מלחמת ה-7 באוקטובר עתידה לעלות למשק הישראלי קרוב לחצי טריליון שקלים — דור שלם של משאבים שנעלם בתוך קרבות, אוזלת יד ואובדן שליטה. את החור הענק הזה יידרשו לסתום ממשלות אחרות, בעתיד שאחרי עידן נתניהו — עידן שיסתיים כשביבי, אשתו ובנו יונחו במקום הראוי להם בפח ההיסטוריה הישראלית והיהודית.
ובינתיים? לקראת בחירות, ובעיצומה של בריחת הון וכישרון מהארץ, מודיע נתניהו על הפחתת מס דרמטית לענף ההייטק — צעד שמגיע רק לאחר שמדיניות מריחה, עיכוב והסלמה אינסופית מולידה משבר כלכלי אדיר וחשש ממשי לעתיד החדשנות הישראלית.
המלחמה? רחוקה מסיום. וכל אימת שנדמה לרגע שאנחנו בדרך חזרה לשגרה, חוזר נתניהו יחד עם שותפיו מהימין הקיצוני ללחוץ על ההדק הרטורי, לחמם את הגזרה ולהבהיר לישראלים: עוד סבב תמיד מעבר לפינה.
היום הוכרז כי ישראל מורידה מסים להייטק — רפורמה שמוצגת כמנוע ליציאה מהבוץ, לשיקום ההשקעות ולהחזרת הצמיחה. השאלה שנותרה תלויה באוויר: האם זו תשתית אמיתית להבראה — או עוד תמרון פוליטי רגע לפני שהחשבונות נסגרים?
משרד האוצר ורשות המסים מציגים מהלך לטובת משיכת הון, עידוד מיזוגים והנעת סטארט־אפים מחדש – תוך ויתור על הכנסות מיידיות לטובת צמיחה עתידית.
ישראל משיקה רפורמת מיסוי רחבת־היקף בתחום ההייטק, שנועדה להחזיר את המומנטום לשוק ההשקעות המקומי ולהחזיר לארץ משקיעים וקרנות שעזבו בשנתיים האחרונות. במסגרת המהלך יופחת מס על דמי הצלחה לקרנות הון־סיכון מ־50% ל־27%, יבוטל המע״מ על הכנסות הקרנות, ותתאפשר הקלה משמעותית במיזוגים ורכישות גם בהיקפים נמוכים יותר.
המטרה: להחזיר משקיעים, להאיץ גיוסי הון, ולמנוע דימום של כישרון ישראלי וטכנולוגיה החוצה.
ההייטק הישראלי, שתרם בעשור האחרון כ־40% מצמיחת התמ”ג ויותר משליש מהכנסות המדינה ממס הכנסה, סבל בשנה החולפת מירידה חדה בגיוסים, האטה בהשקעות זרות וקיפאון בעסקאות רכישה. הרפורמה מוגדרת כחלק מאסטרטגיה לשיקום הכלכלה ולהחזרת יתרון תחרותי מול ארה״ב, אירופה ומדינות המפרץ.
עיקרי הרפורמה
• הפחתת מס דמי הצלחה לקרנות: 27% במקום 50%
• ביטול מע״מ על הכנסות קרנות השקעה
• הקלה על מיזוגים ורכישות גם בהיקפים קטנים
• עידוד השקעות זרות והסרת חסמים רגולטוריים
• חיזוק הטבות לאנג’לים ומשקיעים פרטיים
• תמרוץ חברות בינ״ל לפעול ולהעסיק בישראל
למה עכשיו
• ירידה חדה בהיקפי גיוסי הון
• קיפאון בשוקי הון־סיכון בעולם
• מעבר הון ומשקיעים לדובי, אירלנד וסינגפור
• צורך בשיקום האמון במשק הישראלי
• צמצום בריחת מוחות ויזמים לחו״ל
ללא מהלך מסוג זה – חשש אמיתי לאובדן מיצוב ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית.
השפעה צפויה בשטח
סטארט־אפים: עלייה בסיכויי גיוס, סיכוי טוב יותר לאקזיט
קרנות: שיפור תשואה, אפשרות לפתוח קרנות חדשות ומשיכה של משקיעים
המשק בישראל: תעסוקה איכותית, צמיחה עתידית, הכנסות מס גדולות יותר לאורך זמן
הביקורת והספקות
• האם זה מספיק בלי השקעה מקבילה בחינוך טכנולוגי?
• האם הרפורמה תגיע גם לפריפריה ולא רק למרכז?
• האם המשק יזכה ליציבות רגולטורית לאורך זמן?
• האם זו תשתית שתחזיק גם בשנים של חוסר שקט גיאופוליטי?
ענף ההייטק דורש לא רק מסים מופחתים – אלא יציבות, ודאות ושקט. מיסוי זה חשוב, אבל מנטליות השקעה, מערכת משפט יציבה וחוקת חדשנות לאומית חשובים לא פחות.
בשוק מגיבים באיפוק זהיר
“סוף־סוף מהלך אמיתי אחרי תקופה ארוכה של דיבורים.”
“תנאי פתיחה טובים יותר לקרנות – עכשיו צריך יציבות מדינית.”
“צריך לטפל בחינוך טכנולוגי בדחיפות. זה לא נגמר במסים.”
הקשר בינלאומי
מדינות כמו איחוד האמירויות, אירלנד, סינגפור ובריטניה מנהלות תחרות אגרסיבית על טאלנט והון טכנולוגי. ישראל מצטרפת מחדש למגרש הזה – ולא כצופה מהיציע.
בלי הייטק חזק אין תקציב ביטחון, אין מערכת בריאות מתקדמת, אין חדשנות. זו לא רפורמה ליזמים בלבד – זו רפורמה למדינה כולה.
ישראל מאותתת היום לעולם: היא מתכוונת להישאר בשפיץ של החדשנות העולמית.
המהלך הזה הוא הצהרת כוונות ברורה:
לא לתת לכלכלה להיעצר. לא לתת להייטק לברוח. להחזיר צמיחה, יציבות ואמון.
האם זו תחילתה של תקופה חדשה, או רק תחבושות זמניות?
ההשקעות, האמון – והזמן – יגידו.
״עניין מרכזי״
