הפרעות אכילה בקרב בני נוער – איום גובר חשיבות

בעידן של דימויי גוף מושלמים ברשתות החברתיות והלחצים התרבותיים להיראות "מושלם", אין זה מפתיע שהפרעות אכילה כמו אנורקסיה ובולימיה הפכו לבעיה גדולה ומדאיגה במיוחד בקרב בני נוער. מחקרים מראים שכיום בין 10 ל-20 אחוזים ממתבגרים סובלים מהפרעת אכילה כלשהי.

ההשלכות עלולות להיות קשות מנשוא ולפגוע פיזית ונפשית עמוקות בבני הנוער. הפרעות אכילה בקרב בני נוער קשורות לתחלואה רבה כמו דלדול שריר קיצוני, בעיות לב, שיניים רעועות, אנמיה, יובש, דלקות כרוניות ועוד. גם הסיכון לדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות גבוה במיוחד בקרב מתבגרים עם הפרעות אכילה. במקרים חמורים, הפרעות אלו אף עלולות לסכן חיים בשל תת-תזונה חריפה והשלכותיה.

אך היכן שורשי הבעיה? במוקד עומדים לחצים תרבותיים כבדים מאוד בנוגע לדימוי הגוף "האידיאלי". מבוגרים רבים לא מכירים בעובדה שאנו נתונים כיום בסביבה מדיה ופרסום שמציבה רף לא ריאלי של רזון ושלמות חיצונית. הלחצים הללו גוברים עוד יותר בתרבות הרשתות החברתיות, שבה תמונות מצורפות של מתבגרים מופצות וחשופות לביקורת רחבה.

בנוסף, גורמים משפחתיים ואישיותיים רבים משחקים תפקיד. יש קשר ישיר בין הפרעות אכילה למצבי דיכאון, חרדה, בדידות וגם התעללות אופגיעה רגשית. הפרדוקס הוא שהמתבגר משתמש באכילה או בצום בכדי להתמודד עם לחצים אלו, אך בתגובה רק מסבך את עצמו בבעיה הרת אסון יותר.

קל יחסית לזהות את סימני האזהרה של הפרעות אכילה אצל מתבגרים. שינויים חדים בהרגלי האכילה, תשומת לב יתרה למשקל או צורת הגוף, חרדות לגבי הצורה החיצונית, והתנהגויות כמו הקאות מכוונות לאחר ארוחות – כולם צריכים להדליק נורה אדומה בקרב ההורים והמבוגרים במשפחה.

לצערי, יש בני נוער רבים שאינם מזוהים במצב הזה ומסתירים את הבעיה הנפשית העמוקה שלהם. במקרים אחרים, המתבגר עצמו אינו מבין שיש לו בעיה רצינית. דפוסי האכילה וההתנהגות הקשורים מוצגים לעתים קרובות כנורמליים וכדרך לשמור על כושר גופני. חשוב איפוא שבני משפחה וחברים יהיו ערים ולא יתעלמו מהסימנים המדאיגים.

הטיפול בהפרעות אכילה במתבגרים הוא מורכב וארוך טווח. קודם כל יש להגדיל את המודעות לבעיה ולצמצם את הבושה והסטיגמה הכרוכה בה. יש לשלב התערבות נפשית וטיפול רגשי לילד והמשפחה עם גישה רפואית וטיפול תזונתי. הדרך לשינוי חייבת לעבור דרך הבנת מקורות הלחץ והחרדה, שינוי דפוסי חשיבה מעוותים וחיזוק הדימוי העצמי.

במקביל, יש להיאבק בלחצים התרבותיים והחברתיים שתורמים להפרעות אלו. אמנם לא ניתן להילחם באופן מלא בתרבות הרזון המוגזמת שקיימת בחברה המערבית, אך ניתן לפחות לפעול לשינוי גישה ברמת בתי הספר והקהילות השונות. חשוב להעביר מסרים חיוביים ומציאותיים של קבלה עצמית ואורח חיים בריא, תוך הדגמת דימויים חיוביים של צורות ומראים שונים ומגוונים.

בני נוער הם אוכלוסייה פגיעה להפרעות אכילה קשות, שעלולות להשפיע עליהם לאורך כל חייהם הבוגרים. רק על ידי טיפול מקיף וטיפוח תרבות חיובית יותר של קבלה עצמית, נוכל להתמודד עם האתגר החמור הזה לבריאות הנפשית והגופנית של בני הדור הבא.

הסימנים המדאיגים:

הסימנים להפרעות אכילה בקרב בני נוער עשויים להיות עדינים וקשים לזיהוי. עם זאת, חשוב לשים לב לשינויים הבאים:

• שינויים בהרגלי האכילה: ירידה או עלייה משמעותית במשקל, הימנעות ממזונות מסוימים, אכילה איטית או מהירה באופן לא רגיל, עיסוק אובססיבי באוכל.
• התנהגויות מפצות: הקאות, שימוש בחומרים משלשלים, התעמלות מוגזמת, שימוש בחומרים משככי תאבון.
• שינויים במצב הרוח: עצב, חרדה, דיכאון, בידוד חברתי, ירידה בביטחון העצמי.
• בעיות בריאות: עייפות, חולשה, כאבי בטן, נשירת שיער, פגיעה במחזור הווסת.
• שינויים בהתנהגות: שקר, גניבה, התנהגות אימפולסיבית, פגיעה עצמית.

הגורמים המובילים:

הגורמים להפרעות אכילה בקרב בני נוער הם מורכבים ומגוונים, וכוללים גורמים גנטיים, סביבתיים ופסיכולוגיים. גורמי סיכון אפשריים כוללים:

• לחץ חברתי: חשיפה לתפיסות יופי לא מציאותיות, לחץ חברתי להיות רזים, בריונות.
• היסטוריה משפחתית: הורה או קרוב משפחה הסובל מהפרעת אכילה.
• אירועים טראומטיים: התעללות, הזנחה, אובדן יקיר.
• קשיים רגשיים: חרדה, דיכאון, קושי בוויסות רגשות.
• דימוי גוף נמוך: חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני, תחושת חוסר ערך.

ההשלכות הקשות:

הפרעות אכילה בקרב בני נוער פוגעות קשות בבריאותם הפיזית והנפשית, ועלולות להוביל למגוון רחב של בעיות, ביניהן:

• בעיות בריאותיות: פגיעה במערכת העיכול, בעיות הורמונליות, פגיעה במערכת החיסון, פגיעה בבריאות העצם, סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
• קשיים רגשיים: דיכאון, חרדה, דימוי גוף נמוך, בידוד חברתי, פגיעה בביטחון העצמי, נטיות אובדניות.
• קשיים חברתיים: קושי ביצירת קשרים חברתיים, קשיים בלימודים, קשיים בתפקוד יום-יומי.