זה היה הביקור הרב מדינתי ההזוי בתולדות הדיפלומטיה בתקופה המודרנית. המלך האמריקאי מתעלה על עצמו בכל יום מחדש מאז שב לבית הלבן והעולם ניצב משתאה נוכח המראות ומזועזע מהתוצאות.
סיכום מסעו המוזר של טראמפ במזה״ת: קרקס של פינוקים מושחתים, עסקאות מפוקפקות ואפס הישגים של ממש שהותירו את העולם כולו המום, משתאה ומודאג. בראש המדינות המודאגות: ישראל שבגלל מחדלי נתניהו עד המלחמה וחמור מכך מריחתה ל-20 חודשים מיותרים לאחר שהחלה הביאו את המדינה היהודית אל עברי פי פחת בכל הזירות ובכל החזיתות הן החיצונית והן הפנימית. מדינת ישראל על סף התהום ובסביבת נתניהו, ממש כמו בסביבת טראמפ איש אינו יודע כיצד לעצור את הטירוף.
ביקורו של דונלד טראמפ במזרח התיכון במאי 2025 היה שילוב של דיפלומטיה ראוותנית, עסקאות כלכליות ענקיות והצהרות שנויות במחלוקת. מהסכמים של מאות מיליארדים בסעודיה ואיחוד האמירויות, דרך דיונים על סוריה ואיראן בקטאר, ועד להצהרות על עזה שזכו לביקורת חריפה, טראמפ הציג גישה המתמקדת ב”דיפלומטיית עסקאות” על חשבון אסטרטגיה מדינית ברורה. התגובות בתקשורת העולמית חלוקות: בעוד מדינות המפרץ חוגגות את חיזוק היחסים, ישראל ופלסטינים מביעים אכזבה מהיעדר מעורבות בסכסוך, וגורמים בארצות הברית מזהירים מפני סיכונים טכנולוגיים ואתיים. הביקור, שהסתיים ב-15 במאי, ממשיך לעורר דיונים על עתיד המזרח התיכון ועל תפקידה של ארצות הברית בו. להלן סיכום כרונולוגי הפוך של האירועים, התגובות והמשמעויות כפי שהשתקפו בתקשורת העולמית, שחושף את הביקור הממלכתי המוזר והמיוחד אי פעם בהיסטוריה האמריקנית, שהותיר את העולם המום מהתנהלותו המופקרת וחסרת התקדים של טראמפ בתולדות הדיפלומטיה המערבית.
15 במאי 2025: איחוד האמירויות – עסקאות AI מפוקפקות תחת מעטה יוקרה ופינוקים מגוחכים
האירועים:
ב-15 במאי, טראמפ סיים את מסעו הראוותני באיחוד האמירויות, שם התקבל כמלך בסרט אגדה זול, עם אות זאיד, המדליה האזרחית הנוצצת ביותר של המדינה, שהוענקה בטקס שדמה למסיבת יום הולדת מוגזמת. הוא נפגש עם הנשיא שייח’ מוחמד בן זאיד אל נהיאן והכריז על עסקאות בשווי 200 מיליארד דולר, כולל הקמת מרכז נתונים של 5 גיגה-וואט באבו דאבי, שמתיימר להיות הגדול מחוץ לארצות הברית, וחוזים של 14.5 מיליארד דולר בין בואינג, GE Aerospace ואיתיחאד. טראמפ, בנונשלנטיות חסרת אחריות, הסיר מגבלות יצוא על שבבי AI, בניגוד למדיניות ביידן, כדי לפמפם את חלום האמירויות להפוך למובילה בבינה מלאכותית עד 2031. אך מעבר לעסקאות המפוקפקות, הביקור הפך לקרקס של פינוקים מגוחכים ומתנות שנראו כאילו נלקחו מסרט של דיסני על מלך קפריזי, שנועדו ללטף את אגו טראמפ ולקנות את חיבתו:
• מטוס בואינג 747-8 מקטאר: קטאר זרקה לעבר טראמפ הצעה למטוס נשיאותי בשווי 400 מיליון דולר, מעין ארמון מעופף עם חדרי שינה, חדר ישיבות ובר משקאות, שיועבר לספרייתו לאחר כהונתו. הסנאטורית ג’ין שהין כינתה זאת “שוחד בוטה”, והתקשורת לעגה למתנה כניסיון מביך לרכוש את טראמפ.
• מניידת מקדונלד’ס בסעודיה: הסעודים, שכנראה למדו את טעמו של טראמפ מהצהובונים, הציבו משאית מקדונלד’ס ניידת שתספק המבורגרים לפי דרישה, מחווה עלובה שזכתה ללעג כחנופה פתטית לאהבתו לפאסט-פוד.
• נמר ערבי בסעודיה: בתצוגה של עושר וולגרי, טראמפ קיבל נמר ערבי נדיר, מתנה שהתקשורת תיארה כ”שערורייתית” בשל חוקי הגנת בעלי חיים וכסמל לחוסר טעם משווע.
