נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נחת בריאד, ערב הסעודית, כחלק מסבב ביקורים במזרח התיכון שכלל גם את קטר ואיחוד האמירויות, אך דילג על ישראל – מהלך שעורר דיונים סוערים וחששות כבדים במסדרונות השלטון בירושלים. הביקור, שהיה השני של טראמפ מחוץ לארצות הברית מאז תחילת כהונתו השנייה (לאחר השתתפותו בהלוויית האפיפיור ברומא), נתפס כנקודת מפנה אפשרית ביחסי ארצות הברית עם מדינות המפרץ, אך גם כמבחן משמעותי למעמדה של ישראל בסדר העדיפויות האמריקני. הכתבה הזו תסקור את הביקור מכל זווית אפשרית – מדינית, כלכלית, צבאית ואזורית – תוך בחינה של ההשלכות על ישראל, על היחסים עם סעודיה ועל המאזן האסטרטגי במזרח התיכון.
טראמפ התקבל בכבוד מלכים בדיוק כמו שהוא אוהב והראה אצבע משולשת לביבי שנמאס עליו לחלוטין למרות שנתניהו מנסה כלפי פנים להציג עסקים כרגיל והכל בסדר האמת היא הפוכה לעולם כולו כולל לנשיא האמריקני נמאס מהמלחמה הפוליטית המתמרחת לשווא בעזה ומכך שכל נעשה אצל השליט הישראלי במשקפי הישרדות אישית נואלת על חשבון האינטרס הלאומי.
הרקע: מדוע סעודיה?
ביקורו של טראמפ בסעודיה לא היה מקרי. כבר בקדנציה הראשונה שלו, ב-2017, בחר טראמפ את ריאד כיעד הביקור הראשון שלו מחוץ לארצות הברית, מהלך שסימל את חשיבות הברית עם הממלכה הסעודית. הפעם, הביקור הגיע על רקע התחייבות סעודית להשקיע כ-600 מיליארד דולר בארצות הברית לאורך ארבע שנים, כפי שנחשף בשיחת טלפון בין טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בינואר 2025. סכום זה עלה על הציפיות המוקדמות של טראמפ, שבתחילה דרש 500 מיליארד דולר כתנאי לביקור. ההתמקדות הכלכלית הזו משקפת את סדר העדיפויות של טראמפ – חיזוק הכלכלה האמריקנית דרך השקעות זרות, עסקאות נשק וקידום שיתופי פעולה טכנולוגיים, כמו בתחום הבינה המלאכותית.
הביקור התקיים בזמן קריטי מבחינה אזורית: המלחמה בעזה נמשכת, המשא ומתן לשחרור חטופים נוספים תקוע, והמתיחות עם איראן גוברת על רקע שיחות על הסכם גרעין חדש. סעודיה, מצדה, ממשיכה לדרוש התקדמות מדינית לפלסטינים כתנאי לנורמליזציה עם ישראל, דרישה שנתקלת בסירוב נחרץ מצד ממשלת נתניהו. במקביל, ריאד שואפת לפתח תוכנית גרעין אזרחית משלה, מהלך שמעורר חששות בישראל ובחלקים בקונגרס האמריקני מפני מרוץ חימוש גרעיני אזורי.
מהלך הביקור: ריקוד החרבות חוזר
טראמפ התקבל בסעודיה בטקס מפואר שכלל שחזור של “ריקוד החרבות” המסורתי, אותו ביצע ב-2017 לצד מלך סעודיה סלמאן. הפעם, לצד יורש העצר מוחמד בן סלמאן, טראמפ השתתף בפסגה עם מנהיגי מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ (GCC), כולל נציגים מקטר, איחוד האמירויות, בחריין, כווית ועומאן. הפסגה התמקדה בשיתוף פעולה כלכלי וביטחוני, אך נמנעה מדיון פומבי בנושאים רגישים כמו נורמליזציה עם ישראל או תוכנית הגרעין הסעודית – נושאים שסעודיה ביקשה מראש להימנע מהם כדי למנוע מבוכה תקשורתית.
במהלך הביקור, טראמפ חתם על הסכמי עתק למכירת נשק בשווי 3.5 מיליארד דולר, כולל טילי אוויר-אוויר מתקדמים, ודווח על שיחות לקראת עסקה גדולה יותר של כ-100 מיליארד דולר, שעשויה לכלול מכירת מטוסי F-35 לסעודיה. בנוסף, הוכרז על שיתוף פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כחלק ממאמץ משותף לחזק את הברית האסטרטגית בין וושינגטון לריאד. טראמפ גם שיבח את סעודיה על תפקידה בתיווך בין רוסיה לאוקראינה, מהלך שסייע להשגת הפסקת אש זמנית במלחמה שם.
