סערה בעקבות תחקיר כלכליסט שפורסם היום ולפיו המשטרה משתמשת בתוכנת הריגול הידועה לשימצה פגסוס מתוצרת חברת NSA המוחרמת בארצות הברית והתפרסמה בעולם משום שנעשה בה שימוש פסול למעקבים אחרי יריבים פוליטיים, פעילי זכויות אדם ועיתונאים.
השר לביטחון הפנים עמר בר לב על החשיפה: "אני גם לא אוהב שיש האזנות סתר לאזרחים, לא של המשטרה ולא של השב"כ. לכל דבר כזהבמדינת ישראל צריך אישור של שופט. כמו שיש אישור להאזנות סתר לטלפון רגיל, אותו דבר ישבמקרה של שימוש בתוכנה. זה מה שנאמר לי, זהמה שהבנתי ואני יכול לומר שאני הולך באמת לוודא 'ברחל בתך הקטנה' שאכן כך זה מתקיים. זהלא שזה ללא פיקוח, בתגובת המשטרה נכתב שיש פיקוח כמו בהאזנות סתר, ויש אישור של שופט בכל שימוש כזה או אחר. תראה, אני לא בקיא בנבכי האפליקציה או התוכנה של NSO, אבל אני לא שלם עם זה שיש זכות בכלל למישהו במדינת ישראללהאזין האזנות סתר לטלפונים של אזרחים פרטיים, ולכן הנושא הזה, ההחלטה, האישור הסופי הוא בידי שופט ביהמ"ש, לא בידי שוטר ולא בידי מפכ"ל המשטרה ובוודאי לא בידי שר הבט"פ".
ה"כלי" של חברת הסייבר ההתקפי, שהוא בעצם שילוב של 8 תוכנות, מאפשר לשתול מרחוק סוס טרויאני בטלפון הנייד של היעד כדי להשתלט עליו מרחוק ולהעתיק את תוכנו (התכתבויות, מיילים שיחות מוקלטות, תמונות ועוד). מאז רכישתו הוא מופעל בידיעה ובאישור של קציני משטרה בכירים ביותר, על ידי צוות המ"מ של סיגינט.
בר לב הוסיף בראיון לוואינט: ״זה סיפור של לפני מספר שנים, כמה שאני מבין, לפני כמה מפכ"לים גם. מדינת ישראל היא מדינת חוק והמשטרה צריכה לפעול על פי החוק ואני מאמין שהיא פועלת על פי החוק ובמקרה הזה כל שימוש ספציפי חייב לעבור אישור של שופט אחרי שהמשטרה מציגה לשופט מדוע היא צריכה לעשות האזנת סתר כזאת באמצעות תוכנת NSO ובאמצעים אחרת. ככה זה צריך להיות במדינת ישראל".
בתחקיר נטען שמשטרת ישראל שתלה מרחוק בטלפונים שלהםאת תוכנת המעקב של NSO ולמעשה השתלטה על המכשירים שלהם ויכלה להאזין לכל שיחותיהם ולצפות בכל ההתכתבויות שלהם. ההוראה לבצע את המעקב באמצעות הרוגלה של NSO אחר אזרחים ישראלים שאינם עבריינים או חשודים ניתנה על ידי דרגים גבוהים במשטרה, ללא צו בית משפט או פיקוח של שופט. מי שקיבלו את ההוראהוביצעו אותה היו אנשי צוות המבצעים המיוחדים (מ"מ) בחטיבת הסייבר "סיגינט" המשטרתית, שכל פעילותה סודית.
אנשי המחאה לא היו היחידים שהמשטרה עקבהאחריהם באמצעות NSO. התוכנה של NSO, ששמה יצא לשמצה בשנים האחרונות אחרי ששימשה משטרים אפלים כדי לעקוב אחר מתנגדי משטר, הופעלה על ידי חטיבת סיגינט של משטרת ישראל גם כדי לחפש, למשל, ראיות לשוחד בטלפון נייד של ראש עיר מכהן, וזאת עוד בשלב החקירה הסמויה. הפריצה מרחוק לנייד במקרה הזה הניבהראיות לעבירות. אותן ראיות הולבנו בהמשך כמידע מודיעיני, ואז נפתחה חקירה גלויה. בשלב הזה הראיות שכבר היו ידועות למשטרה מראש, נתפסוכחוק בצו חיפוש וחדירה לנייד שהתקבל מבית משפט.
במקרה נוסף נעשה על ידי המשטרה שימוש בכלי הריגול בשלב החקירה הסמויה, כדי לפרוץ לניידיםשל עובדים בחברה ממשלתית, במקרה הזהבנימוק של חשד לעבירות מרמה. במקרים אחריםהרוגלה של NSO נשתלה בטלפונים של אזרחיםכדי למצוא ולאסוף חומרים ומידע שאינם קשוריםבהכרח לחקירה ולחשדות, אלא פשוט כדי שבהמשך החומרים הללו ישמשו את החוקרים להפעלת לחץ על נחקרים. המעקבים בוצעו נגד אזרחים ישראלים, ללא צו מעקב מבית משפט, תוך ניצול פרצה בחוק שאפשרה אותם לכאורה.
כך למשל, באחד המקרים שימשה תוכנת פגסוסשל NSO את המשטרה כדי לפרוץ לטלפון של ראשעיר מכהן אחר, וכך נמצאו התכתבויות שהעלו חשדלכאורה של יחסי תן וקח בין ראש העיר לקבלן מסוים. אלא שהתיק הזה כלל לא הבשיל לכתב אישום — ורק המידע, שנאסף בכלי ריגול, מצוי כיום בידי המשטרה. ספק אם לאותו ראש עיר יש כלל מושג על כך שההתכתבויות שלו נחשפו.
בחלק מהמקרים השימוש בפריצה לטלפונים נבחר כפתרון קל, אשר חוסך למשטרה עבודת חקירהמקצועית ואיתור חשדות מוכחים. המחיר הואפגיעה חמורה בפרטיות של אזרחים, שחלקם לאחטאו ואף לא תכננו כל פעילות לא חוקית. כך למשל, לאחר הרצח של שירה בנקי במצעד הגאווהבירושלים בקיץ 2015, חוקרי המשטרה שתלו את תוכנת פגסוס בטלפונים של גורמים בולטים בקרב מתנגדי מצעד הגאווה, אשר סומנו מראש ככאלה שעלולים ליזום פעולה אלימה.
הרוגלה של NSO מצויה כיום תחת מתקפה של רוב מדינות המערב. ארצות הברית הכריזה על NSO כחברה שפוגעת באינטרס הלאומי שלה והכניסהאותה לרשימה השחורה של משרד הסחר האמריקני. החברות שבה חייבות לקבל אישור מראש לכל יצוא, יצוא מחדש או שימוש בטכנולוגיהאמריקנית.
התובע הכללי בצרפת פתח בחקירה נגד החברה לאחר תחקיר שגילה כי תוכנות הריגול של NSO שימשו לפריצה ומעקב אחר עיתונאים מקומיים. וענקיות הטכנולוגיה מנהלות קרבות משפטיים נגדהחברה, שלטענתן אפשרה השתלה של תוכנתהמעקב בטלפונים של עובדיהן. ישראל זכתה לביקורת מבחוץ ומבפנים על השימוש שהיא עושה בפגסוס של NSO כדי לקשור קשרים עם משטרים אוטוריטריים ועל סיוע שהיא מעניקה לגופי מודיעין מפוקפקים שאינם מכבדים זכויות אדם, ושאחראיםלא פעם לרצח ולמעצרים לא חוקיים.
אפשר היה להניח שבישראל משמשת תוכנות ריגול מסוג זה את גופי הביטחון כמו השב"כ או המוסד למעקב אחר גורמים עוינים, לשם מניעת פיגועים ושמירה על ביטחון המדינה והציבור. אבל כפי שעולה כעת מתחקיר כלכליסט, מערכת המעקב המתוחכמת משמשת באופן שגרתי למעקב גםאחרי אזרחים ישראלים חפים מפשע, על ידי משטרת ישראל עצמה. מתברר שוב שכאשר הכוחמצוי בידי גורמי השלטון, בסופו של דבר הם ימצאו סיבה ודרך להשתמש בו.
