ההישג הגדול ביותר של נשיא סין שי ג’ינפינג בכינוס הבינלאומי שאירח השבוע בשנג’ן אינו הסכם כלכלי, עסקת נשק או פריצת דרך מדינית. הישגו הוא הצלחתו לרתום את נשיא ארצות הברית עצמו לקידום החזון האסטרטגי הסיני: עולם רב־קוטבי שבו וושינגטון אינה עוד המעצמה המכתיבה לבדה את כללי המשחק, אלא אחת משלוש מעצמות המתיימרות לעצב יחד את הסדר העולמי.
במשך שנים ניסתה סין לערער את ההגמוניה האמריקנית. השבוע העניק לה טראמפ במו ידיו את אחת התמונות המדיניות החשובות ביותר מבחינתה: נשיא סין יושב במרכז הבמה העולמית, כשמשני צדדיו נשיאי ארצות הברית ורוסיה.
לפי ניתוח סוכנות הידיעות AP, שי הצליח לכוון את הדיונים לעבר עקרונות כלליים הנוחים לסין, תוך הימנעות מהכרעות בסוגיות השנויות במחלוקת.
מבחינת בייג’ינג, זו הצלחה דיפלומטית שעלותה נמוכה ותועלתה האסטרטגית עשויה להתברר כעצומה.
האמריקנים העניקו לסין מעמד שהיא חותרת להשיג זה עשרות שנים
מאז התפרקות ברית המועצות פועלת סין בהתמדה לשינוי מאזן הכוחות העולמי. היא בנתה מעצמה תעשייתית, הרחיבה את כוחה הצבאי, השתלטה על חלקים משמעותיים משרשראות האספקה העולמיות והשקיעה סכומי עתק בתשתיות וביצירת תלות כלכלית במדינות רבות.
אבל לצד העוצמה הכלכלית ביקשה בייג’ינג להשיג גם הכרה פוליטית במעמדה.
פרופסור ניק ביזלי, מומחה ליחסים בינלאומיים מאוניברסיטת לה טרוב באוסטרליה, הסביר לרשת ABC האוסטרלית כי הכינוס מסמל שינוי מדאיג בדפוסי הדיפלומטיה העולמית: שלוש מעצמות גדולות מתיימרות להגיע ביניהן להסכמות הנוגעות לעתיד העולם כולו, בעוד יתר המדינות נדרשות להתמודד עם התוצאות.
שי סירב לשלם את המחיר שטראמפ ביקש לגבות ממנו
אחד היעדים החשובים של הממשל האמריקני היה להביא את סין לשולחן המשא ומתן על הגבלת הנשק הגרעיני.
בייג’ינג מתנגדת לכך בטענה שהארסנל הגרעיני שלה קטן משמעותית מזה של רוסיה וארצות הברית. הסינים מבקשים לשמור לעצמם את האפשרות להרחיבו ולצמצם את הפער.
לפי רויטרס, ההצהרה המשותפת שפורסמה בתום הכינוס אינה כוללת התחייבות למשא ומתן על הסכם משולש לצמצום החימוש הגרעיני.
מבחינת שי מדובר בהישג כפול: הכרה במעמדה של סין כמעצמה גרעינית מרכזית, ללא הגבלה מעשית חדשה על התעצמותה.
טייוואן: הסינים לא נדרשו לוותר על דבר
סוגיית טייוואן היא אחת החשובות ביותר מבחינת ההנהגה הסינית. בייג’ינג רואה באי חלק משטחה ושואפת להכפיפו לריבונותה.
שי הצליח לקדם במהלך הכינוס את הדרישה לכיבוד האינטרסים החיוניים והקווים האדומים של המעצמות ולהימנעות מהתערבות בענייניהן הפנימיים. כך עולה מהדיווח הרשמי של סוכנות הידיעות הסינית שינחואה.
זהו ניסוח המשרת היטב את התפיסה הסינית ביחס לטייוואן. אין פירושו שארצות הברית שינתה את מדיניותה הרשמית כלפי האי, אבל עצם הצבת העיקרון הזה במרכז הדיון משרתת את בייג’ינג.
המהלך הכלכלי הגדול של סין
בעוד טראמפ מזוהה עם הטלת מכסים, הגבלות סחר וניסיונות להחזיר תעשיות לארצות הברית, שי ניצל את כינוס APEC כדי להציג את סין כמובילת הסחר הבינלאומי וכשותפה כלכלית המעוניינת בהרחבת שיתוף הפעולה.
