הנשיא דונלד טראמפ הטיל בראיון לתוכנית ״60 דקות״ ברשת CBS חלק ניכר מהאחריות לתבוסת הרפובליקנים בבחירות האמצע על המלחמה באיראן, הזינוק במחירי הדלק והסלידה הגוברת מישראל בקרב הציבור האמריקני.
הנשיא העניק גיבוי לסגנו ג’יי.די. ואנס, שקרא לשינוי היחסים עם ישראל, אותת שאינו מעוניין במלחמה נוספת באיראן והתייחס לראשונה לגדי איזנקוט לאחר שקיבל את המנדט להרכבת הממשלה.
הדברים מציבים סימן שאלה כבד מעל אחת מהנחות היסוד של מדיניות נתניהו: שהקרבה האישית לטראמפ מבטיחה לישראל גיבוי אמריקני רחב ויציב. הנשיא מציג כעת את המלחמה ואת היחס הציבורי לישראל כגורמים שגבו ממפלגתו מחיר פוליטי.
״המצביעים לא אהבו את המלחמה, הם לא אהבו את העובדה שמחירי הדלק עלו ויש סלידה גדולה, באופן מדהים, מישראל״, אמר טראמפ. הוא הוסיף כי המדינות שארצות הברית הגנה עליהן יידרשו לפצות אותה על הוצאות המלחמה.
הנשיא הרחיק לכת כשהכריז: ״אילו לא הייתי עושה זאת, ישראל לא הייתה קיימת עכשיו. ישראל הייתה נעלמת״. טראמפ לא הביע חרטה על הסיוע לישראל, אך הציג את הישרדותה כתוצאה ישירה של החלטותיו. דבריו מדגישים את תפיסתו שלפיה וושינגטון נשאה בנטל כבד למען ביטחונה של ישראל.
התפתחות משמעותית נוספת היא הגיבוי שהעניק טראמפ לסגנו ואנס. סגן הנשיא פרסם לאחר הבחירות מסר שלפיו הציבור האמריקני דורש לבחון מחדש את היחסים עם ישראל והזהיר מפני מחיר המלחמה באיראן. טראמפ אישר כי ואנס התייעץ איתו לפני הפרסום וכי השיב לו: ״תכתוב מה שאתה מרגיש״.
עם זאת, טראמפ אינו מתנער מהחלטתו לתקוף את איראן. הוא ממשיך לטעון שהמערכה הייתה חיונית למניעת נשק גרעיני מטהרן, אך מבדיל בין התקיפות שכבר בוצעו לבין האפשרות לפתוח במלחמה נוספת. לדבריו, המלחמה כבר הוכרעה ואיראן תגיע להסכם. הוא אף טען שאלמלא הבחירות כבר ניתן היה להגיע להסכמות.
מזכיר המדינה מרקו רוביו הציג תמונה מסויגת יותר. לדבריו, השיחות עם האיראנים אינן מועילות בשלב זה ודרישות טהרן שערורייתיות, בלתי מתקבלות על הדעת ובחלקן מגוחכות. רוביו הדגיש שהנשיא מעדיף פתרון דיפלומטי, אך לא תמיד ניתן להשיגו.
במקביל הודיע טראמפ ברשת Truth Social כי כוח המשימה ״שער הברזל״ פועל באיראן וכי המצור הימי מגביל מאוד את התנועה אל המדינה וממנה. הממשל מבקש לשלב לחץ צבאי וכלכלי עם ניסיון להגיע להסדר מדיני.
על הרקע הזה מקבלת משמעות מיוחדת התייחסותו הראשונה של טראמפ לגדי איזנקוט, לאחר שהנשיא יצחק הרצוג הטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה בעקבות המלצותיהם של 67 חברי כנסת.
טראמפ אמר לעיתונאים לפני עלייתו למטוס כי לא עקב מקרוב אחר ההתפתחויות הפוליטיות בישראל, אך שמע שאיזנקוט אמר עליו דברים חיוביים. ״אני יודע שהוא אמר עליי דברים נחמדים מאוד. הוא אומר שהוא אוהב את טראמפ״, אמר הנשיא.
בהתייחסו לאיזנקוט ולנתניהו הוסיף כי השניים דומים מאוד מבחינת השקפותיהם ומדיניותם וכי שניהם תומכים במה שהוא עושה.
טראמפ לא הביע תמיכה מפורשת בהחלפת נתניהו, אך גם לא הציג את איזנקוט כיריב או כאיום על היחסים עם ארצות הברית. מבחינת הממשלה הבאה, ככל שתקום, מדובר באפשרות לפתוח מערכת יחסים עם הבית הלבן בתקופה של שינוי במדיניות האמריקנית כלפי איראן והמזרח התיכון.
הסיפור הגדול חורג מזהותו של ראש הממשלה הבא. דברי טראמפ משקפים את הסיכון שבהפיכת ישראל לנושא מפלג בפוליטיקה האמריקנית. ככל שהמלחמה באיראן מזוהה עם התייקרות האנרגיה ועם מעורבות צבאית יקרה, כך עלול להישחק בסיס התמיכה הציבורית במעורבות אמריקנית נוספת באזור.
אין פירוש הדבר שארצות הברית עומדת לנטוש את ישראל או להפסיק את הסיוע הביטחוני. אולם ההבחנה בין תמיכה בביטחון ישראל לבין נכונות להשתתף במלחמות נוספות נעשית משמעותית יותר.
מבחינת נתניהו, הראיון מעורר שאלה מדינית יסודית: האם הסתמכות על קשר אישי עם נשיא אמריקני יכולה להחליף בנייה ארוכת טווח של תמיכה ציבורית ודו־מפלגתית בישראל?
טראמפ לא קרא להדחת נתניהו ולא הכריז על נטישת ישראל. עם זאת, דבריו ממחישים שינוי בשיח האמריקני: לצד המחויבות לביטחון ישראל, הנשיא מדגיש כעת את המחיר הפוליטי והכלכלי של המלחמה ואת הצורך להגיע להסדר.
האתגר של ישראל אינו רק לשמר את תמיכת טראמפ, אלא להבטיח שהיחסים עם ארצות הברית יישענו על אינטרסים אסטרטגיים משותפים ולא על קשר אישי בין שני מנהיגים.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!
