דברים שחשוב לדעת על הפרעות אכילה!

בשיתוף בטיפולנט

כולנו סובלים במידה כזו או אחרת מהפרעה באכילה – דיאטת "כסאח" אחרי החגים או לפני אירוע חשוב, הקפדה על תפריט נוקשה תוך הימנעות ממאכלים מסוימים (שלא מאילוץ בריאותי), פעילות גופנית מוגזמת  וכמובן תשומת לב יתרה להופעה ולדימוי הגוף שלנו. בחברה המערבית בה אנחנו חיים אי אפשר לברוח מהמסרים שמנסים לשכנע אותנו ש"רזה" הוא "יפה", כמו גם מהלחץ המאסיבי להשגת מראה "אידיאלי".

 

יחד עם זאת, לא כל הפרעה באכילה עונה על הקריטריונים לאבחון "הפרעת אכילה" – מושג אשר כולל בתוכו קשת שלמה של מצבים רגשיים מורכבים. הקריטריונים לאבחון מבוססים על עיסוק כפייתי באוכל או משקל, תוך פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, ועד כדי סכנה של ממש לבריאות ולחיים.

"מה, את אנורקסית?" – לא כל רזון מעיד על הפרעת אכילה

כשאנחנו חושבים על "הפרעות אכילה", כנראה קופצת לנו לראש תמונה של אישה רזה, אולי דוגמנית מאיזו פרסומת ואולי מישהי שאנחנו מכירים. היא כל כך רזה עד שהעצמות שלה בולטות, והמראה שלה כבר לא מושך ויפה בעיננו. הדימוי הזה מתאים לתיאור של אנורקסיה, שהיא אחת מהפרעות האכילה המוכרות והנפוצות.

 

אבל לא כל רזון מעיד על הפרעת אכילה. אנשים המתמודדים עם אנורקסיה (כן, גם גברים ונערים יכולים לסבול ממנה) סובלים מעיוות בתפיסה הגופנית שלהם. הם רואים את עצמם בעודף משקל כשלמעשה הם נמצאים בתת משקל קיצוני. הפחד מעלייה במשקל מוביל אותם להגביל את צריכת המזון שלהם באופן מסכן חיים, כמו להעביר יום שלם על חצי תפוח למשל. נטיות אישיותיות כמו פרפקציוניזם וביקורת עצמית גבוהה יכולות להוות גורם סיכון לאנורקסיה, בעיקר כשהן משתלבות עם הערכה עצמית נמוכה ובעיות של דימוי גוף.

 

לא רק אנורקסיה: בולימיה, התקפי זלילה ובררנות באוכל  

ישנן הפרעות אכילה נוספות מלבד אנורקסיה, והשלוש הבולטות ביותר הן בולימיה, התקפי זלילה וצריכת מזון נמנעת (קיימות גם הפרעות פחות נפוצות כמו העלאת גירה או אכילת חומרים שאינם מיועדים לאכילה). אם באנורקסיה ניתן להבחין בקלות דרך הירידה הקיצונית במשקל, יתר ההפרעות קשות יותר לזיהוי – גם כאשר הסובלים מהן הם האנשים הקרובים לנו ביותר, ולכן חשוב כל כך שנכיר אותן!

  • בולימיה מתבטאת בהתקפי אכילה חסרי שליטה ("בולמוסים"), המלווים בהתנהגויות שנועדו לשרוף קלוריות – צום ממושך, הקאה מכוונת (בעזרת דחיפה של אצבע לגרון למשל), שימוש במשלשלים וספורט אינטנסיבי. נטייה לאימפולסיביות בזמן מצוקה רגשית יכולה להתקשר להתקפים ולכן מהווה גורם מסכן לבולימיה.
  • התקפי זלילה היא תופעה בה ישנם רק הבולמוסים בלי הניסיון להפטר מהקלוריות לאחריהם. מי שמתמודד עם התקפי אכילה מספר כי ברגע ההתקף הוא יכול "לחסל את כל מה שנמצא במקרר, במזווה, ואפילו לרדת למכולת לקנות עוד". תחושת שובע היא לא שיקול, והזלילה נמשכת עד שההתקף נרגע.
  • הפרעת אכילה נוספת שחשוב להכיר היא צריכת מזון נמנעת. לכולנו יש מאכלים שאנחנו פחות אוהבים או אפילו שונאים לאכול, אך כאשר בררנות באוכל מובילה לקושי בשמירה על משקל מתאים או לחוסר תזונתי משמעותי – זו עלולה להיחשב להפרעה. גם כאן, לא כל בררנות מעידה על הפרעה – חשוב לזכור שיש אנשים בעלי רגישויות מסוימות (ללקטוז, לגלוטן) או את מי שבחרו באורח חיים כמו טבעונות.

אפשר לצאת מזה? התמודדות עם הפרעות אכילה

התשובה היא כן, אפשר לצאת מזה. הפרעת אכילה אמנם נחשבת מורכבת לטיפול והיא עלולה לגרום להרבה בושה ומצוקה, אך היא אינה גזרת גורל. בעזרת ליווי מקצועי נכון ניתן בהחלט להתמודד עמה. אם אתם חוששים שאתם או מישהו מהיקרים לכם מתמודד עם הפרעת אכילה – מומלץ להתייעץ עם גורם מקצועי כמו רופא המשפחה.

הפרעות אכילה מתפתחות לא על רקע בלעדי של בעיות בדימוי גוף ומשקל, אלא מתוך קושי רגשי-נפשי שלא מקבל מענה – דיכאון, חרדה, ואפילו אירוע טראומטי מהעבר. לכן, הטיפול המומלץ בהן הינו טיפול רב-מערכתי אשר משלב התייחסות גם למימד הגופני, כמו מעקב אצל דיאטנית, וגם למימד הנפשי, כמו טיפול פסיכולוגי.

*** בטיפולנט הוא אתר המציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, כולל אינדקס אנשי מקצוע בתחום הפרעות אכילה, מבחר מאמרים, לקסיקון ועוד. היכנסו לאתר למידע נוסף בנושא ולמציאת איש מקצוע בתחום.