דילוג לתוכן
מבזקים

נתניהו, פוטין והסינים מרוצים: השיחות בין ארה״ב לאיראן כשלו והחשש גובר לחידוש המלחמה

F9F1AD1E-1104-4E14-BB16-7BE851651255

קריסת השיחות באיסלמבאד: 21 שעות של מגעים, אפס תוצאה — הודאה אמריקנית, סירוב איראני, והעולם חוזר לנקודת הסכנה

זה לא היה עוד סבב מו״מ שנגמר בלי כותרות.

זה היה רגע נדיר שבו שני צדדים מרכזיים — ארצות הברית ואיראן — הגיעו עם דרג בכיר, ישבו כמעט יממה שלמה, ניסו לגשר על פערים אסטרטגיים — ונכשלו.

ולא רק נכשלו.

הם יצאו משם והבהירו, כל אחד בדרכו, שהם לא מתכוונים לזוז.

מה שהתחיל כמאמץ דיפלומטי אינטנסיבי באיסלמבאד, הפך בתוך שעות לסיפור של מבוי סתום עמוק, מסוכן, כזה שמחזיר את האזור — ואת העולם — למקום שבו כל תרחיש פתוח.

🎤 מסיבת העיתונאים: הודאה גלויה בכישלון

כאשר סגן נשיא ארצות הברית ג׳יי די ואנס עלה לדבר, לא היה צורך בפרשנות.

הוא אמר זאת בעצמו:

״ניהלנו דיונים רציניים מאוד עם האיראנים במשך 21 שעות… אבל לא הצלחנו להגיע להסכם״

המשפט הזה, קצר ככל שיהיה, שבר את כל הנרטיב שנבנה סביב השיחות. לא “התקדמות”, לא “בסיס להמשך”, לא “המשך דיאלוג”.

כישלון.

אבל ואנס לא הסתפק בכך. הוא מיד עבר למתקפה מילולית — מתוחכמת אך ברורה:

״זה חדשות רעות הרבה יותר לאיראן מאשר לארצות הברית״

ובהמשך:

״אנחנו עוזבים את איסלמבאד עם ההצעה הסופית והטובה ביותר שלנו — נראה אם הם יקבלו אותה״

זו הייתה נקודת המפתח.

הממשל האמריקני לא רק הודיע שאין הסכם — אלא גם סגר, בפועל, את פתח הגמישות.

אין הצעה משופרת.

אין סבב מתוקן.

יש הצעה אחת — והיא על השולחן.

❓ השאלות: עיתונאים לוחצים — והתשובות חושפות הכול

המסיבה לא הסתיימה בנאום.

החלק החשוב באמת הגיע בשאלות.

כתב אמריקני ותיק שאל ישירות:

״האם זה כישלון של הממשל?״

ואנס השיב:

״נכנסנו לשיחות בתום לב. אבל צריך שני צדדים שמוכנים להתפשר״

זו לא הייתה הכחשה — אלא העברת אחריות.

שאלה נוספת, חדה בהרבה, נגעה לאפשרות של הסלמה:

״האם האופציה הצבאית חזרה לשולחן?״

ואנס לא התחמק:

״כל האופציות נשארות על השולחן. תמיד.״

האולם השתתק.

כי זו אינה קלישאה דיפלומטית בלבד — זו תזכורת.

עוד שאלה קריטית:

״האם יש מועד לסבב נוסף?״

התשובה:

״כרגע — אין תהליך פעיל״

שלושה משפטים, שלוש מסקנות:

👉 אין הסכם

👉 אין המשך

👉 ויש איום

🧨 מאחורי הדלתות: מה באמת קרה ב־21 השעות

לפי דיווחים מצטברים מארצות הברית, אירופה והמזרח התיכון, השיחות עצמן היו רחוקות מאוד מהתמונה הרשמית.

לא “דיונים שקטים”.

לא “שיחות מקצועיות בלבד”.

אלא:

  • חילופי טיוטות אינטנסיביים
  • פגישות קצרות ומתוחות
  • ולעיתים גם ויכוחים ישירים

גורמים אמריקניים תיארו מצב שבו:

👉 האיראנים לא זזו מעמדותיהם

👉 והאמריקנים סירבו להתגמש מעבר לקו מסוים

אחד המקורות האמריקניים אף אמר:

״הייתה תחושה שהם באו לנהל זמן — לא להגיע להסכם״

מן הצד האיראני, לעומת זאת, נשמעה טענה הפוכה:

👉 האמריקנים הגיעו עם דרישות “מוגזמות”

👉 והציבו תנאים שלא ניתן לקבל

האמת, כרגיל, נמצאת באמצע — אבל הפערים לא היו טכניים.

