כל מה שנתניהו נוגע בו בקדנציה הנוכחית נכשל, מתפורר, פוגע בישראל לדורות. והפעם לפתע פתאום וללא הודעה מוקדמת להקים בתחנה כור גרעיני. מדובר בשינוי אסטרטגי חסר תקדים בחומרתו. המהלך ננקט מבלי שסעודיה הסכימה במקביל לנרמל את יחסיה את ישראל ולהצטרף להסכמי אברהם.
מדובר בהחלטה דרמטית חמורה ומסוכנת לביטחון הלאומי הישראלי לא פחות מהסכמת טראמפ למכור לארדואן מטוסי f35.
המהלך של טראמפ ננקט בעקבות הקריסה במעמדו של נתניהו בארצות הברית ובעיקר בממשל ובחצרו של טראמפ. הנשיא מסרב לקבל את נתניהו בבית הלבן והשפעת ממשלת ישראל על ההחלטות האמריקניות היא עתה הנמוכה אי פעם.
המידע מהמם ולא במקרה הוא אינו זוכה להבלטה בתקשורת הישראלית: טראמפ אישר לסעודיה להיכנס לעידן הגרעין: רעידת אדמה אסטרטגית במזרח התיכון – האם זהו הכישלון המדיני הגדול ביותר של נתניהו?
זו אינה עוד עסקת נשק. זהו אינו עוד הסכם כלכלי. מדובר במהלך גיאו־אסטרטגי שעשוי לשנות את פני המזרח התיכון לדורות. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר לקדם הסכם גרעין אזרחי עם סעודיה, שבמסגרתו תוכל הממלכה להקים תעשיית גרעין אזרחית מתקדמת. בכך נפתח למעשה עידן חדש באזור, שבו גם המדינה הערבית החזקה ביותר עשויה להחזיק בעתיד ביכולות גרעיניות מתקדמות.
ההסכם צפוי לאפשר לחברות אמריקניות להשתלב בהקמת כורים גרעיניים ובפיתוח תשתיות אנרגיה גרעינית בממלכה. מבחינה רשמית מדובר בפרויקט אזרחי שנועד לייצור חשמל, התפלת מים, אספקת אנרגיה לתעשייה הכבדה וצמצום התלות בנפט כמקור האנרגיה העיקרי של סעודיה.
אלא שבמזרח התיכון אין דבר כזה “רק כור גרעיני”.
כור גרעיני אזרחי הוא אמנם מתקן לייצור אנרגיה, אך הוא מחייב הקמת תעשייה שלמה: מהנדסים, פיזיקאים, מתקני מחקר, מערכות בקרה, ידע טכנולוגי מתקדם ולעיתים גם יכולת להפיק דלק גרעיני באמצעות העשרת אורניום. כאן בדיוק מתחיל הוויכוח הגדול.
אורניום מועשר ברמה נמוכה משמש להפעלת כורים גרעיניים. אולם אותה טכנולוגיה עצמה, באמצעות צנטריפוגות מתקדמות ותהליך העשרה ממושך יותר, יכולה לשמש גם לייצור חומר בקיע לנשק גרעיני. זו הסיבה שכל תוכנית גרעין אזרחית במזרח התיכון נבחנת בעולם גם דרך הפריזמה הביטחונית.
לכאורה, אין כל קשר בין ייצור חשמל לבין פצצת אטום. בפועל, כל מדינה שמקימה תעשיית גרעין עצמאית מתקרבת גם מבחינת הידע, כוח האדם והתשתיות ליכולת להגיע בעתיד, אם תחליט על כך, ליכולת צבאית.
סעודיה מציגה את המהלך כחלק בלתי נפרד מתוכנית “חזון 2030” של יורש העצר מוחמד בן סלמאן. מטרתה להפוך ממעצמת נפט בלבד למעצמה תעשייתית, טכנולוגית ואנרגטית, ולהקטין את צריכת הנפט המקומית כדי שניתן יהיה לייצא יותר ממנו ולהגדיל את הכנסות המדינה.
אבל ההסבר הכלכלי הוא רק חלק מהסיפור.