ההיבט המדיני: נורמליזציה עם ישראל – לא על הפרק
אחת הסוגיות המרכזיות שעמדו במוקד תשומת הלב הייתה השאלה האם הביקור יקדם נורמליזציה בין סעודיה לישראל, כחלק מהרחבת הסכמי אברהם. אולם, סעודיה הבהירה מראש כי לא תדון בנושא זה במהלך הביקור. שר החוץ הסעודי, פייסל בן פרחאן, אמר בוושינגטון בחודש שעבר כי הממלכה אינה מעוניינת בשיחות נורמליזציה כל עוד המלחמה בעזה נמשכת ואין אופק מדיני לפלסטינים. דרישה זו התנגשה ישירות עם עמדת ישראל, שמסרבת להכיר במדינה פלסטינית, אפילו ברמה הצהרתית.
דיווחים בתקשורת הערבית והבינלאומית חשפו כי סעודיה העבירה מסרים ברורים לממשל טראמפ דרך דיפלומטים, וביקשה ממנו להימנע מהכרזות מפתיעות בנושא הנורמליזציה שעלולות להביך את בית המלוכה. טראמפ, מצדו, נמנע מלהעלות את הנושא במהלך הביקור, בניגוד להצהרותיו המוקדמות בפברואר 2025, בהן טען כי “סעודיה אינה דורשת הקמת מדינה פלסטינית בתמורה לנורמליזציה” – דברים שגררו הכחשה נחרצת מצד ריאד וזעם בקרב הציבור הסעודי.
פרשנים בישראל, כמו ד”ר שי הר-צבי מאוניברסיטת רייכמן, טענו כי הביקור ממחיש את המבוי הסתום ביחסי ישראל-סעודיה. “לכאורה, זה היה אמור להיות הרגע הגדול של הסכם נורמליזציה היסטורי שישנה את המזרח התיכון,” אמר הר-צבי. “אבל בפועל, ישראל מעולם לא הייתה כל כך קרובה וכל כך רחוקה בו זמנית מהסכם כזה.” ההחלטה של טראמפ לדלג על ישראל בסבב הביקורים עוררה תחושת תסכול בירושלים, שם גורמים העריכו כי הנשיא האמריקני אינו רואה תועלת מיידית בביקור בישראל, במיוחד לאור הכישלון להגיע לעסקה חדשה לשחרור החטופים מעזה.
ההיבט הצבאי: עסקאות נשק וחשש ישראלי
אחת התוצאות המרכזיות של הביקור הייתה חתימת הסכמי נשק משמעותיים בין ארצות הברית לסעודיה. בנוסף לעסקה המיידית של 3.5 מיליארד דולר, דווח כי סעודיה שואפת לרכוש מטוסי F-35, מהלך שמעורר דאגה בישראל מפני שחיקה ביתרון הצבאי האיכותי של צה”ל. ממשל ביידן הקודם התנה מכירת נשק מתקדם כזה בנורמליזציה עם ישראל, אך ממשל טראמפ נקט בגישה שונה, והסיר את התנאי הזה, כפי שדווח על ידי סוכנות רויטרס ב-8 במאי 2025.
המהלך הזה עורר ביקורת חריפה בישראל. גורמים במערכת הביטחון הביעו חשש כי הסכמי הנשק הללו, יחד עם השאיפה הסעודית לפיתוח תוכנית גרעין אזרחית, עלולים להוביל למרוץ חימוש אזורי. דיווחים על כך שטראמפ מוכן לקדם שיתוף פעולה גרעיני עם סעודיה – גם ללא נורמליזציה עם ישראל – הגבירו את החששות. למרות זאת, גורמים אמריקניים הדגישו כי כל הסכם גרעיני יכלול הגבלות מחמירות על סעודיה, כדי למנוע שימוש בטכנולוגיה לצרכים צבאיים.
ההיבט הכלכלי: טראמפ והצ’ק הסעודי
מנקודת מבטו של טראמפ, הביקור היה הצלחה כלכלית מסחררת. ההתחייבות הסעודית להשקיע 600 מיליארד דולר בארצות הברית נתפסה כניצחון אישי עבורו, במיוחד לאור המיקוד שלו בחיזוק הכלכלה האמריקנית. חלק מההשקעות צפויות להתמקד ברכישת טכנולוגיה אמריקנית, כולל אפשרות שסעודיה תשקיע ברכישת עסקי טיקטוק בארצות הברית, כפי שהציע הנסיך הסעודי ווליד בן טלאל בריאיון לרשת אל-ערביה.
