מבזקים

התקציב הצבאי שלה מוכיח: אמריקה מתעקשת להשאר השוטר של העולם

usarmy

בצל כאוס עולמי, שהותיר אחריו דונאלד טראמפ מפרסם היום משרד ההגנה האמריקאי את תקציב הכוחות המזויינים לשנת 2022. תקציב ההגנה האמריקאי, שהינו תקציב ההגנה הגבוה ביותר על פני הגלובוס, יעמוד ב- 2022 על  $752.9 מיליארד דולר. לא רק שמדובר בתקציב צבאי אימתני אלא כדי לסבר את האוזן נציין שהוא גבוה במאות אחוזים מתקציבי הביטחון של כל המדינות האחרות בעולם יחד. ואם לא די בכך נדגיש שצבא ארצות הברית מחזיק בסיסים מאויישים בלא פחות מ-71 מדינות בעוד שסין למשל מחזיקה רק בסיס אחד מחוץ לארצה והוא הבסיס באי הזעיר ג'יבוטי שבפתח הים האדום ותפקידו למנוע את חסימת תעלת סואץ למסחר הסיני חובק העולם. עוד נדגיש כי לרוסים נוכחות צבאות בכשלושים מדינות. האמריקנים ממשיכים להיות השוטר של העולם אבל כרגיל, נכשלים בכל מלחמה שבה הם מתערבים מעשית באמצעות שיגור חיילים.

תקציב ההגנה מבוסס על מספר ממדים ואיומים. בראש ובראשונה האיום הסיני אותו הגדירה ארה"ב כבעל עדיפות עליונה, והאיום הרוסי, הניצב בעדיפות השנייה. מעבר לכך נדרש הצבא האמריקאי להתמודד עם איומים הנובעים כתוצאה מהתחממות הגלובלית, שינויי האקלים והעידן של פוסט הקורונה.

התקציב האמריקאי, המביא לידי ביטוי את משנתו של הנשיא ביידן, לוקח בחשבון את הצורך בפיתוח טכנולוגיות ויכולות להתמודדות עם איומים עתידיים מבית ומחוץ, וחותר להסגת הכוחות האמריקאיים לא יאוחר מראשית 2022.

מספר דוגמאות למרכיבי התקציב האמריקאי:

  • מוכנות למגפות והתמודדות עם גלים נוספים של קורונה – מעל 500 מיליון דולר.
  • ההתמודדות מול הסינים באוקיינוס הפסיפי – מעל 5.1 מיליארד דולר.
  • הכנת תשתיות הצבא ויחידותיו להשלכות שינויי האקלים – 617 מיליון דולר.
  • חידוש צי המפציצים האסטרטגיים מדגם B21 – 3 מיליארד דולר.
  • רכש צוללות גרעיניות מדגם קולומביה – 5 מיליארד דולר.
  • הצטיידות בטילים על קוליים ארוכי טווח – 609 מיליון דולר.
  • פיתוח והצטיידות ביכולות ירי לטווחים ארוכים בינזרועיים – 6.6 מיליארד דולר.
  • פיתוח יכולות הרתעה באמצעות טילים בין יבשתיים – 2.6 מיליארד דולר.
  • מערכות הגנה מפני טילים בליסטיים וטילי שיוט:
    • מערכות יבשתיות – 3 מיליארד דולר
    • מערכות ימיות – 1.7 מיליארד דולר
  • פיתוח תשתיות טכנולוגיות ומדעיות לכלל זרועות הצבא – 129 מיליארד דולר (כולל תשתיות תקשורת, אינטיליגנציה מלאכותית ועוד).
  • פיתוח יכולות תקיפה ורכש פלטפורמות לחיל האוויר – 52.4 מיליארד דולר.
  • פיתוח יכולות תקיפה ורכש כלי שיט חדשים לצי – 34.6 מיליארד.
  • פיתוח יכולות תקיפה ורכש טנקים ורק"מ לחיל היבשה – 12.3 מיליארד דולר.
  • רכש לוויינים נוספים ויכולות לוחמת החלל נוספות – 20.6 מיליארד דולר.
  • פיתוח יכולות סייבר – 10.2 מיליארד דולר.
  • מבצעים והפעלת כוחות מיוחדים, כולל שדרוג יכולותיהם – 122.1 מיליארד דולר.

 

עיקרי הנהנים מהתקציב, אשר יחסית ל- 2021 גדל ב- 1.6% הם הצי האמריקאי וחיל האוויר, אשר הם אלו הנמצאים בקו החזית מול סין ומול רוסיה. כך גם הכוחות המיוחדים אשר תקציבי הפעלתם ובניין כוחם גדול כמעט כמו של שתי הזרועות גם יחד.

חיל היבשה יראה ירידה בתקציבו, בעיקר לאור הכוונה להוציא את כוחותיו מאפגניסטן ועיראק, ומהתפיסה האסטרטגית של הפעלת חיל הים וחיל האוויר עם חיכוך מינימאלי ככל הניתן בשדה הקרב היבשתי.

משטרו של ביידן צפוי להשקיע אף נתח גדול יחסית בפיתוח יכולות הסייבר של הצבא ובשדרוג מרכיבי מערך לווינות המודיעין והתקשורת שלו.

מאפיין נוסף של התקציב האמריקאי הוא הכוונה לפתח מערכות מודולריות רב-זרועיות, על מנת לחסוך בתקציבי פיתוח ולאפשר אחידות באמצעי הלחימה של שלושת זרועות הצבא. רשות המחקר והפיתוח של משרד הביטחון תהנה ב- 2022 מתקציב מפנק במיוחד.

עניין מרכזי

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם

דילוג לתוכן