ממשלות באירופה השביתו אתרי אינטרנט ושירותים ציבוריים בעקבות חשיפת שתי פרצות אבטחה חמורות בתוכנת PHP, המשמשת להפעלת חלק ניכר מאתרי האינטרנט בעולם. החשש: האקרים ינצלו את החולשות כדי להשתלט על שרתים, לגנוב מידע רגיש ולחדור למערכות ממשלתיות. גם בישראל פורסמה התרעת סייבר, אך לא דווח על השבתה נרחבת של אתרי הממשלה בעקבות האירוע.
כיצד צריכים אזרחי ישראל כמו גם שאר האנושות להערך כדי לקדם את פני הסכנה?
שתי החולשות, שסומנו CVE-2026-109618 ו־CVE-2026-109619, קיבלו דירוג חומרה של 9.2 מתוך 10. בתנאים מסוימים הן עלולות לאפשר לתוקף להפעיל קוד זדוני בשרת מרוחק ללא צורך בסיסמה, ומשם לנסות להגיע למאגרי מידע ולמערכות פנימיות.
הולנד הייתה בין המדינות שנקטו צעדי מנע חריפים. פורטלים ממשלתיים ושירותי הזדהות דיגיטליים הושבתו זמנית, וגם מוסדות רפואיים וגופים ציבוריים הגבילו גישה למערכותיהם. בצרפת הוכנסו אתרים ממשלתיים למצב תחזוקה, ובפינלנד, גרמניה, בלגיה וצ’כיה ננקטו צעדים דומים. בחלק מהמקרים השירותים כבר הוחזרו לפעילות לאחר התקנת עדכוני אבטחה.
חשוב להבחין בין השבתה יזומה לבין פריצה בפועל. הרשויות העדיפו לנתק מערכות פגיעות לזמן מוגבל כדי למנוע חדירה אפשרית. עצם השבתת אתר אינה מעידה שנגנב ממנו מידע.
היקף האיום נובע מהתפוצה הרחבה של PHP, המשמשת בין היתר מערכות ניהול תוכן נפוצות כמו וורדפרס, דרופל וג’ומלה, לצד אתרי מסחר ושירותים מקוונים. עם זאת, לא כל אתר המבוסס על PHP פגיע. הסיכון תלוי בגרסת התוכנה, בהגדרות השרת ובהתקנת עדכוני האבטחה.
אחד ההיבטים המדאיגים בפרשה הוא תפקידה של הבינה המלאכותית. על פי הפרסומים, כלי מחקר שנעזרו בבינה מלאכותית סייעו לחשוף חולשות שהסתתרו בקוד במשך שנים. אלא שאותה טכנולוגיה עלולה לסייע גם להאקרים לנתח את הפרצות, לפתח דרכי תקיפה ולסרוק במהירות שרתים שטרם עודכנו.
כך מתקצר הזמן העומד לרשות מפעילי האתרים: מרגע פרסום חולשה חמורה מתחיל מרוץ בין התקנת התיקונים לבין ניסיונות לנצל אותה. חברות אבטחה כבר דיווחו על פעילות חשודה וניסיונות תקיפה, אך אין בכך הוכחה לפריצה המונית.
ומה בישראל?
מערך הסייבר הלאומי פרסם התרעה והנחיות לבדיקת מערכות החשופות לחולשות. האיום רלוונטי גם לאתרי ממשלה, רשויות מקומיות, בתי חולים, מוסדות חינוך ועסקים בישראל המשתמשים בגרסאות הפגיעות. עם זאת, לא פורסם אישור להשבתה גורפת של אתרי הממשלה בישראל בשל הפרצות.
ההנחיה המרכזית לארגונים היא לאתר שרתים פגיעים, להתקין מיד את עדכוני האבטחה, לבדוק פעילות חריגה ולוודא שגם ספקי האחסון והשירותים החיצוניים השלימו את הטיפול. כאשר אי אפשר לעדכן מערכת חשופה במהירות, מומלץ לשקול את בידודה הזמני מהאינטרנט.
לציבור הרחב אין סיבה להפסיק להשתמש בשירותים מקוונים בשל עצם פרסום הפרצות. האחריות לתיקון מוטלת בעיקר על מפעילי המערכות, אם כי חשוב להיזהר מהודעות כוזבות המתחזות להתרעות אבטחה.
הפרשה ממחישה את פגיעותה של רשת האינטרנט העולמית: חולשה ברכיב תוכנה נפוץ עלולה לשבש בתוך שעות שירותים של ממשלות וארגונים במדינות רבות.
והסכנה הבאה כבר מסתמנת. בעידן שבו הבינה המלאכותית מאיצה הן את גילוי הפרצות והן את ניסיונות ניצולן, השאלה אינה רק מי יגלה את החולשה הבאה, אלא מי יגיע אליה ראשון – המגינים או התוקפים.
כיצד צריכים אזרחי ישראל כמו גם שאר האנושות להערך כדי לקדם את פני הסכנה? כתבה נרחבת בנושא קרא ב ״עניין מרכזי״
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
