לחצים אדירים הופעלו בימים ובשעות האחרונות על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בניסיון לשנות את החלטתו, לעכב את המהלך או לפחות לדחות את מועד החתימה. בוושינגטון, בירושלים ובמוקדי כוח נוספים בעולם ניטש מאבק אינטנסיבי מאחורי הקלעים סביב השאלה האם לסיים את המשבר באמצעות הסדר מדיני או להמשיך במסלול העימות.
אלא שטראמפ בחר להפתיע את כולם.
הציפייה המקובלת הייתה שטקס החתימה הדיגיטלי הרשמי יתקיים רק ביום שישי בז’נבה. במשך ימים דובר על לוחות זמנים, משלחות, הכנות אחרונות ודיונים טכניים לקראת החתימה.
אלא שבמהלך הלילה ביצע הנשיא האמריקני מהלך מפתיע שהותיר רבים המומים.
במסגרת מפגש מנהיגי שבע המעצמות הכלכליות הגדולות של המערב בארמון ורסאי שבצרפת, חתם טראמפ על מזכר ההבנות עם איראן והכניס אותו לתוקף מיידי.
האירוע כולו תועד והופץ בתוך דקות ברחבי העולם.
בסרטון נראה טראמפ חותם באמצעות הטוש השחור המזוהה עמו, בעוד נשיא צרפת עמנואל מקרון יושב לצידו. מיד לאחר החתימה נראה מקרון מוחא כפיים בהתלהבות וקורא לעברו “בראבו, בראבו”, במחווה שלא הותירה מקום לספק באשר לעמדתה של צרפת כלפי המהלך.
הרגע ששינה את כל התמונה
החתימה עצמה נמשכה שניות בודדות.
המשמעות שלה עשויה להיות היסטורית.
למעשה, בתוך רגע אחד עברה הזירה הבינלאומית משיח על אפשרות של הסכם לשלב שבו קיים מסמך חתום שנכנס לתוקף.
מבחינת טראמפ, מדובר בהישג שהוא מבקש להציג כהוכחה לכך שניתן היה לסיים את המשבר באמצעות לחץ, כוח ודיפלומטיה גם יחד, מבלי להיגרר למלחמה ארוכה ובלתי נגמרת.
הנשיא האמריקני משוכנע כי הצליח להשיג את מה שממשלים קודמים ניסו להשיג במשך שנים: עצירת ההסלמה, פתיחת מסלול להסדר רחב יותר והחזרת הסוגיה האיראנית לשולחן המשא ומתן.
14 הסעיפים שישנו את המזרח התיכון
על פי הפרסומים שהופצו בימים האחרונים, מזכר ההבנות מבוסס על 14 סעיפים מרכזיים המגדירים את כללי המשחק החדשים.
בין היתר מדובר בהפסקת אש, פתיחת נתיבי השיט, הסדרת המשא ומתן העתידי, מנגנוני פיקוח בינלאומיים, טיפול בסוגיות הגרעין, שחרור כספים מוקפאים והנחת יסודות להסכם קבע רחב בהרבה.
למעשה, חלק גדול מהנושאים שעמדו בלב המשבר בשנים האחרונות מועברים כעת ממגרש הקרב אל שולחן הדיונים.
אם ההבנות אכן ייושמו במלואן, מדובר בשינוי גיאופוליטי שעשוי להשפיע על המזרח התיכון לשנים ארוכות.
למה טראמפ מיהר?
בקרב פרשנים בארצות הברית גוברת ההערכה שהנשיא חשש מניסיונות של הרגע האחרון לסכל את המהלך.
העובדה שהחתימה הוקדמה מהתאריך שיועד לה הפתיעה גם גורמים מדיניים בכירים.
לפי ההערכות, טראמפ ביקש ליצור עובדה מוגמרת שתמנע אפשרות של טרפוד פוליטי או ביטחוני.
ברגע שהמסמך נחתם ונכנס לתוקף, הרבה יותר קשה לחזור לאחור.
בבית הלבן משוכנעים כי ככל שהזמן היה חולף, כך היו מתרבים הגורמים שהיו מנסים לבלום את המהלך או לשנות את תנאיו.
לכן בחר טראמפ במהלך מהיר, חד ומפתיע.
תמיכת המעצמות
החתימה התבצעה במהלך פסגת ה־G7, קבוצת שבע הכלכלות הדמוקרטיות הגדולות בעולם: ארצות הברית, קנדה, בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן.
עצם קיום הטקס במסגרת הפסגה מעניק למהלך ממד בינלאומי רחב בהרבה מהיחסים בין וושינגטון לטהרן בלבד.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני כבר הצהיר כי מדובר ב”מהלך משנה כללי משחק” וכי הוא תומך בו באופן מלא.
לדבריו, גם יתר משתתפי הפסגה מביעים תמיכה במהלך ובפוטנציאל שלו לייצב את האזור.
מבחינת מדינות המערב, המשמעות ברורה: פחות סכנת מלחמה, פחות זעזועים בשוק האנרגיה, יותר יציבות אזורית ופתיחת אפשרויות כלכליות חדשות.
ומה עכשיו?
כעת מתחיל השלב הקשה באמת.
חתימה על מסמך היא רגע דרמטי.
יישום שלו הוא סיפור אחר לחלוטין.
הצדדים יידרשו לעמוד בשורה ארוכה של התחייבויות, לבנות מנגנוני פיקוח ולנהל משא ומתן על הסכם קבע רחב ומפורט יותר.
אבל דבר אחד כבר ברור.
הרגע שבו טראמפ התיישב בארמון ורסאי, שלף את הטוש המפורסם שלו וחתם על מזכר ההבנות מול מצלמות העולם, שינה את המציאות המדינית בן לילה.
בין אם ההסכם ייזכר בעתיד כהצלחה היסטורית ובין אם יתברר כתחנת ביניים בלבד, הלילה הזה כבר נכנס לספרי ההיסטוריה כרגע שבו המלחמה פינתה את מקומה לדיפלומטיה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
