זה יכול לקרות אבל לא צריך היה לקרות. הפועל תל אביב נחלה הפסד רביעי העונה ביורוליג דווקא במגרשה הביתי בבולגריה נגד ריאל מדריד שהפתיעה. הכישלון מול ריאל מדריד שנבע מפספוס בזריקת שלוש על הבאזר לווה בביקורת על כך שלראשונה לא שיתף המאמן איטודיס אף לא ישראלי אחד במשחק הזה.
אם כן, הפועל תל אביב נכנעה 75:74 לריאל מדריד במשחק דרמטי וקרב עד הדקה האחרונה. אבל מעבר לתוצאה — הלב של אוהדי הפועל דל: לראשונה העונה, באירוע רשמי ביורוליג, המאמן איטודיס שלח לסגל אפס ישראלים — אך אף אחד מהם לא עלה על הפרקט.
העובדה הזו — שתלויה כמעט בפוליטיקה של סגל — הפכה לסוג של סימן שאלה עבור זהות הקבוצה: האם “קבוצה ישראלית” של יורוליג פועלת באמת כתצוגת פוטנציאל מקומי, או כפרויקט זר נטו?
⚠️ ההחלטה והמשמעות שלה
- לפי הדיווחים — בר טימור, עוז בלייזר ואיתי שגב נרשמו לסגל, אך לא עלו.
- זו לא הייתה תאונה — זה היה מודגש: איטודיס העדיף את הזרים.
- המשמעות: האוהדים, שמזעזעים לראות קבוצה עם סמל ישראלי מלאה זרים — מרגישים שהקבוצה מאבדת את שורשיה.
📊 איך הגיעה הפועל עד הלום — הסגל, ההכנות, והעונה
⚙️ סגל מוטה זרים
בעונה 2025/26 — במסגרת הכנותיו של איטודיס — הפועל “בנתה” סגל עם דגש על זרים.
למרות שכלל שחקנים ישראלים בסגל — כמו ים מדר, תומר גינת, בר טימור ועוד — הזדמנויות המשחק באירופה כמעט לא הגיעו אליהם.
איטודיס עצמו אמר בעבר שההכנות לקיץ היו “מהקשות בקריירה שלו” בגלל המטרה לבנות קבוצה שמסוגלת להצעיד את הפועל ביורוליג, כשהתפיסה היא “קבוצה אירופאית, לא ישראלית”.
🧪 תוצאות — גם עם זרות, גם בלי אותנטיות
העונה החלה עם הרבה ציפיות: הקבוצה עלתה על בסיס זכייה ביורוקאפ, ולא הייתה דומה לקבוצות ישראליות שידענו עד כה.
אבל המשחק מול ריאל והחלטת איטודיס — משולחים אדומים, תוצרת אור – עלולה להוות מבחן אמון: האם קהל ישראלי ימשיך להזדהות עם קבוצה מלאת זרים, בלי קלף ישראלי אחד על המגרש?
🔎 מה זה אומר על הזהות של הפועל תל אביב ביורוליג
- פער בין סמל לבין יישום — הפועל תל-אביב, לפי ניירות, זה מועדון ישראלי, עם סמל, עם היסטוריה, עם אוהדים. אבל על הפרקט — העונה, בניגוד לכל ציפייה, אין ייצוג ישראלי.
- אימוץ מודל זר־טהור — איטודיס מבקש תוצאה, לא הזדהות. המשחק במפעל אירופאי, לא בבית. עבורו — ייצוג ישראלי לא קריטי; תוצאה — כן.
- האם זה יעבוד לטווח ארוך? — מבחינת תוצאה, אולי. מבחינת מחויבות של הקהל — הספקתי כבר לראות בערוצים החברתיים תסכול, תחושת ניכור. קבוצה “לישראלי” לא מרגישה כמו קבוצה “לישראלים”.
- איום על כדורסל ישראלי — ירידה בערך הנסיון המקומי, פחות בפיתוח שחקנים ישראלים, פחות הזדמנויות לדור העתיד. האם זה מחיר שווה כדי להתמודד ביורוליג?
🕊️ מסקנה אישית — קיבלנו תוצאה, איבדנו חלק מהנשמה
ההפסד לריאל מדריד היה כואב — אך הכאב על החלטת המאמן לא להעניק דקה אחת לשחקן ישראלי מרגיש עמוק יותר.
זו לא טעות נקודתית — זו בחירה עומק. בחירה שמעמידה את המועדון במקום של “קבוצה-פרויקט”, לא “קו מנצח-ישראלי”.
אפשר לומר — הפועל תל-אביב עשתה קפיצה דרמטית ביורוליג. אך עלות הקפיצה — עלולה להיות גבוהה: נאמנות הקהל, זהות הקבוצה, עתיד הכדורסל הישראלי.
״עניין מרכזי״
