לבעור מבפנים: נשימה שיוצרת אור

הפעם נדבר על נשימה.

לפעמים אין מה להחזיק.
אין מה לתקן, להבין, או אפילו לשנות.
רק לשבת.
ולנשום.
ולזכור — שאנחנו אור.

בדיוק ברגעים שבהם נדמה שהמשאבים אזלו, שהימים מתקצרים לא רק מבחוץ אלא גם מבפנים — אפשר לבחור בלהפיח חיים. לא "לעשות", אלא פשוט לבעור.

ב- מרחב הנשימה של ZESS, למדנו השבוע דרך חדשה להביט באוויר. לא כמשהו שנכנס ויוצא. אלא כמשהו שמדליק אותנו.

✨ תארו לעצמכם:

שאיפה – והניצוץ שבלב נדלק.
נשיפה – והוא מוקרן החוצה, כמו אדוות אור במים צלולים.

לא כדי לרפא מישהו. לא כדי "לשלוח אנרגיה" לעולם.
אלא פשוט כדי לסמן את הדרך לעצמנו.

כמו גחליליות קטנות שמאירות את הלילה הפנימי שלנו.

🌀 לייצר יש מאין

התרגול הזה הוא הרבה יותר מטכניקת נשימה.
הוא אלכימיה פנימית.
מכניסים אוויר – ומוציאים חומר תודעתי חדש.
חומר שאפשר לעבוד איתו, לבנות ממנו רעיון, כיוון, משמעות.

ואין צורך להבין. רק להסכים לנשום, להסכים להרגיש.

🔮 לבעור דרך הצ’אקרות

תרגול הנשימה הזה נע בין הצ’אקרות, לא רק כאזורים בגוף, אלא כתחנות קרינה:

• 💓 בלב – הלהבה נדלקת, נושפת החוצה דרך בית החזה והזרועות.
• 🔥 בצ’אקרה השלישית – היא מוקרנת מהקיבה, כמו גנרטור פנימי שמספק חלקיקים למחשבה.
• 🌊 בבטן התחתונה – הגלים נושפים החוצה דרך האגן, הירכיים, כמו אדוות שמלטפות את הקיום.
• 🧠 בגרון ובמצח – הנשיפה מתרחשת דרך הדיבור, המחשבה, החזון.
• 👑 בכתר – האור נשלח מעלה, כמו הילה, כתר שמאיר את הסובב.

ולבסוף, אנחנו "תופרים" את כל שדה האנרגיה שלנו – את ביצת האור – בתנועה ספירלית של נשימה מודעת. לא כדי להגן. רק כדי לסמן גבולות רכים של נוכחות.

הנשימה כמעשה בריאה

אם הרגשתם פעם שהכול תקוע. שאין לאן לזוז. שאין במה להחזיק.
תרגלו את זה.

לא כדי "לקבל תשובה", אלא כדי לייצר חומר גלם לתודעה.
אנרגיה שתהפוך למילים, לרעיונות, לעשייה.

אנחנו קוראים לזה: "לייצר יש מאין".
וזה בדיוק מה שזה – נשימה שהיא בריאה. זה המסר היומי שלנו.

🌟 סיכום קטן לפני שאיפה הבאה

החושך שבחוץ הוא הזמנה.
ליצור אור מבפנים.
להיזכר שהלב שלנו הוא לא רק משאבה – הוא כבשן עדין של אור.
ובכל נשיפה – יש לנו את האפשרות להיות קצת יותר נוכחים, קצת יותר בהירים, קצת יותר חיים.

אז שבו.
נשמו.
ולבו את האש.