אחרי הניצחון המוחץ 1:4 במשחק הבכורה של המאמן הנורבגי החדש, השאלה שלא נאמרה בקול רם – אבל ריחפה מעל בלומפילד, חדרי ההלבשה והרשתות – הייתה אחת:
האם זו הייתה טעות שלא להיפרד מלאזטיץ’ הרבה קודם?
זו לא הייתה שאלה תיאורטית, אלא תחושת בטן קולקטיבית. בתוך מועדון שמורגל בלחץ ובשיפוט מיידי, ובעיקר בקרב האוהדים, הניצחון הסוחף והאופן שבו הושג הציתו מחדש את הוויכוח הישן־חדש: כמה מהבעיות של מכבי תל אביב בעונה הזו היו מקצועיות נטו – וכמה נבעו מהקווים.
במכבי לא מיהרו להיגרר להשוואות, אבל האווירה דיברה בעד עצמה. השחקנים נראו משוחררים יותר, המשחק היה ישיר, הקצב גבוה, והתגובות אחרי המשחק שיקפו בעיקר הקלה. לא אופוריה, לא הצהרות אליפות – אלא תחושה של התחלה חדשה. כזו שמאפשרת, לראשונה מזה זמן, לדבר על כדורגל לפני שמדברים על משברים.
גם ביציעים המסר היה חד. אוהדים דיברו על “קבוצה שנראית סוף סוף כמו מכבי”, על תגובה מנטלית אחרי ספיגה, ועל כך שהמשחק הוכרע כבר במחצית – לא רק בתוצאה, אלא בשליטה. ברשתות החברתיות חזר שוב ושוב אותו ניסוח: לא שמחה לאיד על העבר, אלא תהייה אם חילופי המאמנים היו צריכים לקרות מוקדם יותר.
במועדון עצמו ניסו לצנן. המסר שיצא החוצה היה ברור: מדובר במשחק אחד, מוצלח ככל שיהיה, ואי אפשר להסיק ממנו מסקנות גורפות. יחד עם זאת, גם שם לא התעלמו מהעובדה שהקבוצה נראתה אחרת – חדה יותר, מאורגנת יותר ובעיקר בטוחה בעצמה
מכבי תל אביב סגרה את מחזור 21 בליגת העל עם 1:4 חד על עירוני קרית שמונה – ניצחון חוץ שהחזיר אותה למסלול אחרי הדרבי, ובעיקר סימן התחלה חדשה בעידן המאמן רוני דיילה. הצהובים כבשו ארבעה, שלטו בקצב, יצרו מצבים – וחזרו למקום השלישי בטבלה, צמודים לצמרת, כשהמסר ברור: יש פה קבוצה שלא מתכוונת להיעלם מהמירוץ.
המשחק באצטדיון מרים (נתניה) נפתח בטירוף: דור פרץ העלה את מכבי ליתרון כבר בדקה ה־4, אבל אריאל שרצקי איזן בדקה ה־12 והדליק רגע של דופק מקומי. מכבי לא נבהלה: סייד אבו פרחי החזיר את היתרון בפנדל בדקה ה־20, אושר דוידה קבע 1:3 בתוספת הזמן של המחצית (45+2), וקרווין אנדרדה סגר עניין בדקה ה־64. השופט היה עידן לייבה, וביציעים היו 6,445 צופים.
זה היה בדיוק סוג הערב שמכבי היתה צריכה: לא “לשרוד” ולא “להתגבר”, אלא לשדר עוצמה. ארבעה שערים בחוץ, מול יריבה שנאבקת על החיים שלה, ובמיוחד אחרי תקופה של טלטלה – זה לא עוד שלוש נקודות, זו החזרת השליטה לידיים. גם במועדון עצמו דיברו על “אנרגיות חדשות” ועל תחושת חוב לקהל אחרי המשחק הקודם, כשאבו פרחי – כובש ובישול – סימן את הטון.
איך זה נראה על הדשא – ולמה זה חשוב.