בנאומו בפני ראשי הקהילה העסקית הציג שי תוכניות להרחבת הגישה לשוק הסיני, לפתיחת ענפים נוספים להשקעות זרות, לקידום הסחר הדיגיטלי ולהעמקת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית.
לפי העיתון הממשלתי צ’יינה דיילי, במסגרת הפעילות השנתית של APEC בהובלת סין גובשו קרוב ל־50 תוצרים מעשיים, מהם 25 הנוגעים בין היתר למסחר דיגיטלי, לבינה מלאכותית ולמסחר אלקטרוני חוצה גבולות. מדובר בתוצרים שגובשו לאורך השנה, ולא רק במהלך הפסגה השבוע.
מטרתו של שי ברורה: להפוך את סין לברירת המחדל הכלכלית עבור מדינות המבקשות לצמצם את תלותן בארצות הברית.
הנפט, איראן והאינטרס הסיני
סין היא יבואנית נפט עצומה, התלויה ביציבות אספקת האנרגיה הבינלאומית. המלחמות באוקראינה ובמזרח התיכון פוגעות באינטרסים הכלכליים שלה כאשר הן משבשות את התובלה ומייקרות את האנרגיה.
אחד מארבעת מרכיבי ההצהרה המשותפת של המעצמות נוגע להגדלת הייצור והאספקה של מוצרי נפט.
שי הצליח לקדם עיקרון המשרת את הכלכלה הסינית מבלי להתחייב בפומבי להפעלת לחץ על איראן בהתאם לדרישות האמריקניות. הוא שומר בכך על חופש הפעולה הסיני מול טהרן, מול מוסקבה ומול מדינות המפרץ.
חזית משותפת נגד סמכותם של בתי הדין הבינלאומיים
הישג נוסף מבחינת שי ופוטין הוא הכללת סעיף בהצהרה המשותפת הקורא לכבד את חסינותם של בעלי תפקידים מדינתיים מפני הליכים בבתי דין בינלאומיים.
המשמעות המיידית נוגעת בעיקר לפוטין, שנגדו הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צו מעצר. מבחינת סין מדובר בחיזוק העיקרון שלפיו מוסדות בינלאומיים אינם אמורים להתערב באופן בלתי מוגבל בענייניהן של מדינות ריבוניות.
העיתון ההודי אינדיאן אקספרס הצביע על סעיף זה כאחת מארבע ההסכמות המרכזיות שהושגו בכינוס.
גם בישראל עשויים למצוא עניין בעמדה הזאת על רקע ההליכים בהאג, אף שאין בה כשלעצמה כדי לבטל צווי מעצר או להגביל משפטית את סמכותם של בתי הדין.
שי אינו מחפש ניצחון לשבוע אחד
ההבדל המהותי בין התנהלותה של סין לבין זו של ארצות הברית נעוץ גם בטווחי הזמן שבהם מתכננות שתי ההנהגות את מהלכיהן.
נשיא אמריקני נתון ללחצים אלקטורליים, לסקרי דעת קהל, לביקורת תקשורתית ולצורך להציג הישגים מהירים. שי פועל במסגרת משטר המאפשר תכנון אסטרטגי המתפרש על פני שנים ועשורים.
בייג’ינג אינה חייבת לנצח בכל משא ומתן. מבחינתה די בכך שכל מפגש כזה יקרב אותה עוד צעד לעולם שבו קשה יותר לקבל החלטות כלכליות, מדיניות וביטחוניות משמעותיות ללא הסכמתה.
ומה צריכה ישראל ללמוד מהמהלך הסיני?
ישראל אינה יכולה להתעלם מהתחזקות מעמדה הבינלאומי של סין, ממעורבותה הכלכלית במזרח התיכון ומהשפעתה על מדינות המפרץ, איראן ורוסיה.
הברית האסטרטגית עם ארצות הברית נותרת מרכיב מרכזי בביטחון ישראל, אך היא אינה פוטרת את ההנהגה הישראלית מהצורך להבין את השינויים במאזן הכוחות העולמי ולפתח מדיניות חוץ מתוחכמת המתאימה למציאות החדשה.
הלקח הגדול מהפסגה בשנג’ן הוא שעוצמה בינלאומית אינה נמדדת רק במספר נושאות המטוסים, הטילים הגרעיניים והמטוסים המתקדמים העומדים לרשותה של מעצמה. היא נמדדת גם ביכולתה לגרום למעצמות היריבות לקדם מרצונן את האינטרסים שלה.
השבוע הצליח שי לעשות בדיוק את זה.
טראמפ הגיע לסין כדי לעשות היסטוריה. שי אירח אותו כדי לעצב את העתיד.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!