• קבלות פנים ראוותניות: בסעודיה, מטוסי קרב ליוו את Air Force One, ויורש העצר מוחמד בן סלמאן הסיע את טראמפ בעגלת גולף בדירייה, תוך ישיבה על כסאות מוזהבים תחת נברשות שזעקו “יותר מדי”. התקשורת תיארה זאת כ”תיאטרון של יוקרה” שנועד להפנט את טראמפ.
• ארוחות מדינה מופלגות: טראמפ התפנק בארוחת צהריים עם מנכ”לים בסעודיה וארוחת ערב ממלכתית בקטאר, שהיו מלאות במנות זהב ותפאורות שדמו לסרט הוליוודי זול.
• אות זאיד באיחוד האמירויות: המדליה, שהוענקה בטקס שופע יהירות, נתפסה כמחווה צינית שנועדה לנפח את חזהו של טראמפ, תוך התעלמות מהמשמעויות המדיניות.
הפינוקים הללו, שזכו לכינוי “שוחד מלכותי” בתקשורת, הפכו את הביקור למופע ראווה שערורייתי, שחשף את התנהלותו המופקרת של טראמפ ואת נכונותו להתמכר למחוות שמטשטשות את הגבול בין דיפלומטיה לשחיתות.
תגובות ופרשנויות:
• תקשורת מערבית: ה”ניו יורק טיימס” הזהיר כי העסקאות עם G42, חברת AI אמירתית החשודה בקשרים לסין, מסכנות את ההגמוניה הטכנולוגית האמריקאית, תוך לעג לטראמפ ש”מכר את עתיד הטכנולוגיה תמורת מדליה נוצצת”. NBC News תקפה את קשרי משפחת טראמפ לפרויקטים בדובאי, ג’דה ומוסקט, ותהתה אם הביקור היה בכלל דיפלומטי או מכירה פומבית של אינטרסים אישיים.
• תקשורת מקומית: התקשורת האמירתית התעלמה מחששות המערב, ושיבחה את היחסים עם ארצות הברית כאילו היו ניצחון היסטורי, תוך התעלמות מהבלגן שטראמפ השאיר מאחור.
• The Independent: לעג לאיומיו של טראמפ על “מסלול אלים” עם איראן, ותיאר אותם כ”הצגה ריקה” שמסכנת את היציבות במפרץ תמורת כותרות.
משמעויות:
העסקאות היו תצוגה של תאוות בצע, שנועדה להסוות כישלון מדיני צורב. המתנות, ממטוס ועד נמר, חשפו את חיבתו של טראמפ ליוקרה ואת נכונותו להתפתות למחוות מפוקפקות, תוך התעלמות מסוגיות כמו עזה ואיראן. הביקור באמירויות היה שיאו של מסע שהעדיף תפאורה על תוכן, והותיר את העולם בתדהמה מהתנהלותו חסרת התקדים של טראמפ.
15 במאי 2025: קטאר – הצהרות הזויות על עזה וחששות מהסכם עם איראן
האירועים:
טראמפ ביקר בבסיס אל-עודיד בקטאר, הבסיס האמריקאי הגדול במזרח התיכון, ונפגש עם האמיר שייח’ תמים בן חמד אל ת’אני. הוא חתם על עסקאות מסחר והגנה, כולל הזמנות לבואינג, ודחה הצעה למטוס נשיאותי בשווי 400 מיליון דולר, תוך שהוא מתלוצץ בצורה מביכה שהיא “מפתה”. באירוע עסקי, הוא זרק הצהרה הזויה ש”צריך לקחת את עזה” ולהפוך אותה ל”אזור חופשי”, רעיון שנשמע כמו סרט מדע בדיוני גרוע. קטאר ניסתה לדון בתיווך להפסקת אש בעזה ובהקלת סנקציות על סוריה, אך טראמפ התמקד במופע הראווה שלו.
תגובות ופרשנויות:
• The Guardian: לעג להצהרתו של טראמפ על עזה כ”חלום של שיכור”, במיוחד כש-80 פלסטינים נהרגו בהפצצות ישראליות ב-14-15 במאי. יוסי מקלברג מחטהאם האוס טען כי שתיקתו של טראמפ משרתת את הימין הקיצוני בישראל.
• NPR: ציין כי הביקור לא הזיז סנטימטר את סיכויי הפסקת האש בעזה, והפך את קטאר, המתווכת המרכזית, לקהל של מופע חד-גברי של טראמפ.
• Al Jazeera: שיבחה את הדיונים על סוריה, אך תהתה אם הצהרותיו של טראמפ על עזה אינן אלא הסחת דעת מכישלונו המדיני.
משמעויות:
הצהרותיו של טראמפ על עזה היו תערובת של הזיה וחוסר רגישות, שהגבירו את התחושה שהביקור היה תצוגת תיאטרון ולא דיפלומטיה. החששות מהסכם עם איראן, כפי שדווח ב”ישראל היום”, הדגישו את חוסר התיאום עם ישראל, שחשה כאילו טראמפ זרק אותה לכלבים תמורת ארוחות מפוארות.