פרשנים בארצות הברית ציינו כי הביקור ממחיש את הגישה של טראמפ למדיניות חוץ – “ביזנס לפני הכל.” דוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, אמרה כי “הנשיא טראמפ חוזר להדגיש את חזונו למזרח תיכון משגשג, שבו ארצות הברית ומדינות האזור נמצאות בשיתוף פעולה הדוק.” ואולם, בישראל רבים תהו אם המיקוד הכלכלי הזה בא על חשבון האינטרסים האסטרטגיים של ישראל, במיוחד לאור הוויתור של טראמפ על דרישת הנורמליזציה כתנאי לשיתוף פעולה עם סעודיה.
ההיבט האזורי: איראן, החות’ים והמלחמה בעזה
הביקור התקיים על רקע מתיחות גוברת עם איראן, כאשר ארצות הברית מנהלת משא ומתן על הסכם גרעין חדש עם טהרן. סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות מפרץ נוספות הביעו תמיכה בהסכם כזה, אך דרשו מארצות הברית ערבויות ביטחוניות נגד איראן. במקביל, טראמפ הכריז על הסכם הפסקת אש עם החות’ים בתימן – מהלך שבוצע ללא תיאום עם ישראל, מה שהגביר את תחושת הבידוד של ירושלים.
המלחמה בעזה המשיכה להוות צל כבד על הביקור. טראמפ, שבתחילה תמך בהחלטת ישראל להמשיך בלחימה, שינה מעט את טונו לקראת הביקור, ואמר בשיחה עם נתניהו כי “אנחנו חייבים להיות טובים לעזה… האנשים שם סובלים.” עם זאת, הוא לא הציג יוזמה קונקרטית לסיום המלחמה, וההערכה בישראל הייתה שמתווה וויטקוף לשחרור חטופים לא יתקדם בעקבות הביקור בקטר, שם ניהל השליח האמריקני סטיב וויטקוף שיחות עם חמאס.
התגובות בישראל: תסכול ודאגה
בישראל, הביקור עורר תגובות מעורבות. מצד אחד, היו שראו בו הזדמנות לשיתוף פעולה עתידי עם סעודיה, במיוחד אם המלחמה בעזה תסתיים ויימצא פתרון מדיני כלשהו. מצד שני, רבים הביעו תסכול מההחלטה של טראמפ לדלג על ישראל, ומהגישה שלו שנתפסה כ”ביזנס בלבד.” פוסטים ברשתות החברתיות שיקפו את התחושות הללו: “טראמפ רוצה את הצ’ק הסעודי, וישראל לא מעניינת אותו כרגע,” כתב משתמש ב-X. אחרים הזהירו כי “בלי לחץ אמריקני, נורמליזציה עם סעודיה לא תקרה בעשור הקרוב.”
ראש הממשלה נתניהו ניסה להציג את הביקור כחיובי עבור ישראל, וטען כי “הלחץ הצבאי שלנו על חמאס הוא שמאפשר מהלכים דיפלומטיים כאלה.” אך הצהרה זו זכתה ללעג מצד גורמים רבים, שטענו כי ישראל נותרה מחוץ למשחק הדיפלומטי, בעוד טראמפ מקדם את האינטרסים שלו ושל סעודיה בלבד.
מבט לעתיד: מה הלאה?
ביקורו של טראמפ בסעודיה חשף את המורכבות של היחסים במזרח התיכון ב-2025. מצד אחד, הוא חיזק את הברית בין ארצות הברית למדינות המפרץ, ופתח דלת לשיתופי פעולה כלכליים וצבאיים חסרי תקדים. מצד שני, הוא הדגיש את הפער בין ישראל לסעודיה בנושא הפלסטיני, ואת האתגרים העומדים בפני ממשל טראמפ בניסיון לאזן בין האינטרסים של בעלות בריתו באזור.
השאלה הגדולה שנשארה פתוחה היא האם הביקור הזה יוביל לפריצת דרך מדינית כלשהי. בעוד סעודיה ממשיכה להתעקש על זכויות הפלסטינים, וישראל מסרבת להתפשר, נראה כי נורמליזציה בין שתי המדינות נותרה חלום רחוק. במקביל, ההתקרבות בין ארצות הברית לסעודיה, כולל בתחום הגרעין האזרחי, עלולה להגביר את המתיחות האזורית, במיוחד מול איראן. עבור ישראל, הביקור הזה הוא תזכורת לכך שהיא חייבת לפעול במהירות כדי לשמור על מעמדה האסטרטגי – לפני שטראמפ ימשיך לקדם את “הביזנס” שלו, גם במחיר של בעלות ברית ותיקות.
עניין מרכזי
