המלך חזר: “מייקל” חצה את מיליארד הדולר והפך לסרט הביוגרפי המצליח בהיסטוריה.
עשרה שבועות בלבד לאחר יציאתו לאקרנים, “מייקל” – הסרט הביוגרפי על חייו של מלך הפופ מייקל ג’קסון – הפך לתופעה קולנועית, תרבותית וכלכלית חסרת תקדים. הסרט חצה את רף מיליארד הדולר בקופות העולם, שבר שורה ארוכה של שיאים והפך לסרט הביוגרפי המכניס ביותר בכל הזמנים.
לא מדובר רק בעוד הצלחה קופתית. מדובר באירוע תרבותי גלובלי שהחזיר את מייקל ג’קסון למרכז הבמה כמעט שני עשורים לאחר מותו והוכיח כי כוח המשיכה של מי שכונה “מלך הפופ” לא נחלש כלל.
פתיחה היסטורית
כבר בסוף השבוע הראשון היה ברור שמשהו יוצא דופן מתרחש. הסרט הכניס יותר מ-200 מיליון דולר ברחבי העולם ושבר שיאי פתיחה לסרט ביוגרפי ולסרט מוזיקלי.
אלא שההפתעה הגדולה הייתה כוח ההתמדה.
הסרט המשיך למלא אולמות שבוע אחר שבוע, הכנסותיו נותרו גבוהות גם לאחר חודשיים, והפך במהירות לסרט שאנשים הולכים לראות שוב ושוב.
את מי עבר בדרך?
רשימת הקורבנות מרשימה:
* “בוהמיין רפסודי”
* “אלביס”
* “אופנהיימר”
* “רוקטמן”
* “סטרייט אאוטה קומפטון”
למעשה, “מייקל” הפך לסרט הביוגרפי המצליח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע ולסרט המוזיקלי הביוגרפי הגדול בכל הזמנים.
ג’עפר ג’קסון – ההימור שהצליח
ההחלטה ללהק את ג’עפר ג’קסון, אחיינו של מייקל ובנו של ג’רמיין ג’קסון, נראתה בתחילה כהימור מסוכן.
אבל הקהל נשבה בקסם.
הדמיון הפיזי, שפת הגוף, הבעות הפנים, תנועות הריקוד והיכולת לשחזר את האנרגיה הייחודית של מייקל הפכו את הופעתו לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של השנה.
רבים מהצופים טענו כי לראשונה מאז מותו של ג’קסון הם הרגישו כאילו הוא באמת חזר לחיים על המסך.
הסרט שהמבקרים פחות אהבו – והקהל העריץ
כאן מסתתר אחד הפרדוקסים הגדולים של השנים האחרונות.
חלק מהמבקרים טענו כי הסרט מייפה את דמותו של מייקל, מתעלם מחלק מהפרשות השנויות במחלוקת ומציג ביוגרפיה אוהדת מדי.
אבל הקהל חשב אחרת.
הסרט זכה לאהבה עצומה מצד הצופים, ובתי הקולנוע התמלאו במעריצים מכל הגילים.
זהו אחד המקרים הבולטים שבהם המבקרים והקהל נמצאים בשני עולמות שונים לחלוטין.
העשייה המורכבת
הפקת “מייקל” הייתה אחת היקרות והמורכבות בתולדות סרטי הביוגרפיה.
התקציב הוערך ביותר מ-150 מיליון דולר, ובמהלך העבודה בוצעו שכתובים, צילומים נוספים ושינויים בעקבות רגישויות משפטיות הקשורות להצגת אירועים שונים בחייו של ג’קסון.
את הסרט ביים אנטואן פוקווה, אחד הבמאים המצליחים בהוליווד, ואילו ההפקה הופקדה בידי גרהאם קינג, האיש שכבר הפך את “בוהמיין רפסודי” ללהיט עולמי.
האיש שמאחורי התופעה
קשה לחשוב על דמות תרבותית שהשפיעה על העולם יותר ממייקל ג’קסון.
הוא מכר מאות מיליוני אלבומים, שינה את תעשיית הקליפים, חולל מהפכה בעולם ההופעות, הפך את הריקוד לאמנות חדשה והיה אחד האנשים המפורסמים ביותר בתולדות האנושות.
אלבומו “Thriller” נותר עד היום האלבום הנמכר ביותר בכל הזמנים.
השירים “Billie Jean”, “Beat It”, “Smooth Criminal”, “Black or White”, “Bad”, “Man in the Mirror” ו-“Earth Song” הפכו לפסקול של דורות שלמים.
מעטים האמנים שיכולים לטעון שהצליחו לשנות את התרבות הפופולרית כפי שעשה ג’קסון.
אפקט מייקל ג’קסון
הצלחת הסרט יצרה גל כלכלי עצום.
מכירות המוזיקה של ג’קסון זינקו.
ההאזנות בשירותי הסטרימינג קפצו במאות אחוזים.
חולצות, ספרים, פוסטרים, וינילים ומוצרי אספנות נמכרים מחדש בקצב מסחרר.
גם דור צעיר שלא גדל על מייקל ג’קסון מגלה כעת את המוזיקה שלו בפעם הראשונה.
תופעה כלכלית
עבור הוליווד, “מייקל” הוא הרבה יותר מסרט.
הוא מודל עסקי.
הוא מוכיח שסרטים ביוגרפיים על אגדות מוזיקה יכולים להניב הכנסות ברמה של סרטי־על.
המסקנה כבר ברורה: האולפנים יחפשו כעת את אגדת המוזיקה הבאה שתזכה לטיפול דומה.
האם יהיה סרט המשך?
הצלחתו של “מייקל” כבר מעוררת שיחות על סרט המשך.
הקריירה של ג’קסון הייתה כה עשירה, עד שסרט אחד בלבד מתקשה להכיל את כל הדרמה, ההצלחות, המשברים, ההופעות האדירות והפרקים השנויים במחלוקת.
האפשרות שהסיפור יימשך על המסך הגדול כבר אינה נראית דמיונית כלל.
השורה התחתונה
“מייקל” הוא הרבה יותר מסרט מצליח.
הוא אירוע תרבותי.
הוא תזכורת לכך שכמעט שני עשורים לאחר מותו, מייקל ג’קסון נותר אחד האמנים הגדולים, המשפיעים והאהובים בתולדות האנושות.
אפשר לאהוב אותו, אפשר לבקר אותו, אפשר להתווכח על מורשתו – אבל אי אפשר להתעלם ממנו.
מלך הפופ חזר, לפחות על המסך הגדול.
והעולם כולו שוב רוקד לצליליו.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
