מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דו"ח בינלאומי העוסק במוכנות שוק העבודה העתידי, וממנו עולה כי כ-45% מהמשרות בישראל הן בסיכון גבוה לשינוי כבר בשנים הקרובות. המשמעות היא שכמחצית מן המשרות הקיימות היום במשק ייעלמו במהירות. מדובר בתופעה עולמית הנובעת מן ההתפתחות של הבינה המלאכותית בשילוב והקידמה הטכנולוגית.
עוד עולה מהדו"ח, כי כ-54% מהמשרות בישראל הן בסיכון בינוני, ולמרות זאת אך ההוצאה הציבורית על הכשרות מקצועיות ננוכה באופן ניכר מן הממוצע במדינות ה-OECD.
עיקר המשרות והתפקידים שייעלמו הם תפקידים פקידותיים, שגם כל רובם מיותרים ומסרבלים את מערכות השלטון בארץ. גם במגזר העיסקי יהפכו מאות אלפי משרות פרידותיות למיותרות בעקבות הטכנולוגיות החדשות המתפתחות במהירות מסחררת ודוטפות את העולם כולו.
הדו"ח הבינלאומי המפורסם כעת – שאותו יזם, ניהל והוביל משרד מבקר המדינה של ישראל – מציג את ממצאי הביקורת שביצעה כל אחת מהמדינות. כל משרד הציג את המענה של מדינתו לאתגרים שמציב שוק העבודה המשתנה, בהתייחסות לתנאים המקומיים ותוך ניתוח של פתרונות אפשריים.
מהדו"ח עולה כי שיעור המשרות הנמצאות בסיכון משמעותי לשינוי עקב השינויים בשוק העבודה נע בין 34% בפינלנד, 43% בקוריאה, 45% בישראל, 48% ב-19 מדינות באיחוד האירופי בממוצע, ועד 51% באיטליה.
פריון העבודה נע בין 26 דולר לשעת עבודה בבולגריה, 40 דולר בקוריאה, 42 דולר בישראל, 53 דולר באיטליה, 54 דולר בממוצע באיחוד האירופי, ל-62 דולר בפינלנד.
שיעור בעלי תואר אקדמי עומד על 20% באיטליה, 21% בצפון מקדוניה, 28% בבולגריה, 33% באיחוד האירופי בממוצע, 46% בפינלנד, וישראל וקוריאה ניצבות בראש עם 50%.
היקף ההשקעה במחקר ובפיתוח עומד על 0.4% מהתמ"ג בצפון מקדוניה, 0.76% בבולגריה, 1.5% באיטליה, 2% באיחוד האירופי בממוצע, 2.8% בפינלנד, 4.5% בקוריאה ו-4.9% בישראל.
כמו כן, עולה מהדו"ח כי כחמש שנים מאז החל משרד החינוך ליישם את רפורמת הלמידה המשמעותית, סבורים כמחצית מבעלי התפקידים בחינוך העל-יסודי כי השפעת הרפורמה על קידום הקניית מיומנויות המאה ה-21 לתלמידי החינוך העל-יסודי לא הייתה רבה.
עניין מרכזי