הם היו עמוקים.

⚖️ לב המחלוקת: גרעין, סנקציות — ושליטה אזורית

כדי להבין למה הכול קרס, צריך לפרק את הדרישות:

🇺🇸 ארצות הברית דרשה:

  • התחייבות ברורה לאי־פיתוח נשק גרעיני
  • מנגנון פיקוח חזק
  • הגבלות ארוכות טווח

🇮🇷 איראן דרשה:

  • הסרה מלאה של הסנקציות
  • פיצויים כלכליים
  • הכרה בזכויותיה האסטרטגיות
  • ללא ויתור מהותי על תוכניתה

בנוסף, לפי חלק מהדיווחים:

👉 איראן ניסתה להרחיב את השיחות גם לנושאים אזוריים

👉 כולל מצרי הורמוז ולבנון

כלומר — לא רק גרעין.

כששני הצדדים מגיעים עם תפיסות כאלה — אין “פשרה באמצע”.

🇮🇷 התגובה האיראנית: לא רק סירוב — מתקפה

התגובה מטהרן לא איחרה לבוא.

והיא הייתה חריפה בהרבה מהניסוחים האמריקניים.

המשטר האיראני האשים:

👉 ״דרישות אמריקניות בלתי חוקיות״

👉 ״הפרת הבטחות״

👉 ״תנאים לא מציאותיים״

בתקשורת האיראנית נאמר בפשטות:

👉 הכישלון — באשמת וושינגטון

גורמים רשמיים הבהירו:

  • לא תהיה כניעה ללחץ
  • לא ויתור על הגרעין
  • לא שינוי במדיניות

במקביל, הופיע גם ניסוח דיפלומטי יותר:

״זה טבעי שלא מגיעים להסכם ביום אחד״

אבל זה היה ניסיון להרגיע.

המסר האמיתי היה אחר לגמרי:

👉 איראן לא זזה

🧠 הפער האמיתי: תפיסת עולם — לא סעיפים

זה לא היה משא ומתן על מספרים.

זה היה עימות בין תפיסות:

👉 ארה״ב רוצה למנוע איום

👉 איראן רוצה להבטיח יכולת

אין כאן “הבדל קטן”.

יש כאן התנגשות אסטרטגית.

ולכן — גם אחרי 21 שעות — לא נולד אפילו מסמך ביניים.

⚠️ מה עכשיו: העולם חוזר למתח

השלב הבא אינו ברור — אבל הוא מסוכן.

תרחיש ראשון: קיפאון

אין שיחות, אין הסכם —

אבל גם אין מלחמה מיידית

תרחיש שני: הסלמה איטית

תקריות קטנות —

מצרי הורמוז, לבנון, פעולות נקודתיות

תרחיש שלישי: עימות רחב

אם אחד הצדדים יחליט שהדיפלומטיה נגמרה —

המערכה תחודש

האמריקנים כבר נערכים:

👉 הגברת נוכחות במפרץ

👉 הגנה על נתיבי נפט

זה לא מהלך תיאורטי.

זה היערכות.

🛢️ הכלכלה: העולם על הקצה

הכישלון הזה לא נשאר בזירה המדינית.

הוא משפיע על:

  • שוקי הנפט
  • מחירי הדלק
  • יציבות הבורסות

מצרי הורמוז — אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם — שוב על הכוונת.

המשמעות:

👉 כל אירוע קטן — יכול להקפיץ את השווקים

🇮🇱 ישראל: במרכז הסיכון

לישראל, המשמעות ברורה:

  • חיזבאללה בצפון
  • שלוחות איראניות
  • תיאום הדוק עם ארה״ב

אם הדיפלומטיה נכשלה —

הזירה הביטחונית מתקרבת

🧠 השורה התחתונה

התמונה המלאה — מכל המקורות — חד משמעית:

✔ התקיימו שיחות היסטוריות

✔ הדרג היה בכיר

✔ הושקע זמן עצום

❗ אבל:

👉 אין הסכם

👉 אין המשך

👉 ואין תזוזה

וזה לב הסיפור:

זה לא כישלון רגיל.

זה מצב שבו שני הצדדים אומרים:

אנחנו נשארים בעמדות שלנו — לא משנה המחיר

וכשזה קורה במזרח התיכון —

השלב הבא כבר לא נכתב במסמכים.

הוא נכתב בשטח.

מאת רמי יצהר Rami Yitzhar

״עניין מרכזי״

חדשות וסקופים מאז 1999.

שתפו את המאמר

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם