נתניהו פסל בזלזול את המתווה שהציג הרצוג לפתרון המשבר

מתווה הנשיא אינו מקובל על נתניהו ואנשיו ומיד עם פירסומו התברר שזו ברכה לבטלה וכי הקואליציה תמשיך בתהליך הדיקטטוריזציה ללא מעצורים.

לעומת זאת באופוזיציה קידמו את יוזמת הרצוג בברכה.

ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד בירך על המתווה ומסר: "עלינו לגשת למתווה הנשיא מתוך כבוד למעמד, לרצינות שבה נכתב ולערכים העומדים בבסיסו". הוא המשיך ותקף את הקואליציה: "תגובתה למתווה היא ביזוי של מוסד הנשיאות, זלזול גמור בגודל השעה ומחיקת הרעיון שאנחנו עם אחד. כל עוד ממשיכה הקואליציה בדהירת החקיקה הקיצונית והדורסנית, הסכנה לדמוקרטיה הישראלית לא חלפה ונמשיך להיאבק על ישראל יהודית, דמוקרטית, ליברלית וחזקה".

גם במחנה הממלכתי בירכו על המתווה ועל "המאמץ העילאי שהנשיא הקדיש למען אחדות עם ישראל, מניעת המשבר החוקתי, ומלחמת אחים שעלולה לפרוץ ביננו". בהודעה שמסרה המפלגה נכתב עוד: "סיעת המחנה הממלכתי מקבלת את מתווה הנשיא כמקשה אחת, כבסיס לחקיקה במקום מתווה החקיקה המסוכן הקיים. אני קורא לנתניהו ולכלל הגורמים במערכת הפוליטית לנהוג באחריות, בשעה גורלית זו, לאמץ את המתווה, ולהתחיל בקידומו באופן מיידי".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט שיחרר תגובה מטעמו וטען כי "אין מנצחים ומפסידים במתווה הנשיא", לדבריו, "זהו פתרון למשבר הנוראי שמסכן את מדינת ישראל. גם עבורי כאיש מחנה הימין שמדבר על רפורמה משפטית שנים רבות המתווה הזה אינו התגשמות כל חלומותיי, אבל ברגע הזה אני מבין שמעל שמי ישראל מרחפת סכנה אמיתית של מלחמת אחים, והדבר החשוב ביותר הוא להגיע להסכמות רחבות. אומרים כן למתווה העם של הנשיא. ונשארים ביחד".

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, מגיב למתווה הפשרה ברפורמה במערכת המשפט שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג.

"אני מברך את הנשיא על המאמץ הכביר שהוא השקיע על מנת למנוע את המשך הקרע בעם ישראל. מתווה הנשיא מהווה בסיס אמיתי לשיח כנה בין כל הצדדים".

"אני סבור שהתוצאה הסופית של מתווה הנשיא והדיונים שיתקיימו בכנסת, חייבת להיות חוקה ובית משפט לחוקה. כמו כן, אני בטוח שבכדי להתגבר על הוויכוח שקורע את החברה הישראלית, חובה עלינו להסדיר במסגרת הליך החקיקה את נושא הגיוס והשיוויון בנטל באופן גורף. ברגע שהקואליציה תעצור את הדהירה לחקיקה הנוכחית, אנו נצטרף למו"מ מהיר על בסיס המתווה שהוצג", דברי ליברמן.

עיקרי מתווה העם עקרונות
א. הצעת הנשיא לא מתיימרת להחליף את תהליך החקיקה, שמקומו בכנסת. מטרת המסמך להתוות בסיס להליכי חקיקה, שיקודמו בהסכמה רחבה.

ב. כל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. ההצעה מבטאת איזונים ראויים, עליהם יש לשמור במהלך הליכי החקיקה.

ג. כל ההסדרים בהצעה יחוקקו בהליך חקיקה אחוד.

ד. לא יקודמו הליכי חקיקה של חוקי-יסוד חדשים עד להשלמת חקיקתם של כלל ההסדרים הכלולים בהצעה.

ה. לא ייקבעו הסדרים נוספים בתקופת כהונתה של הכנסת ה-52 העוסקים במערכת היחסים שבין הרשויות או בשינוי מעמד הרשות השופטת או כללי פעולתה, הייעוץ המשפטי לממשלה ולזרועותיה.

בחירת שופטים
1. הוועדה לבחירת שופטים תכלול 11 חברים:  3שרים
 נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים.
 שלושה חברי הכנסת, בהם: חבר קואליציה ושני חברי אופוזיציה מסיעות שונות.
 שני נציגי ציבור, משפטנים, שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט
העליון.

בחירת שופטים ברוב של 7 חברים, לפחות 4 נשים ונציג אחד מהחברה הערבית. 2. הוועדה תבחר את הנשיא בהתאם לנוהג הקיים. 3. ליתר ערכאות השיפוט – בחירה ברוב של שבעה חברי ועדה, בהם שופט מכהן של בית המשפט
העליון.

חקיקת חוק יסוד: החקיקה
1. יחוקק חוק יסוד: החקיקה.
2. חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות במליאת הכנסת. שלוש הקריאות הראשונה ברוב של 11. קריאה רביעית – 08 חברי כנסת. בכנסת עוקבת – 78 חברי כנסת.

3. הוראות בעניין בחירות – ברוב של 08 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות. 4. חוקי יסוד קיימים ישוריינו.

ביקורת שיפוטית
1. ביקורת שיפוטית על חוקים בהרכב מורחב של 11 שופטים ברוב של שני שלישים.

2. אין ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.

3. יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית.

4. ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד
האדם.

עיגון זכויות
יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה, ובמקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה.
סבירות
1. ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים. 2. צמצום עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות. 3. הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.

מעמד יועצים משפטיים
1. מינוי יועצים משפטיים לתקופת של 1 שנים בדרך של מכרז כנהוג היום. 2. אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים
ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת. 3. חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת. 4. שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט.
תכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט
2