זהו הרגע שבו הסיוט הגדול של מעמד הביניים הופך למציאות: בנק ברקליס הבריטי, אחד מענקי הבנקאות העולמית, הודיע על פיטורי 5,000 עובדים דווקא בשעה שרווחיו מזנקים והוא מחלק מאות מיליוני ליש”ט לבעלי מניותיו. לא משבר, לא התמוטטות ולא הפסדים. הבינה המלאכותית מאפשרת לבנק לבצע חלק ניכר מהעבודה באמצעות פחות בני אדם.
ברקליס, הנחשב לאחד המוסדות הפיננסיים בעלי החשיבות המערכתית לכלכלה העולמית, דיווח ביום חמישי על רווח רבעוני של 2.32 מיליארד ליש”ט, עלייה של 12% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל הכריז על רכישה חוזרת של מניות בהיקף של חצי מיליארד ליש”ט ועל תוכנית התייעלות שבמסגרתה יבוטלו אלפי משרות.
אין מדובר בבנק שולי או במוסד פיננסי מקומי. ברקליס, שנוסד לפני יותר מ־300 שנה, פועל בעשרות מדינות ונמנה עם קבוצת הבנקים שהמערכת הפיננסית העולמית רואה בהם בעלי חשיבות מערכתית. פעילותו כוללת בנקאות קמעונאית, אשראי לעסקים, ניהול הון ובנקאות השקעות בינלאומית, לרבות פעילות משמעותית בשוקי ההון בארצות הברית ובאירופה.
לפיכך, המהלך שלו אינו רק החלטה ארגונית פנימית. הוא עשוי לסמן מגמה שתשפיע על מוסדות פיננסיים ועל ענפי תעסוקה נוספים ברחבי העולם.
ברקליס מעסיק קרוב ל־100 אלף עובדים בבריטניה וברחבי העולם. תוכנית הפיטורים הנוכחית נוגעת ל־5,000 מהם. כאלף משרות כבר בוטלו, והיתר צפויות להיעלם עד סוף השנה. כ־60% מהקיצוצים מיועדים לתפקידי תמיכה, תפעול וטכנולוגיה, לרבות מפתחי תוכנה.
המשמעות מטרידה במיוחד משום שלא מדובר בהכרח בעובדים בלתי מיומנים. אלה אנשי מקצוע שרכשו השכלה, ניסיון והתמחות בתחומים שנחשבו עד לאחרונה לבטוחים יחסית מבחינה תעסוקתית.
הבנק אינו טוען שכל המשרות מוחלפות ישירות בבינה מלאכותית. מדובר בתוכנית התייעלות רחבה, הכוללת שינויים ארגוניים והפחתת הוצאות. עם זאת, השימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובהן בינה מלאכותית, הוא אחד הכלים המרכזיים המאפשרים לצמצם את כוח האדם.
הנתונים הכספיים מדגישים את הסתירה לכאורה. הכנסות ברקליס ברבעון השלישי הסתכמו בכ־7.37 מיליארד ליש”ט, והרווח הנקי הגיע לכ־1.65 מיליארד ליש”ט. פעילות המסחר במניות רשמה צמיחה של 47%, אף שהכנסות המסחר באיגרות חוב, מטבעות וסחורות ירדו ב־19%.
למרות הרווחים ותוכנית ההתייעלות, מניית הבנק ירדה בכ־2.5% במסחר המוקדם. המשקיעים התאכזבו מחלק מביצועי בנקאות ההשקעות, תזכורת לכך שגם פיטורים נרחבים אינם מבטיחים הצלחה עסקית.
אבל מבחינת העובדים, מתבררת מציאות חדשה: הצלחת החברה אינה מבטיחה עוד את ביטחונם התעסוקתי.
במשך דורות הוצגה ההשכלה הגבוהה ככרטיס הכניסה למעמד הביניים המבוסס. צעירים נשלחו ללמוד מחשבים, כלכלה, משפטים וחשבונאות מתוך הנחה שמומחיות מקצועית תעניק להם פרנסה יציבה.
כעת הבינה המלאכותית משנה את המשוואה. מערכות מתקדמות מסוגלות לכתוב ולבדוק תוכנה, לנתח דוחות כספיים, לסכם מסמכים משפטיים, לאתר חריגות ולהפיק תחזיות. הן אינן מחליפות בהכרח את כל יכולותיו של עובד מקצועי, אבל מאפשרות לצוות קטן לבצע עבודה שבעבר חייבה העסקת עובדים רבים יותר.
התופעה אינה מוגבלת לבנקים. היא נוגעת גם לחברות ביטוח, למשרדי עורכי דין ורואי חשבון, לחברות תוכנה, למערכות תקשורת ולארגונים גדולים המבוססים על עיבוד מידע.
המהפכה התעשייתית החליפה חלק ניכר מעבודת השרירים. המהפכה הדיגיטלית שינתה את עבודת המשרד. הבינה המלאכותית מגיעה כעת למשימות שנחשבו לנחלתם הבלעדית של בעלי מקצוע מיומנים.
מעבר לגורלם של העובדים מתעוררת בעיה כלכלית רחבה יותר. כאשר חברה אחת מפחיתה הוצאות באמצעות אוטומציה, היא עשויה להגדיל את רווחיה. כאשר חברות רבות עושות זאת במקביל, עלולה להיווצר פגיעה בכוח הקנייה של הציבור.
משפחות המאבדות הכנסה מצמצמות צריכה, דוחות רכישות ומקטינות התחייבויות. כך עלולה להיווצר סתירה בין הצלחתן של חברות בודדות לבין מצבה של הכלכלה כולה: הייצור נעשה יעיל יותר, אבל מי יקנה את המוצרים והשירותים?
מנגד, טכנולוגיה חדשה עשויה להוזיל מוצרים, ליצור ענפי פעילות חדשים ולהגדיל את העושר הכולל. השאלה היא אם מקומות העבודה החדשים ייווצרו בקצב שיאפשר לעובדים להסתגל לשינוי, ומה תהיה רמת השכר בהם.
לכן הדיון אינו צריך להתמקד בהתנגדות לקדמה, אלא בחלוקת פירותיה. אם חברות מסוגלות לייצר יותר באמצעות פחות שעות עבודה, אפשר לנצל את העלייה בפריון גם לקיצור שבוע העבודה, להכשרה מקצועית ולשיפור רמת החיים.
אלא שהדבר אינו מתרחש מעצמו. הוא מחייב החלטות של ממשלות, מעסיקים ומוסדות כלכליים.
המהלך של ברקליס ממחיש שינוי יסודי בחוזה הבלתי כתוב שבין העובד למעסיק. במשך שנים הונח שעובד מקצועי, יעיל ונאמן יוכל ליהנות מהצלחת החברה שבה הוא מועסק. כעת מתברר שהצלחה עסקית עשויה להתבטא דווקא בצמצום מספר העובדים.
הסכנה הגדולה אינה שהמכונות יהפכו לחכמות יותר מבני האדם, אלא שנבנה כלכלה שבה המכונות מייצרות חלק גדל והולך מהעושר, בעלי ההון נהנים מפירות ההתייעלות, ואילו עובדים רבים מתקשים לשמור על פרנסתם.
מדהים להיווכח באיזו מהירות אכזרית מתממשת התחזית של אילון מאסק בדבר השינוי הדרסטי שמחוללת הבינה המלאכותית במפת התעסוקה העולמית. אם זה יימשך בקצב הזה, המקצועות המבוקשים בעולם יהיו כנראה אינסטלטור, מלצר ורקדנית בטן.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
