מנכ״ל ארמקו אמין נאסר מזהיר שמלאי הנפט העולמיים הידלדלו לרמה שהגדיר ״שברירית באופן מפחיד״. לדבריו, כמעט שלושה מיליארד חביות אספקה אבדו במהלך המשבר ויותר ממיליארד חביות כבר נמשכו מהמלאים. להערכתו, אפילו בתרחיש של התייצבות המתיחות והגעה לחזרה לשגרה שלפני המלחמה באיראן, שיקום המלאים עלול להימשך עד שנים.
לכך יש להוסיף את המלחמה באוקראינה שפגעה במערך האנרגיה הרוסי ובסחר בין רוסיה למערב. אוקראינה ממשיכה לפגוע בבתי זיקוק ובתשתיות רוסיות, ומוסקבה מצמצמת יצוא תזקיקים לאחר שנפגעו כבר 51 אחוזים מיכולות הייצור שלה בדגמים ספציפיים של אנרגיה כמו סולר. המשמעות היא קשיים אדירים באספקה בדלק למשאיות ועוד. גם המלחמה הנמשכת במזרח התיכון והסכנות האורבות בהורמוז ובאב אל־מנדב כמו גם נתיבי העברת הגז הטיבעי מאיימות על אחדים מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם.
למשוואה נכנסה גם סין. בייג׳ינג החליטה לשמר יותר ממלאי הדלק שלה ולהגביל יצוא של בנזין, סולר ודלק סילוני. כשאחת מיצרניות התזקיקים הגדולות בעולם מעדיפה ביטחון אנרגטי פנימי על אספקת השוק הבינלאומי, מדובר בשינוי בעל משמעות החורגת מסין עצמה.
התוצאה האפשרית היא מחסור כרוני בתזקיקים גם כאשר יש בעולם נפט גולמי. אפשר להחזיק מיליוני חביות נפט ועדיין לסבול ממחסור בסולר למשאיות, בבנזין למכוניות ובדלק למטוסים אם אין די יכולת זיקוק, מלאים ונתיבי הובלה בטוחים.
ומכאן מתחילה המהפכה האמיתית. אם אנרגיה לתחבורה תהפוך למוצר יקר לאורך שנים, המכונית הפרטית עלולה בהדרגה לחזור ולהיות מותרות עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה. משפחה המחזיקה שתי מכוניות תחשוב מחדש על הצורך בשתיהן; נסיעה יומיומית ארוכה לעבודה תהפוך לשיקול כלכלי כבד; טיסות עלולות להתייקר; והובלת סחורות למרחקים ארוכים תחלחל למחיר כמעט כל מוצר שאנחנו קונים.
העולם ייאלץ להאיץ את החיפוש אחר חלופות: מכוניות חשמליות, רכבות, מטרו, אוטובוסים חשמליים, עבודה מרחוק, אנרגיה גרעינית ומתחדשת ופיתוח אמצעי אגירה יעילים בהרבה.
השינוי עשוי להגיע אפילו לשוק הנדל״ן. במשך עשרות שנים אנרגיה זולה אפשרה לאנשים להתרחק ממרכזי הערים ולעבוד עשרות קילומטרים מביתם. כאשר מחיר הנסיעה הופך משמעותי, קרבה לרכבת, למטרו ולמקום העבודה מקבלת ערך כלכלי חדש. שכונות וערים שנבנו סביב המכונית הפרטית עלולות לגלות שהמודל שעליו התבססו השתנה.
גם חברות יצטרכו להסתגל. מפעלים ומרכזים לוגיסטיים יידרשו להתקרב לנמלים ולמסילות; מעסיקים עשויים להרחיב עבודה היברידית כדי לחסוך לעובדים נסיעות; וממשלות ייאלצו להשקיע הרבה יותר בתחבורה ציבורית משום שהיא תהפוך מתוספת נוחה לתשתית כלכלית חיונית.
אין ודאות שהתרחיש הקשה הזה יתממש במלואו. מחירים גבוהים עצמם מעודדים השקעות, הגדלת תפוקה, טכנולוגיות חדשות וחיסכון בצריכה — ולכן השוק עשוי לייצר חלק מהפתרון. אבל האזהרה של ארמקו מלמדת שהמרווח שהיה לעולם לספוג זעזועים הצטמצם מאוד.
וזה הסיפור הגדול באמת. לא אם ליטר בנזין יעלה בחודש הבא עוד כמה אגורות, אלא האם המודל הכלכלי שנבנה במשך מאה שנה על אנרגיה זמינה וזולה מתחיל להשתנות. ייתכן שהמשבר הנוכחי לא יסתיים כאשר תסתיים המלחמה הבאה. הוא עשוי לכפות על העולם מהפכה בתחבורה, בתעסוקה ובמגורים שתימשך שנים רבות.
ובמקרה כזה, השאלה הגדולה של העשור הבא כבר לא תהיה כמה עולה המכונית — אלא כמה עולה לנו בכלל לנסוע בה והאם לא עדיף לצמצם הוצאות ובישראל למשל לרדת לכלי רכב בודד בכל בית אב במקום הכמות המטורפת של מכוניות המצטופפות על כבישי ישראל בפקקים אינסופיים.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