היתרון המוקדם של פרץ שחרר את מכבי. הוא הגיע לעומק, סיים חד, והראה שוב למה הוא לא רק קשר – הוא מצפן. השוויון של קרית שמונה היה “רגע משחק” קלאסי: אתה מוביל, אתה מקבל דקירה, השאלה היא מה קורה בדקות שאחרי. מכבי הגיבה נכון: לא בפאניקה, אלא בהידוק. הפנדל של אבו פרחי החזיר את הסדר, והשלישי של דוידה רגע לפני הירידה להפסקה היה המכה המנטלית ששוברת קבוצה ביתית. מהרגע שזה 1:3 – זה כבר לא משחק, זה פרויקט הישרדות של המארחת.
ובדיוק כאן נכנס “אפקט דיילה”: לא קסמים של יום אחד, אלא תחושה שהקבוצה משחקת יותר פשוט, יותר ישיר, פחות מתנצלת. התוצאה היא גם קצב וגם ביטחון. לא במקרה בוואלה תיארו את זה כ”משהו חדש מתחיל”.
התמונה הגדולה: מחזור 21 – תוצאות, דרמות, וטבלה מתהדקת
ה־1:4 של מכבי סגר מחזור שהיה עמוס נקודות צמרת ומשחקי עצבים:
- הפועל תל אביב – מכבי נתניה: 0:2 (בלומפילד)
- מכבי בני ריינה – הפועל באר שבע: 0:2 (בראל, נוף הגליל)
- בני סכנין – הפועל ירושלים: 0:0 (דוחא)
- בית”ר ירושלים – הפועל חיפה: 2:2 (טדי)
- מכבי חיפה – עירוני טבריה: 2:3 (סמי עופר)
- הפועל פתח תקוה – מ.ס. אשדוד: 0:2 (שלמה ביטוח)
- עירוני קרית שמונה – מכבי תל אביב: 1:4 (מרים, נתניה)
כלומר: באר שבע ממשיכה לאסוף נקודות כמו קבוצה של אליפות, בית”ר אמנם איבדה שתיים בבית אבל נשארה חזק למעלה, חיפה ניצחה בדרמה את טבריה, והפועל תל אביב עשתה עבודה מול נתניה. מכבי תל אביב? אחרי הדרבי – חזרה עם הצהרה.
לפי הטבלה אחרי 21 משחקים, הפועל באר שבע ראשונה עם 48 נקודות, בית”ר ירושלים שנייה עם 47, מכבי תל אביב שלישית עם 39, הפועל תל אביב רביעית עם 38, ומכבי חיפה חמישית עם 35. זה לא “פער”, זו תנועה טקטית. כל מחזור יכול להפוך הכל.
המרוץ האישי: מלכות השערים שמספרת את הסיפור
גם בטבלת הכובשים מקבלים תמונה של ליגה חמה: דן ביטון מוביל עם 15, דור פרץ כבר על 10 (כן, קשר שמוביל קבוצה בצמרת), יחד עם ירדן שועה 10, אחריהם אדריאן אוגריסה 9 וסתיו טוריאל 9. כשקשר כמו פרץ נמצא שם למעלה – זה בדרך כלל אומר שקבוצה משחקת קדימה ומייצרת מצבים.
מה זה אומר על מכבי תל אביב – ומה זה אומר על כולם
מכבי תל אביב לא פתרה את כל בעיותיה בלילה אחד, אבל היא עשתה את מה שקבוצות גדולות עושות: אחרי רעידת אדמה, הן לא “מסבירות” – הן מנצחות. ובעיקר: הן מנצחות בצורה שמשדרת יציבות. ארבעה שערים, כמה מבקיעים שונים, תגובה מיידית אחרי ספיגה, וגול “לפני המחצית” שמפרק יריבה – אלה סימנים של קבוצה שחוזרת להיות מסוכנת.
ומול זה, הצמרת מבינה: אי אפשר לחכות שמכבי “תתפרק”. אם יש לה שקט על הקווים ויכולת לייצר רצף – היא שוב שחקנית אליפות, לא שורת כותרת.
המחזור הזה גם חידד עוד נקודה: אין כמעט “טיולים” בליגה. בית”ר שמטה נקודות בבית, סכנין והפועל ירושלים ננעלו, חיפה נזקקה לדרמה, והצמרת מתכנסת. מי שתדע לקחת נקודות גם כשהיא לא מבריקה – תישאר למעלה עד הסוף.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