מערכת הפגסוס של NSO נרכשה לראשונה על ידי המשטרה בדצמבר 2013, בתקופת המפכ"ל יוחנן דנינו, ונהפכה מבצעית בתקופת המפכ"ל שאחריו, רוני אלשיך. אלשיך מונה לתפקיד בדצמבר 2015, אחרי שירות כסגן ראש השב"כ, והיה בין הדוחפים להגברת השימוש בתוכנת הריגול של NSO. עלות רכישתה, התחזוקה שלה והשימוש השוטף במערכת מאז שנרכשה מסתכמת בעשרות מיליוני שקלים. מי שניהל את המגעים עם המשטרה מטעם NSO היה מנכ"ל החברה אז ערן גורב, נציגה של קרן פרנסיסקו פרטנרס שהחזיקה אז ב-NSO. מצד המשטרה ניהל את המשא ומתן ניצב משנה ברוך מזרחי (שנרצח בפיגוע בליל הסדר ב-2014).
שרשרת הפיקוד, שיודעת על זהות היעדים ומעבירה את ההנחיה לצוות לעקוב אחריהם, כוללת מספר מצומצם מאוד של קצינים בכירים במטרה, כדי לשמור על מידור. בחינת של כמה מקריםשנעשה בהם שימוש במערכת של NSO מעידה על הישגים מודיעיניים משמעותיים, שהובילו לפיצוח פרשיות סבוכות וחמורות של רצח ושחיתות. אלא שאלה אינם מצדיקים שימוש פסול ולא מידתי בתוכנה למעקב אחר אזרחים, מקורבים ומכרים שלחשודים ופעילים חברתיים – בוודאי ללא פיקוח ביתהמשפט.
והמידע שמושג על ידי סיגינט מועבר מהמשטר ההלאה, ומשמש גם גופי חקירה אחרים בישראל, שאינם יודעים בהכרח כיצד הושג אותו מידע. כךלמשל, מחלקות המודיעין של רשות ניירות ערך, רשות התחרות, רשות המסים והמחלקה לחקירות שוטרים מקבלות באופן שוטף, בשלבי החקירההסמויה ועוד בטרם המעצרים, מידע מחטיבת הסייבר סיגינט של המשטרה. העברת המידענעשית באמצעות "השדכן" — קצין משטרה שמקבל לפני הנהלים הפנימיים בקשות מהיחידות החוקרות, ומעביר להן בהמשך את התוצרים.
רמז לשימוש שעושות רשויות החקירה בפגסוס נחשף בעבר בגזר הדין של עובד NSO לשעבר, יחיאל איסקוב, שמרצה כיום עונש מאסר של חמש שנים. איסקוב הודה, במסגרת הסדר טיעון, בגניבת קוד המקור ומוצרים שפיתחה NSO, וניסה למכור אותם ברשת ה"דארקנט" תמורת 50 מיליון דולר. השופט צבי גורפניקל כתב בגזר הדין מלפני שלוש שנים כי: "NSO עוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים בתחום תקיפת הסייבר לשם השגת מידע מודיעיני למטרות ביטחוניות… NSO משווקת את מוצריה לרשויות ביטחון ומודיעין בארץ". אבל זהות הגופים החוקרים לא נחשפה.
סיגינט, חטיבת הסייבר והמודיעין הטכנולוגית שלהמשטרה, מונה כיום מאות שוטרים, ומשרדיה נמצאים בהר חוצבים בירושלים. השם הוא קיצור של "סיגנל אינטליג’נס" (מודיעין אותות), ענף איסוף מודיעיני שמתבסס על יירוט אותות תקשורת, כמו שידורים אלחוטיים של טלפונים סלולריים וניידים ושידורים קוויים בכבלי נחושת ובסיבים אופטיים. בכל אלה עוברים מגוון סוגי תקשורת: שיחות קוליות, תקשורת נתונים, אינטרנט ועוד.
למפכ"ל אלשיך, שבעברו שנותשירות ארוכות בשב"כ, היתה חיבה גדולה לאמצעים טכנולוגיים מיוחדים שהכיר מניסיונובאיתור מחבלים ומפגעים אלשיך דחף לתוצאות מהירות תוך שימוש בכלים טכנולוגיים כדי לחזק את המאבק בפשיעה האלימה ובעבירות שחיתות. הוא ביקש לנצל במהירות את היעדרה של חקיקה מסודרת בנושא, תוך התעלמות משאלות משפטיות מורכבות הנוגעות לזכויות אזרח, הפעלת אמצעים בלתי מידתיים נגד אזרחים ובעיקר פגיעה בפרטיות — שאלות שעולות מאליהן בעת השימוש בכלי של NSO.
בין היתר, אלשיך גייס לשורות המשטרה קצינים מיחידות מודיעין הסודיות של צה"ל, שתפיסת העולם שלהם זהה לשלו. גם ראש חטיבת סיגינט בתקופת אלשיך, תת ניצב יואב חסן, הגיע מעולמות המודיעין. חסן היה סגן מפקד יחידת 8200 הצה"לית, והוא מונה למפקד סיגינט במרץ 2014, כשנה וחצי לפני מינוי אלשייך למפכ"ל. גם חסן דחף לשימוש של המשטרה בכלים טכנולוגיים מתקדמים. "פרשיות שמטופלות במשטרת ישראל, יש להן אתגר טכנולוגי עצום ואנחנו צריכים כלים טכנולוגיים להתמודד עם הפשיעה", אמר חסן בדיון שנערך בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בנובמבר 2014, שעסק בחוק "האח הגדול" — הרחבת חוק האזנות סתר כך שיכלול למשל גםהתקנת מצלמות וידיאו ברשות היחיד או האזנה לשיחות חסויות (עורך דין, רופא, פסיכולוג וכו') בעבירות רצח ועסקאות סמים.
גם ראש מחלקת הטכנולוגיות בתקופת אלשיך, ניצב משנה יוסף כחלון. הגיע מ-8200. הוא וחסן היו אולי קצינים מוערכים ב-8200, אבל לא כאלה שגדלו על ה-DNA המשטרתי, שמכוון לחקירות שלאזרחים ישראלים. ב-8200 מתמודדים בכל אמצעי קיים מול איומים ביטחוניים, רובם זרים, במסגרת חקירות ופעולות שבהן לזכויות הפרט של חשודים יש חשיבות פחותה, אם בכלל.
רכישת פגסוס והשימוש בה חייבו שגם אנשי חברתNSO הפרטית ייחשפו למידע רגיש וסודי ביותר במחשבי המשטרה, לצורך התמיכה הטכנית שהחברה מספקת ללקוחותיה והתפעול השוטף שלהמערכת. ככל הידוע, זה נעשה ללא שיש לאנשי NSO סיווג ביטחוני גבוה מתאים, ולא ברור האם עברו למשל בדיקות פוליגרף תדירות לווידוא השמירה על המידע. כלומר, על אף שאינם שוטרים אלא קבלנים חיצוניים, אנשי NSO נחשפים בפריצה או בחיפוש בטלפונים לחומרים שעשויים להיות מידע אישי או סודי ביותר.
ניצב משנה כחלון היה האיש שהופקד על הטמעת המערכת של NSO בחטיבת סיגינט. לאחר שהמערכת נכנסה לשימוש, ועל מנת לשמור על סודיות ומידור, האישור וההנחיה להפעלת פגסוס על יעדים מסוימים כללו שרשרת מצומצמת בלבד של קצינים בכירים ושוטרים, שהוציאו את הפקודה אל הפועל.
בין השותפים לידיעה ולהנחיה להפעלת הכלי היו המפכ"ל או ראש אח"ם (אגף חקירות ומודיעין), ראש חטיבת הסייבר סיגינט, ראש מחלקת טכנולוגיות וראש מדור האזנות סתר (שקלוט) – קצין בדרגת סגן ניצב, שמפעיל באופן ישיר את צוות המ"מ. בשל עמימות חוק האזנת סתר, שעדייןלא הדביק את קצב התקדמות הטכנולוגיה, החדירות לניידים נעשו ללא צווי חיפוש וללא אישורוביקורת של בית משפט מחוזי, כמו שהדבר דרוש למשל במקרה של האזנת סתר משטרתית.
צוות המ"מ כולל קצין טכנולוג, קצין מבצעי ושניים–שלושה שוטרים, אנליסטים. הם שביצעו בפועל את החדירה לטלפונים ועברו על החומרים שנאספו מהניידים. בהמשך, במקרים שבהם הושגו ראיות, הן הוגדרו כ"חסויות" וכ"מידע מודיעיני" — לרוב בטענה שהגיעו ממקור חד פעמי, כלומר מישהו שמסר למשטרה את המידע הנקודתי.
בהמשך, אם החשדות הבשילו לחקירה פלילית ולכתב אישום, הוציאה המשטרה תעודת חיסיון על מקור המידע, על מנת שלא יימסר לסנגורים של הנאשמים ולא יתגלה השימוש בכלי של NSO. ההסבר כמעט תמיד זהה: "חשש לחשיפת שיטות ואמצעים".
המצב כיום הוא שהשימוש בפגסוס של NSO נתון לשיקול דעת בלעדי של אנשי משטרה, ללא כל פיקוח של בית המשפט. גם החוק אינו מגדיר כיצדיש להשתמש בכלי טכנולוגי כזה, או איך לנהוג, למשל, כשהוא משמש לאיסוף מידע אינטימי שכללאינו קשור לחקירה. כיום כל החומר שנאסף, נגדחשודים או שאינם כאלה, חוסה תחת החיסיון שלשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורכי מודיעין.
פגסוס שימשה גם כלי לפענוח עבירות רצח. כךלמשל היא סייעה למשטרה לאתר חשוד ברצח שלאיש עסקים. עוד מקרה שעליו נודע במסגרתהתחקיר הוא פריצה לנייד של אדם, אשר טעןבשיחות עם עיתונאים כי הוא יודע מי רצח את קרובמשפחתו. במקרה אחר נעשה שימוש בכלי הריגולכדי לפרוץ לנייד שנגנב מאדם מסוים, אשר תמונותאינטימיות שלו שהיו על הטלפון דלפו לרשת. במקרים האלה נעשה אומנם שימוש ממוקדבתוכנת הריגול בניסיון לפענח עבירה קונקרטית, אבל גם כאן בלי שניתן לכך אישור משפטי, וכאשררק גורמים ספורים במשטרה יודעים על כך.
בכל המקרים שהוזכרו בכתבה, ובמקרים נוספים, השימוש בפגסוס נעשה תוך הפעלת שיקול דעתשל בכירי המשטרה בלבד. המשמעות היא שבאמצעות פגסוס, המשטרה יכולה כיום למעשהלפרוץ ללא פנייה לבית משפט, ללא צווי חיפוש או חדירה, וללא פיקוח, לכל מכשיר סלולרי. גם לשלכם.
כך שאם חשבנו עד היום שהרוגלה של NSO משמשת משטרים חשוכים, או להבדיל משטריםדמוקרטיים הנלחמים נגד גורמים עוינים, כעתמסתבר שהיא נמצאת גם בטלפונים שלנו, ובליפיקוח שיפוטי.
המשטרה: "הטענות חוטאותלאמת"
תגובת NSO: "ככלל, איננו מתייחסים ללקוחותקיימים או פוטנציאליים. נבקש להבהיר כי החברה לא מפעילה את המערכות שברשות לקוחותיה ולאמעורבת בהפעלתן. עובדי החברה לא חשופיםלמטרות, כמו גם לא חשופים למידע אודותיהן, לא מעורבים ולא חשופים לפעילות מבצעית שללקוחותינו ולא לכל מידע הקשור לחקירותהמנוהלות על ידי הלקוח. החברה מוכרת את מוצריה תחת רשיון ופיקוח לשימוש של גופי ביטחון ורשויות אכיפת החוק מדינתיים למניעת פשעוטרור באופן חוקי ועל פי צווי בית משפט והחוקהמקומי בכל מדינה". גורם מטעם NSO הוסיף כי"מבלי להתייחס ללקוח כזה או אחר, אין לעובדיהחברה יכולת להיחשף למידע הנאסף על ידי הלקוח בשום צורה".
תגובת משטרת ישראל: "אין שחר לטענות העולותבכתבה שפורסמה היום. כל פעילות המשטרה בתחום זה הינה ע"פ דין, על בסיס צווי בימ"ש ונהליעבודה מוקפדים. בתחום זה קיימות מערכות פיקוח ובקרה מוגברות בתוך הארגון ומחוץ לארגון. צר לנועל הניסיון לגרום נזק לפעילות המשטרה ללאבסיס. משטרת ישראל תמשיך לפעול בנחישות לאכיפת החוק במדינת ישראל".
