העולם, בעיקר ידידינו הטובים ביותר, אלה שעשו הכל כדי שננקום ללא הפרעה ובסיוע מאסיבי חסר תקדים מאז הקמת המדינה, על זוועות ה-7 באוקטובר מבינים נתניהו והבן גבירים שלו מבינים רק שפה אחת – את שפת הכוח.
וכך, משיכת הזמן האינסופית, חסרת המשמעות המבצעית האמיתית ולאחר שהוברר כי צה״ל איננו מסוגל לא להכריע את החמאס, לא לחסלו ולא לשים יד עם סינוואר, הניבה את המהלך שהחל בימים האחרונים שהוא כוחני וחסר תקדים אף הוא.
קנדה הכריזה על חרם נגד ישראל בכל הנוגע לאספקת נשק ומכירת מרכיבים המשמשים את תעשיית המלחמה הישראלית, כהגדרתם, ובעקבותיהם מגיעות מדינות אירופה, אוסטרליה ובעצם העולם כולו.
בריטניה פועלת ישירות נגד בן גביר ודורשת לאפשר ביקור של הצלב האדום או גורמים בינלאומיים אצל אלפי הפלסטינים שנוספו למאגר הכלואים בישראל מאז תחילת המלחמה. בהוראת בן גביר ובהשפעת הימין הקיצוני הורעו תנאי הכליאה של כל האסירים הביטחוניים. בריטניה מתנה את ההיענות לחוק הבינלאומי מצד ישראל כחלק מהתנאים שלה להמשך אספקת נשק לישראל. אבל זה רק תנאי אחד.
האמריקנים היו הראשונים שהפסיקו לחליוטין העברת נשק התקפי מסוגים שונים מה שהכניס את צה״ל לבעייה ענקית. אז נכון שבימין הקיצוני דורשים להתעלם ואומרים שצריך להמשיך במלחמה גם אם נצטרך להשתמש ברובי צ׳כי מימי מלחמת העולם, אבל אלה קשקושי סרק של אנשים שממילא לא שירתו, לא משרתים ולא ישרתו בצבא. הם מומחים לשלוח ילדים של אחרים לשדה הקרב.
נתניהו מורח את המלחמה ורוצה בה ללא אפשרות לסיימה רק כי זו עבורו הדרך הפוליטית היחידה לשרוד פוליטית. הוא מותח את החבל עד קצה גבול הסיבולת – אבל הסוף מתקרב. אפילו לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לסיים את המלחמה הזו שממילא לא משיגה דבר בשלושת החודשים האחרונים.
את סינוואר נרדוף לעולמים. נתניהו גם הוא מרגיש נרדף ולכן מוכן להקריב אותך ואת מדינת ישראל כולה על מזבח התמשכות ממלכתו. עכשיו הכל תלוי במרכיבי הקואליציה שמבינים את המציאות אך בינתיים, חוששים לנקוט את הצעד ההכרחי כדי שכולנו נצא לדרך חדשה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים.
עורך: רמי יצהר Rami Yitzhar
