על כוחה העולה של הבינה המלאכותית מרבים לדבר אך מרבית האנשים מתקשים להשלים בעיקר נפשית עם העובדה שהעתיד כבר כאן והמהפיכה בעיצומה.
היכולת של הבינה המלאכותית עולה לאין שיעור מיכולותיהם של מיטב המוחות והמומחים ביחד. קחו למשל את הסיפור הבא ותבינו שבקרוב תצטרכו להתרגל למציאות החדשה הטומנת בחובה המון דברים טובים, לרבות אריכות חיים חסרת תקרים באפשרויותיה.
הנה סיפור עובדתי הממחיש את גודל המהפיכה:
אלגוריתם אחד שנכתב על ידי מתכנת הניב תוצאה שהדהימה את המומחים: האלגוריתם קרא 1,400 ממוגרפיות ברמת דיוק גבוהה בהרבה זו של ועדה הכוללת 23 רדיולוגים מומחים התחום הסרטן!
אלגוריתם אחר זיהה בהצלחה גרורות סרטניות ברמת דיוק של 92%, ואילוהרופאים הפתולוגים זיהו אותן בדיוק של 73% בלבד, והם גם נדרשו לזמן רב הרבה יותר כדי להגיע לאבחנתם.
אלגוריתם שבדק אלף ממוגרפיות הצליח לזהות טוב יותר מהרופאים את סוג הגידול הסרטני, כך שהוא היה יכול למנוע 30% מהניתוחים להסרת שדיים.
מסתבר שרופאים גם המומחים שבהם טועים באיבחון הנתונים של הממוגרפיה ברמה של רבע מהבדיקות והמשמעות היא שרבע מהנבדקים הנמצאים בריאים בעצם חלו בסרטן השד.
האלגוריתם לעומת זאת מדייק ב־95% מהמקרים, וכך אפשר לתת טיפול רפואי במועד להרבה יותר חולים. זהו מספר מדהים של מישגים שכן בכל שנה ישנם כ־12 מיליון אבחנות רפואיות שגויות משמעותיות בארצות הברית, ולמידת מכונה יכולה לצמצם שיעור ניכר מהן.
הטכנולוגיה החדשה של הבינה המלאכותית גם תצמצם מאוד את הצורך בבדיקות שיגרתיות.
רופאה מספרת: הביקורים השגרתיים אצל הרופאים. לדוגמה, לבן שלי היו פצעים מוגלתיים ברגל, צילמנו מספר תמונות ושלחנו אותן לרופא, ועל סמך התמונות הוא הפיק לנו מרשם למשחה אנטיביוטית. אבחון רפואי מהסוג הזה יכול להיעשות בעלות אפסית על ידי תוכנה שזמינה 24 שעות ויכולה לזהות בדיוק רב יותר את סוג הפצע על סמך מספר תמונות, ובמידת הצורך גם להפיק באופן אוטומטי מרשם לתרופה מתאימה. תוכנה מהסוג הזה גם יכולה לזהות סימנים מחשידים שהרופא לא תמיד מסוגל לשים אליהם לב, ואף לשקלל באופן אוטומטי את הרגישויות והתרופות האחרות שהחולה נוטל, והרופאים לעיתים שוכחים לשאול עליהן.
לפי תחזית של ארגון המדינות המפותחות (OECD), כ-40% מהפעולות של אנשי הרפואה יכולות להיהפך לאוטומטיות ולהיעשות באמצעות מחשב, ואלגוריתמים מספקים תוצאות אמינות יותר בהשוואה לרופא שהידע שלו מוגבל ושיקול הדעת שלו מושפע מרמת העייפות, ממצבו הרגשי ואפילו מהחולה שבו הוא טיפל קודם לכן.
אלגוריתם קורא 250 מיליון סריקות של CT בעלות של אלף דולר בלבד, ומהירות הקריאה שלו גדולה פי עשרת אלפים ממהירות הקריאה של רדיולוגים. רדיולוגים אמריקאים מרוויחים שכר שנתי גבוה ממיליון ומאתיים אלף שקלים, וכשהאלגוריתמים יחליפו אותם בחלק מהמשימות יהיה ניתן לחסוך סכומי כסף גדולים. כשם שהטכנולוגיה הוזילה את מחירי המזון, המכוניות והמחשבים, היא גם יכולה להוזיל משמעותית את העלויות של מערכת הבריאות.
עניין מרכזי
