ספייק לי מודה: הפרס לנדב לפיד הוא הערכה לאומץ ליבו לבקר קשות את ארצו

מהומת אלוהים תרבותית ופוליטית לפתחנו בעקבות ההצלחה לה צפוי לזכות סרט ישראלי חדש המבקר בחריפות את התנהלות המדינה.

מדובר בסרטו של נדב לפיד ״הברך" שזכה בשבת בפרס חבר השופטים בפסטיבל הסרטים החשוב של קאן. זהו הפרס השלישי בחשיבותו בתחרות הרשמית של האירוע החשוב ביותר באירופה בתעשיית הקולנוע.

. הבמאי הישראלי חלק את הפרס עם הסרט "ממוריה" של הבמאי התאילנדי המהולל אפיצ'טפונג ויראסתקול, בכיכובה של טילדה סווינטון.

בראש חבר השופטים שהעניק את הפרס לבמאי הישראלי עמד הקולנוען האמריקאי ספייק לי. ישבו עימו, בין השאר, גם השחקניות מלאני לורן ומגי ג'ילנהול, השחקן טאהר רחים ואחרים. ספייק לי הסביר במסיבת עיתונאים את הסיבה שהסרט הישראלי נבחר: "מה שלפיד עשה היה אמיץ. הוא מדבר על ישראל ועל הדברים הלא טובים שאני יודע שקורים בה. זו מדינה שאם אתה אומר משהו רע עליה, גם לך יכול לקרות משהו רע. הרגשנו צורך לעודד את האומץ שלו. זה סרט שצריך לראות אותו".

הבמאית מאטי דיופ והבמאי קלבר מנדוסה פילו, שגם הם ישבו בחבר השופטים והשופטות, הדגישו שהפרס ניתן גם בזכות האיכות האמנותית של הסרט, המבע הקולנועי הנועז שלו וסגנון העשייה הרדיקלי.

ונדב לפיד עצמו מודע לכך שעתה הוא צפוי להפוך בעיני רבים לאויב המדינה ומי שמוציא את דיבתה רעה. לדברי היוצר לפיד "יש בישראל לא מעט אנשים שמשוכנעים שאפילו מערכת השמש היא קנוניה נגד ישראל, שפסטיבל קאן הומצא כדי להכתים את שמה של ישראל, שהאחים לומייר המציאו את הקולנוע כדי להוציא את דיבתה של ישראל. אני חושב שאנחנו יכולים להירגע קצת. אני לא חושב שתשעת חברי חבר השופטים התכנסו הבוקר ושאלו את עצמם איך אפשר יהיה לפגוע בישראל"

"אני חושב שכל ישראלי שיראה את הסרט וכל בן אדם שיראה את הסרט ימצא בו הרבה זעם, כעס, עצבות וביקורת – אבל יראה בו גם אינטימיות אדירה עם המדינה הזו, והיא לא היתה קיימת אילולא הזעם והכעס".

לאחר הקרנת הסרט בסינימטק תל אביב נכתבה הביקורת הזו:

מדובר בבמאי צעיר ופרוגרסיבי, ששונא את הימין ואת מעשיו כפי שאפשר לגלות כבר מן הרגע הראשון, שמוזמן להרצות על סרט שעשה בפני יושבי הערבה התיכונה, ומגלה שם שעליו להתחייב שלא לנגוע בנושאים רגישים לשלטון אם הוא מקווה לקבל שכר על עמלו. וזה מטריד אותו מאד, מה עוד שבדעתו לעשות סרט על "ברכה של אהד", המבוסס, הוא אומר, על פליטת פה של השר לשעבר סמוטריץ', אשר המליץ לירות בברכה של מפגינה ערביה כדי שלא תוכל עוד לצאת מביתה בכל שארית חייה.

עד כאן, הכול כמעט בסדר, גם אם חלק גדול מן ההתייחסויות בסרט מטיפות נגד המשטר של עבר ושריו של בנימין נתניהו, שניתנים בקלות לזיהוי. חלק מן האמרות הזועמות של הבמאי המנהל כמעט  לכל הסרט מונולוג ארוך ולא פעם מתיש, על הבעיות הנפשיות של המדינה המתפרקת ששמה ישראל, גורמת לו ולשכמותו. ככל השיחות שלו עם מנהלת הספריות הצעירה (נור פיבק) של משרד התרבות עולות לטונים גבוהים יותר, מתחיל האיש לצרוח בקולי קולות, עיניו יוצאות מחוריהן מרוב כעס על המדינה שהביאה אותו לעולם, ורק שיחות הטלפון עם אמו הגוססת ממחלת הסרטן (חלק מן המציאות שבה חי לפיד באחרונה), מרככות אותו עד להתפרצות הבאה. השמעה בקולי קולות של צד אחד בוויכוח שמפלג היום את המדינה, גם אם במהלך הנאומים הנמרצים יש גם הודאה בחולשות ובהיסוסים של הנואם, ואם יש הצדקה מלאה חלק גדול מן הטענות שמעלה לפיד בנאומיו, המוגשים במדידה ניכרת של ניכור ע"י שחקן שכנראה עסוק יותר במעקב אחרי פקודות הבמאי מאשר הזדהות עם הדמות, ושמות התואר שהוא מטיח בשר (שינוי המין אינו משנה את הכוונה) התרבות, עדיין קשה לשכוח כי הרי מייצג את ישראל בתחרות של הפסטיבל, למרות הצנזורה שבה מאיים הסרט (אולי גם נגיע לשם אם יתהפך השלטון מחדש). עצם העובדה שאין כאן עלילה ברורה ונחושה או דמויות שעומדות על רגליהם ולא רק על כוונות הבמאי, (שם הבמאי הוא "י" ושמה של מנהל ת הספריות הוא יהלום), ודאי אינה דוברת גם היא בזכות הסרט, שהתקבל לתחרות היוקרתית אולי משום שהפסטיבל חיפש הזדמנות להשיב לשרה לשעבר כגמולה, על הופעתה בריוויירה לפני כמה שנים.

עניין מרכזי

הצטרפו לאחרים והורידו עכשיו את האפליקצייה של ״עניין מרכזי״ לכל סוגי הטלפון הנייד (אפל או אנדרואיד) ותהנו מחדשות וסקופים חשובים בלבד בכל התחומים. זה כייף! http://web2application.com/w2a/sl.php?an=26230