14 במאי 2025: סעודיה וקטאר – עסקאות ענק וסנקציות שהוסרו מסוריה
האירועים:
טראמפ המשיך את מסעו בסעודיה, שם נפגש עם הנשיא הסורי הזמני אחמד א-שרע והכריז על הסרת סנקציות על סוריה, תוך קריאה לנרמל יחסים עם ישראל, כאילו מדובר במשחק מונופול. הוא חתם על הסכם של 600 מיליארד דולר עם סעודיה, כולל 142 מיליארד דולר למכירת נשק והשקעות ב-AI, והשתתף בישיבת מועצת המפרץ בריאד. בדוחה, הוא חתם על עסקאות עם בואינג והצהיר בחיוך של סוכן מכירות שיחסיו עם המפרץ “טובים מאוד לישראל”.
תגובות ופרשנויות:
• Forbes: שיבח את ההסכם בסעודיה כ”ניצחון כלכלי”, אך התעלם מהבלגן המדיני שהשאיר טראמפ.
• BBC: תיארה את הפגישה עם א-שרע כ”בלתי נתפסת” עד לפני חודשים, וציינה חגיגות בסוריה, תוך תהייה אם טראמפ בכלל מבין את ההשלכות.
• Reuters: דיווח על תסכול בישראל מהיעדר ביקור, שנתפס כהשפלה מדינית לנתניהו, שהפך לשק החבטות של טראמפ.
• Foreign Affairs: הזהיר כי מדינות המפרץ חוששות מתעריפי המס של טראמפ, שיהפכו את הנפט שלהם לחסר ערך, ומהפסקת הסיוע לירדן, שתזרוק את האזור לכאוס.
משמעויות:
הסרת הסנקציות על סוריה הייתה מהלך מפתיע אך חסר תכנון, שהותיר את ישראל מבולבלת ונטושה. העסקאות בסעודיה היו תצוגה של תאוות בצע, שהסתירה את הכישלון של טראמפ לספק אסטרטגיה מדינית, והפכה את הביקור למופע של חנופה ותפאורה.
13 במאי 2025: סעודיה – קבלת פנים ראוותנית ועסקאות נשק
האירועים:
טראמפ פתח את מסעו בריאד, שם התקבל כקיסר רומי על ידי יורש העצר מוחמד בן סלמאן. מטוסי קרב ליוו את Air Force One, והוא סייר עם בן סלמאן בדירייה, כאילו מדובר בסרט תעמולה. טראמפ חתם על הסכם של 600 מיליארד דולר, כולל מכירת נשק והשקעות ב-AI, ודן בהרחבת הסכמי אברהם, תוך שהוא זורק הבטחות ריקות. הוא הכריז על הסרת סנקציות על סוריה והציע לאיראן “נתיב חדש” להסכם גרעיני, כאילו הוא סוחר בשוק.
תגובות ופרשנויות:
• The New York Times: לעג לביקור כ”תצוגת עסקאות” שהתעלמה מדיפלומטיה, בניגוד לביקורו ב-2017, שהיה לפחות מעמיד פנים של רצינות.
• Daily Mail: תיאר את התצוגות המפוארות כניסיון סעודי “לקנות את טראמפ”, תוך לעג לחיבתו לנברשות וזהב.
• Al Jazeera: תהתה אם תתקיים נורמליזציה עם ישראל, וראתה בהצהרות של טראמפ על איראן הסחת דעת מכישלונו.
משמעויות:
הביקור בסעודיה הציג את טראמפ כשחקן ראווה שמכור ליוקרה, תוך התעלמות מבעלות ברית כמו ישראל. ההצהרות על סוריה ואיראן היו תצוגה של יהירות חסרת תוכן, שהדגישה את התנהלותו המופקרת כשליט שמפרק את כללי הדיפלומטיה המערבית.
תגובות כלליות והשלכות
• תקשורת אמריקאית: CNN ו”ניו יורק טיימס” תקפו את טראמפ כמי שמכר את האינטרסים האמריקאיים תמורת מתנות נוצצות, והזהירו מפני ניגודי עניינים בעסקי משפחתו.
• תקשורת ישראלית: “ישראל היום” ו”מעריב” תיארו את היעדר הביקור בישראל כ”סטירת לחי” לנתניהו, שנותר מחוץ למשחק של טראמפ.
• תקשורת ערבית: Al Jazeera שיבחה את היחסים עם המפרץ, אך הזהירה שהצהרותיו של טראמפ על עזה ואיראן עלולות לזרוק את האזור לכאוס.
• השלכות כלכליות: העסקאות בסעודיה ואיחוד האמירויות נתפסו כמפוקפקות, עם סיכונים טכנולוגיים ואתיים שטראמפ התעלם מהם, כפי שדווח ב”כלכליסט”.
• השלכות מדיניות: ההתמקדות בסוריה ואיראן, ללא התקדמות בעזה, הפכה את הביקור לפארסה מדינית, שהציגה את טראמפ כשליט מופקר שמשחק בדיפלומטיה כמו בקזינו.
