מאסק הוריד את השאלטר: הכטב״מים האוקראיניים נותקו והחשד נופל על הלחץ של טראמפ
לטראמפ נמאס מזלנסקי. נשיא ארצות הברית, שהבטיח לסיים את מלחמת רוסיה–אוקראינה בתוך 24 שעות, מוצא את עצמו בשנתה החמישית של המלחמה, ללא הסדר באופק וללא פרס נובל לשלום שהוא כה משתוקק לו. במקום להפנות את עיקר זעמו כלפי פוטין, שפלש לאוקראינה וממשיך להפציץ את עריה, טראמפ מפנה שוב ושוב את הלחץ גם כלפי זלנסקי, הנשיא הנאבק על עצמאות ארצו. יחסו לפוטין ממשיך לעורר שאלות קשות וביקורת בארצות הברית, בעוד שכישלונו להביא לסיום המלחמה מצטרף לקשיים שהוא מתמודד עמם מול איראן ובזירה הכלכלית. על הרקע הזה, כל מהלך אמריקני הפוגע ביכולת הלחימה של אוקראינה מעורר מיד חשד שהשיקולים אינם צבאיים או טכנולוגיים בלבד.
ועכשיו מגיעה ההתפתחות הדרמטית: חברת SpaceX של אילון מאסק הגבילה, לפי דיווחים מאוקראינה, את שירות התקשורת הלוויינית המשמש את צבאה. כטב״מים איבדו קשר באמצע משימות, תקיפות בוטלו ולוחמים בחזית נותרו לפתע ללא יכולת להפעיל חלק מאמצעי הלחימה שלהם. גורמים אוקראיניים חושדים שהמהלך קשור ללחץ האמריקני להפסיק את התקיפות על מתקני הנפט ברוסיה. אין לכך עדיין הוכחה, אבל עצם האפשרות מטרידה: האם החלטה המתקבלת בחברה פרטית של אחד האנשים המקורבים לנשיא ארצות הברית מסוגלת לשנות את מאזן הכוחות בשדה הקרב? הפרשה חושפת סכנה אסטרטגית החורגת בהרבה מאוקראינה — התלות הגוברת של צבאות ריבוניים בתשתיות שבעלי הון פרטיים מחזיקים במתג ההפעלה שלהן.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
חברת SpaceX שבבעלות אילון מאסק הטילה, על פי הדיווחים, הגבלות חדשות על הפעלת שירות התקשורת הלוויינית הצבאית סטארשילד באוקראינה. בעקבות השינוי השתבשו משימות של כטב״מים אוקראיניים, חלקן בוטלו, ובכירים בקייב טוענים שהצבא לא קיבל כל אזהרה מוקדמת.
ההגבלה החדשה נוגעת להפעלת מסופי תקשורת בתנועה מהירה. על פי הדיווחים מאוקראינה, השירות הוגבל במהירויות העולות על 160 קמ״ש, אך יחידות בחזית דיווחו על ניתוקים גם במהירויות נמוכות יותר, של 110 עד 120 קמ״ש. ניתוקי התקשורת נמשכו לעיתים בין עשר לעשרים שניות — פרק זמן שעלול להיות קריטי בעת הפעלת כלי טיס בלתי מאויש מעל שטח אויב.
הכוח האוקראיני השביעי הפועל בחזית הדרום־מזרחית דיווח כי נאלץ לבטל משימות בשל השיבושים. גורם במשרד ההגנה האוקראיני מסר כי ההגבלות פוגעות גם בפעולות לוגיסטיות וביכולת להפעיל כטב״מים לתקיפות בעומק השטח שבשליטת רוסיה.
יועצו של נשיא אוקראינה, סרגיי בסקרסטנוב, הבהיר כי הכוחות לא קיבלו הודעה מוקדמת על השינוי. לדבריו, הדבר כבר גרם לשיבוש מבצעים.
וזוהי בדיוק הנקודה הדרמטית בפרשה: לא מדובר במתקפת סייבר רוסית, בהפצצת תחנת ממסר או בשיבוש אלקטרוני של האויב. על פי העדויות, הפגיעה המבצעית נגרמה משינוי בהגדרות השירות שמספקת חברה אמריקנית פרטית.
עם זאת, אין מדובר בהשבתה כוללת של סטארלינק באוקראינה. ההגבלות שעליהן דווח מתמקדות בשירות המיועד לפעולה בתנועה, בעוד שמסופים רגילים המשמשים לתקשורת נייחת ממשיכים לפעול.
החשד בקייב: האם טראמפ עומד מאחורי המהלך?
העיתוי מעורר שאלות כבדות משקל.
ממשל טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להפסיק לתקוף בתי זיקוק ומתקני נפט ברוסיה, על רקע התייקרות האנרגיה בעולם. התקיפות האוקראיניות פגעו בתשתיות דלק רוסיות והפכו לאחד מאמצעי הלחץ המשמעותיים של קייב על מוסקבה.
גורמים אוקראיניים חושדים שהגבלות סטארלינק קשורות למחלוקת הזאת, ויש אף מי שמעריכים כי ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה אמריקנית לחברה.
אלא שנכון לעכשיו אין ראיה פומבית לכך שטראמפ הורה למאסק להגביל את השירות. גם SpaceX לא סיפקה הסבר רשמי להחלטה בעת פרסום הדיווחים הראשונים.
חשוב להבחין בין שני סוגי המבצעים: הכטב״מים האוקראיניים הפוגעים במתקני הנפט בתוך רוסיה משתמשים באמצעי תקשורת אחרים, שכן סטארלינק אינו פועל באופן רגיל בשטח רוסיה. לכן אין בסיס לקבוע שההגבלה החדשה עצרה ישירות את התקיפות על בתי הזיקוק הרוסיים.
