הדמוקרטיה האמריקנית מוטלת בספק גדול בעולם. המעצמה, שהיתה סמל לחופש, גיוון בדעות, סובלנות ובלעדיה לא היתה אפשרית הגלובליזציה שהזניקה את הקדמה האנושים למקומות שלא היתה בהם מעולם, חוטפת עתה נוקאאוט איום שעדיין לא ברור איך תתאושש ממנו.מסתבר שבאמריקה אין כלל בלמים, איזונים ומערכת חשיבה מסודרת ומאורגנת וברגע שנשיא נבחר הוא יכול בעצם לעשות ככל העולה על רוחו בשני תחומים: מדיניות חוץ וצבא. האחריות הבלבדית הזו המוענקת לנשיא היא עתיקת יומין אבל לאמריקה מעולם לא היה נשיא / מלך / דיקטטור כמו טראמפ שתוך רגע אחרי בחירתו מטלטל את העולם במהפיכה כלכלית שאיש עדיין אינו יודע להתמודד עימה.
היום הזה אחרי הגזירות האחרונות שבהן נכללת גם ישראל העולם נמצא על סף עימות כלכלי רחב היקף – והשחקן המרכזי בזירה הוא אותו אדם שכבר הפתיע, זעזע וטלטל את המערכת הגלובלית בעבר: דונלד טראמפ. עם שובו לזירה הפוליטית, טראמפ לא מבזבז זמן. מדיניות המכסים, שהייתה סימן ההיכר של כהונתו הקודמת, חוזרת בקול תרועה גדולה – והפעם עם השפעות מיידיות, מרחיקות לכת וחובקות עולם.
מי מרוויח לכאורה מהמהלך?
- יצרנים אמריקניים מסוימים – בעיקר בתחומי התעשייה הכבדה, הברזל, האלומיניום והטקסטיל, שזוכים להגנה מפני תחרות זולה ממדינות מתפתחות.
- פוליטיקאים רפובליקנים פופוליסטים – עבורם, הטלת המכסים היא סמל לעצמאות כלכלית ונאמנות לאינטרס האמריקני.
- תעשיות מקומיות חלשות – שמקבלות זמן נשימה ומרחב פעולה ללא איום של מוצרים זולים מסין, וייטנאם, הודו ואפילו ישראל.
מי מפסיד?
- הצרכן האמריקני – תשלום גבוה יותר על כמעט כל מוצר – ממכוניות, דרך מכשירי חשמל ועד בגדים ואוכל. לפי ההערכות, משפחה אמריקנית ממוצעת תשלם כ-1,700 דולר נוספים בשנה.
- הספקים הזרים – כולל יצרנים ישראלים, יפניים וגרמנים, שהכניסה שלהם לשוק האמריקני נעשית יקרה יותר, תחרותית פחות.
- תאגידים אמריקניים בינלאומיים – שמתמודדים עם תגובות נגד, חרמות רכים, ורגולציות במדינות זרות.
התגובה העולמית: חרם לא רשמי ותחושת מרמור
לצד הסנקציות הכלכליות הישירות, מתהווה תופעה מעניינת של “חרם שקט” על מוצרים אמריקניים: מדינות כמו מקסיקו, דרום קוריאה ואפילו צרפת בוחנות מחדש חוזים עם ספקים אמריקניים. במדינות מתפתחות, צרכנים נמנעים ממותגים אמריקניים – ממקבוק ועד קוקה קולה – כתגובה ל”יהירות הכלכלית”, כפי שהיא נתפסת בעיניהם. סיסמאות כמו “Buy Local, Not American” צוברות תאוצה.
ומה קורה בבורסות?
השווקים הפיננסיים בארה”ב, ובייחוד בורסות ניו יורק, מגיבים בחשש:
- מדד ה-S&P 500 ירד בשבועיים האחרונים ב-4.8%.
- מניות של ענקיות כמו אפל, אמזון וטסלה ספגו ירידות משמעותיות.
- הדולר נחלש מול סל המטבעות – סימן לכך שהמשקיעים נערכים לתקופה של אי ודאות ולחצים אינפלציוניים.
ומה לגבי ישראל?
היצוא הישראלי, שכולל תעשיות ביטחוניות, חקלאיות והייטק, נפגע מהותית מהעלאת מכסים אמריקניים. חברות כמו אינטל ישראל, טבע ואפילו סטארטאפים בתחומי הסייבר – מתריעות מפני אובדן יתרון תחרותי בארה”ב. במקביל, מדינות אחרות שנפגעות מחפשות שותפים חדשים, והזדמנות לכך דווקא יכולה להיווצר לטובת היצואנים הישראלים באסיה ובאירופה.
תחזית קדימה: לא רק כלכלה, גם אידיאולוגיה
המכסים של טראמפ אינם רק כלי כלכלי – אלא גם הצהרה אידיאולוגית. הוא מציג את עצמו כשומר האינטרס הלאומי מול “העולם שמנצל את אמריקה”. אך מתחת לפני השטח, מדובר במהלך שעלול להתגלגל לכדי מלחמת סחר חדשה, עם תגובות שרשרת בלתי צפויות: ירידות בבורסות, האטה בצמיחה הגלובלית, ומתיחות דיפלומטית גוברת כשסכנה הגדולה היא גם אובדן בנות הברית המרכזיות של אמריקה באירופה ובמזרח הרחוק ואוסטרליה.
שיהיה ברור: העולם לא ישתוק ולא יכרע ברך בפני היאנקים תאבי הממון. העולם המערבי יקום ויתמודד וזה עוד לפני שדיברנו על הסינים, היפנים, הקוריאנים והישראלים שלא כל כך מהר יוותרו ללא קרב. חשוב לציין: זה ההימור הכי מסוכן שלקח טראמפ המוכר כדמגוג כריסמטי שעלה לשלטון מחודש על גבם של הצהרות בומבסטיות שאיש לא האמין שיישמו כה מהר חד ובאופן ברוטאלי ללא הכנה נאותה. טראמפ, כהרגלו אינו יודע לחשב את צעדיו עד הסוף. הוא יותר שחקן דמקה בבית האבות מאשר אומן שחמט המסוגל לחשב מראש 66 מהלכים כמו אמן דחנט אמיתי. הנשיא המחשיב עצמו מלך ושואף לקדנציה שלישית בלתי אפשרית כרגע, מנסה לחולל על גב האומה האמריקנית מה שנכשל בו שוב ושוב כאיש עסקים יומרני: אחרי הכל בעסקיו הפרטיים הוא נכשל הרבה יותר מאשר הצליח וכשמדובר בגורל העולם – הכישלון עלול להיות הרה גורל למיליארדי בני אדם ולאיים על המשך קיום האנושות כולה.
״עניין מרכזי״
