מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר בכלכלה העולמית. במשך שנים התרגל העולם להתייחס אליו בעיקר כאל עורק החיים של תעשיית הנפט והגז. אבל המצר הוא גם נתיב מסחר למוצרי אלקטרוניקה, מכוניות, ציוד תעשייתי, חלקי חילוף, בגדים ומוצרי צריכה.
דובאי, אחד ממרכזי המסחר הגדולים בעולם, בנויה במידה רבה על היכולת להעביר סחורות במהירות וביעילות בין יבשות. כשהאוניות אינן בטוחות, כל המערכת הזאת מתחילה להשתבש.
בעלי אוניות חוששים לשלוח כלי שיט לאזור. חברות הביטוח מעלות תעריפים. מטענים מתעכבים, מסלולים משתנים, והסחורה שנותרת במחסנים אינה מגיעה בזמן ללקוחות.
התוצאה אינה בהכרח מחסור מיידי באייפונים בישראל או באירופה. הסכנה הגדולה היא תהליך מצטבר שבו כמעט כל מוצר מיובא מתייקר משום שהדרך להביא אותו ליעדו נעשית מסוכנת, ארוכה ויקרה יותר.
גם הצרכן הישראלי אינו חסין. ישראל תלויה ביבוא של מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות, חלקי חילוף ואלפי מוצרים אחרים. התייקרות הספנות והביטוח בנתיבי המסחר הבינלאומיים עלולה להגיע בהמשך גם אל מחירי המוצרים בחנויות המקומיות.
וזה אולי ההיבט המטריד ביותר של התמונות המשונות האלה: הן מעניקות פנים מוחשיות לתהליך כלכלי שהציבור מתקשה בדרך כלל לראות. מלחמה אינה חייבת להגיע אל עיר מגוריכם כדי לפגוע באיכות חייכם. לפעמים די בכך שאונייה אחת לא תגיע לנמל.
ובעוד ממשלות, צבאות וחברות ספנות מתווכחים על שליטה בנתיבי הים, אנשים בסירות קטנות אוספים קופסאות של אייפונים ובשמים מתוך הגלים.
בעולם שלפני המלחמה, אייפון חדש ובקבוק שאנל היו סמלים של שפע ושליטה בטכנולוגיה ובצריכה. במצר הורמוז של אוקטובר 2026 הם הפכו לסמלים של עולם שבו אפילו הדרך מהמפעל לחנות כבר אינה מובנת מאליה.
והנה האירוניה האחרונה: דווקא כשהעולם מתקשה להבטיח מעבר בטוח לאוניית סוחר, יש מי שמצליחים לצאת לדיג ולחזור הביתה עם אייפון.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שגם אותה לא כדאי להחמיץ.