היא כן פוגעת, לפי הדיווחים, בחלק מיכולות הכטב״מים של אוקראינה בשטחים הכבושים ובפעולות צבאיות נוספות.
אולם גם ללא הוכחה להתערבות ישירה של טראמפ, האירוע ממחיש את הפער בין עצמאות צבאית לכאורה לבין תלות מעשית בהחלטות של ספקי טכנולוגיה אמריקניים.
הצבא שהתרגל להילחם באמצעות הלוויינים של מאסק
מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022 הפכה רשת סטארלינק לאחד מעמודי התווך של התקשורת הצבאית האוקראינית.
כאשר תשתיות תקשורת קרקעיות הושמדו או שובשו, מסופי הלוויין אפשרו ליחידות בשטח להמשיך לתקשר, להעביר מידע ולתאם פעילות מבצעית. יתרונה של הרשת היה משמעותי במיוחד בסביבה שבה שני הצדדים מפעילים מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות.
בהדרגה הורחב השימוש בה גם להפעלת כטב״מים, להעברת נתונים מכלי טיס ולתמיכה במשימות אספקה לחזית.
התלות הלכה והעמיקה. מערכת שהחלה כאמצעי תקשורת חיוני הפכה לחלק ממערך הלחימה עצמו.
אבל בניגוד לרשת קשר צבאית המצויה בשליטת המדינה, סטארלינק היא שירות מסחרי. היכולת לקבוע היכן השירות יפעל, באילו תנאים ובאילו מגבלות נותרת במידה רבה בידי החברה המספקת אותו, בכפוף להסכמים ולרגולציה החלים עליה.
כאן טמון הסיכון האסטרטגי: מדינה יכולה להחזיק חיילים, טנקים, מטוסים ואלפי כטב״מים, אך חלק מיכולותיה תלוי בהחלטות טכניות ומסחריות המתקבלות מחוץ לשרשרת הפיקוד הצבאית שלה.
במקביל: רוסיה תוקפת, מאות אלפים נותרים בחשכה
הגבלות התקשורת התרחשו בשעה שאוקראינה התמודדה עם מתקפה רוסית נרחבת נוספת על תשתיות האנרגיה שלה.
על פי הרשויות בקייב, בתקיפות נפגעו עשרות מתקני אנרגיה, ולפחות 600 אלף בני אדם נותרו ללא חשמל. שלושה בני אדם נהרגו בבירה האוקראינית.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח ביקורת חריפה על המתקפה ועל היעדר התרעה מוקדמת מצד שותפותיה של אוקראינה על חלק מהתקיפות האחרונות.
הדיווחים על שיבושי סטארלינק ועל בעיות בהעברת התרעות מודיעיניות אינם מוכיחים שקיים מהלך מתואם נגד קייב. עם זאת, הצטברות האירועים מדגישה עד כמה אוקראינה תלויה בסיוע חיצוני — הן בתקשורת צבאית והן במידע מודיעיני.
הלקח גם לישראל: מי שולט במערכות בשעת מלחמה?
לפרשה יש משמעות החורגת בהרבה מגבולות אוקראינה.
המלחמות הבאות יתנהלו באמצעות כטב״מים, מערכות בינה מלאכותית, לוויינים, שירותי ענן ורשתות תקשורת מתקדמות. חלק גדל והולך מן התשתיות האלה מפותח ומופעל בידי חברות פרטיות בינלאומיות.
גם מדינה בעלת תעשיות ביטחוניות מתקדמות חייבת לבחון מה יקרה אם ספק חיצוני ישנה את תנאי השירות, יגביל את פעילותו באזור מסוים או יידרש לציית להחלטה מדינית של ממשלה זרה.
השאלות אינן תיאורטיות: האם קיימות חלופות עצמאיות? האם אפשר להמשיך להפעיל מערכות לחימה במקרה של ניתוק? מי מוסמך להחליט על הגבלת השירות, ומהם מנגנוני ההתרעה והפיקוח?
הפתרון אינו בהכרח ויתור על טכנולוגיות מסחריות מתקדמות. לעיתים הן יעילות יותר וזמינות מהר יותר ממערכות ממשלתיות. אבל הסתמכות עליהן ללא גיבוי עצמאי יוצרת נקודת תורפה שמדינה אינה רשאית להתעלם ממנה.
המלחמה החדשה: הכוח אינו רק בידי מי שמחזיק בנשק
במשך דורות נמדדה עוצמתם של צבאות במספר החיילים, המטוסים, הטנקים והטילים שברשותם. כיום מתברר שהשליטה בתקשורת ובתוכנה עשויה להיות חשובה לא פחות.
אילון מאסק אינו מפקד בצבא אוקראינה. SpaceX אינה מדינה לוחמת. ובכל זאת, הגבלה שהוחלה על שירות החברה הצליחה, לפי עדויות מהחזית, לשבש משימות צבאיות בזמן אמת.
טרם התברר מדוע התקבלה ההחלטה, מי היה מעורב בה והאם ההגבלות יוסרו. אלה שאלות שעדיין מחייבות תשובות.
אבל המשמעות העקרונית כבר ברורה: בעידן שבו שדה הקרב מחובר ללוויינים ולשרתים, השליטה במתג התקשורת עשויה להיות חזקה לא פחות מהשליטה בנשק עצמו.
ובעוד טראמפ ופוטין ממשיכים לנהל את משחק הכוחות הגדול, אוקראינה מגלה שהמאבק על עצמאותה אינו מתנהל רק בחפירות ובשמיים. הוא מתנהל גם במערכות מחשב ובחדרי הנהלה, הרחק משדה הקרב — במקומות שבהם החלטה אחת עשויה לחרוץ את גורלן של משימות צבאיות שלמות.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
