העולם משיב אש: טראמפ תקף את הקולנוע הזר – וחשף את הקריסה העולמית של התרבות האמריקאית
נטפליקס, סקנדינביה, סין והעולם הערבי – כולם כבר לא צריכים את הוליווד, את אפל או את האמריקניזציה הכבדה שהפכה למוקצה
רמי יצהר | עניין מרכזי | www.news-israel.net
הכרזתו הלילית של דונלד טראמפ על הטלת מכס של 100% על כל סרט זר המיובא לארצות הברית עוררה סערה מיידית – לא רק בתעשיית הקולנוע, אלא בזירה התרבותית הגלובלית כולה. אך יותר מכל, הציוץ הזועם של טראמפ הפך לזרקור שמאיר אמת מטרידה: התרבות האמריקאית, שפעם הייתה מקור השראה וערגה – הולכת וגוועת. הוליווד קורסת. אפל מיוזיק נעלמת. והעולם? ממשיך הלאה.
התגובות בעולם: מהלומה חוזרת לאימפריית החלומות
מנהיגי תרבות, יוצרי תוכן, עיתונאים ואומנים ברחבי העולם הגיבו בזעם מעורב בגיחוך להודעתו של טראמפ. באירופה, שם ההשקעה בתרבות מקומית נמצאת בשיא חדש, ציינו כי מדובר ב”מעשה נואש של אימפריה לשעבר”. שר התרבות הצרפתי טען כי “הוליווד איבדה את הרוח, טראמפ רק מציב על כך את החותמת הסופית”. ראש ממשלת קנדה, ג’סטין טרודו, הבהיר שהשוק הקנדי לא ישתף פעולה עם חרם קולנועי – ואף ישקול תמריצים נוספים להפקות בינלאומיות.
בדרום קוריאה – מעצמת התרבות החדשה של המזרח – הייתה התגובה מתוחכמת יותר: “אם הם לא רוצים לראות את הסרטים שלנו – כנראה שהם כבר איבדו את הטעם.” בינתיים, סרטי בוליווד שוברים קופות באסיה, הסרטים הנורבגיים מככבים בפסטיבלים, והפקות טורקיות פופולריות גם במדינות ערב וגם באמריקה הלטינית.
הוליווד: האימפריה שנפלה בגלל יהירותה
מה קרה לחלום ההוליוודי? יותר מדי חזרות על אותן תבניות, הפוליטיזציה הבלתי נסבלת של כל עלילה, צנזורה עצמית קיצונית מצד אחד והתלהמות בוטה מצד שני. כשהקולנוע הופך לשופר אידיאולוגי – הצופה מחפש אמנות במקום אחר. גם ההפקות הגרנדיוזיות של דיסני לא מצליחות לחפות על העובדה שאנשים פשוט נמאס להם מהמונופול האמריקני.
יוצרים רבים נטשו את הוליווד לטובת זרמים עצמאיים או זרות תרבותיות. נטפליקס – שעדיין פועלת מהמערב – עשתה את המהפכה האמיתית: היא הבינה שהקהל רוצה לראות את עצמו – את התרבות שלו, את הסיפורים שלו – על המסך. היא השיקה סדרות מספרד, קוריאה, פולין, גרמניה, שבדיה, מצרים ומכסיקו – וזכתה לאהבה עולמית. הוליווד לעומתה, עסוקה עדיין בסרטי קומיקס.
מוזיקה אמריקאית? גם כאן – סוף עידן
המצב בתעשיית המוזיקה אפילו גרוע יותר. פעם, לא הייתה אלטרנטיבה לפופ האמריקאי. היום, אפל מיוזיק נאבקת על קיומה מול מתחרות גלובליות ובעיקר מול הפלטפורמות האירופאיות החדשות בהובלת שוודיה, דנמרק ואיסלנד.
ספוטיפיי הפכה למכתיבה הבלעדית של הטרנדים העולמיים. רוב הלהיטים העולמיים כבר לא מגיעים מניו יורק או לוס אנג’לס – אלא מאוסלו, הלסינקי, שטוקהולם או ברלין. השפה האנגלית עצמה, שפעם שלטה בלעדית בפופ, נסוגה מפני סגנונות בינלאומיים – לפעמים עם נגיעות ערביות, לפעמים עם מילים בקוריאנית, לפעמים רק רגש וצליל.
טראמפיזם כגפרור שסיים להצית את הגשר התרבותי
כל זה לא קורה בוואקום. טראמפ לא המציא את הדעיכה – אבל הוא בהחלט האיץ אותה. ברגע שבו ארצות הברית, תחת הנהגתו, הפכה למדינה סגורה, מתנשאת, חרדה ומבודדת – גם התרבות האמריקאית הפכה לפחות נחשקת.
אם פעם אמריקאיות סימלה שחרור, חדשנות ומגניבות – היום היא נחשבת על ידי רבים ברחבי העולם כסמל לגסות, שמרנות ריקה, צביעות מוסרית וניתוק.
המכסים שטראמפ מציע לא ישיבו את הגלגל לאחור – הם רק יאיצו את התהליך. תרבות לא ניתן לכפות – היא חייבת לעורר השראה. וארצות הברית, בימיה הטראמפיסטיים, איבדה את זה.
המהפכה השקטה: כל אחד צופה, יוצר ומשפיע – מהכפר הקטן בעולם
ובינתיים, מה כן עולה?
- סדרות אינדונזיות שנצפות במיליונים.
- ערוצי יוטיוב מהודו שעוקפים את הוליווד במספרי צפיות.
- יוצרים אפריקאים שזוכים בפרסי קולנוע חשובים.
- פלטפורמות כמו TikTok, Tubi, Viu ו-GloboPlay מקבלות נפח.
- ואפילו האקדמיה האמריקנית עצמה נאלצת להעניק את האוסקר לסרטים זרים, לא מתוך רצון אלא כי פשוט אין ברירה.
הסיכום?
אמריקה התרבותית קורסת לא בגלל העולם – אלא בגלל עצמה. העולם כבר לא צריך את אמריקה כדי לחלום, לצחוק, לבכות או לשיר.
וזה – האיום האמיתי שטראמפ לא יכול לעצור בציוץ.
Inyan Merkazi | עיתונות אמיתית מחברת אותך לעולם החדש | www.news-israel.net