כבר לפני שנים הצהיר מוחמד בן סלמאן כי אם איראן תשיג נשק גרעיני, גם סעודיה תעשה כל שנדרש כדי שלא תיוותר מאחור. זו הייתה אחת ההצהרות הדרמטיות ביותר שנשמעו אי פעם ממנהיג סעודי, והיא ממשיכה לרחף מעל כל דיון בנושא הגרעין.
במשך שנים התקיימו בעולם הערכות שלפיהן לסעודיה ולפקיסטן קיימת הבנה אסטרטגית ארוכת שנים. סעודיה הייתה בין המדינות שסייעו כלכלית לפקיסטן לאורך השנים, ובמערב נפוצו הערכות כי במקרה של איום קיומי על הממלכה, איסלאמאבאד לא תותיר אותה לבדה. אף שמעולם לא פורסמו הוכחות רשמיות להסכם גרעיני חשאי בין המדינות, עצם קיומן של הערכות כאלה מוסיף ממד נוסף לחשיבות ההסכם הנוכחי.
גם לאחר ההסלמה האחרונה באזור נשמעו מצד בכירים בפקיסטן הצהרות המדגישות את מחויבותם להגנת סעודיה במסגרת הברית האסטרטגית בין שתי המדינות. מבחינת מדינות רבות באזור, מדובר בתזכורת לכך שהיחסים בין ריאד לאיסלאמאבאד עמוקים בהרבה משיתוף פעולה כלכלי רגיל.
מבחינת ארצות הברית, ההסכם נועד להשיג כמה מטרות במקביל. ראשית, לחזק את הברית עם סעודיה בתקופה שבה סין ורוסיה מנסות להעמיק את השפעתן באזור. שנית, להבטיח שחברות אמריקניות יהיו אלה שיבנו את תעשיית הגרעין הסעודית ולא מתחרות זרות. שלישית, לחזק את מעמדה של וושינגטון כשותפה הביטחונית המרכזית של הממלכה.
אבל עבור ישראל המשמעות שונה לחלוטין.
במשך עשרות שנים הייתה המדיניות הישראלית ברורה: למנוע ככל האפשר התפשטות של טכנולוגיות גרעין רגישות במזרח התיכון. כל ממשלות ישראל ראו בכך אינטרס ביטחוני מהמעלה הראשונה.
כעת מתברר כי ארצות הברית מוכנה להעניק לסעודיה את מה שבעבר נחשב כמעט בלתי אפשרי. גם אם מדובר במסגרת אזרחית בלבד, עצם הקמת התשתית משנה את מאזן הכוחות האזורי.
מעבר לכך, יש כאן גם מסר מדיני.
עד לא מזמן ההערכה הייתה שכל הסכם גרעין עם סעודיה יהיה כרוך בהסכם נורמליזציה עם ישראל. בפועל, נראה כי וושינגטון בחרה לקדם את האינטרסים שלה מול ריאד גם ללא פריצת דרך ישראלית־סעודית.
עבור ממשלת נתניהו מדובר בהתפתחות בעייתית במיוחד. במשך שנים הוצגה הנורמליזציה עם סעודיה כיעד המדיני החשוב ביותר של ישראל וכמהלך שעתיד לשנות את פני האזור. אם כעת סעודיה מקבלת את ההישג האסטרטגי הגדול ביותר שביקשה מארצות הברית גם ללא הסכם עם ישראל, משמעות הדבר היא שיכולת ההשפעה הישראלית על המהלך פחתה באופן ניכר.
השלכה נוספת עלולה להיות אפקט הדומינו. אם סעודיה תזכה בתוכנית גרעין אזרחית מתקדמת, מדינות נוספות באזור – ובראשן טורקיה, מצרים ואיחוד האמירויות – עשויות בעתיד לדרוש יחס דומה. מרוץ כזה עלול לשנות לחלוטין את מאזן הכוחות במזרח התיכון.
ובזמן שכל זה מתרחש, איראן עוקבת מקרוב. מבחינת טהרן, כל התפתחות כזו תשמש בעתיד טיעון נוסף להצדקת המשך פיתוח תוכניתה הגרעינית.
פרשנות ״עניין מרכזי״
היום הזה עשוי להירשם כאחת מנקודות המפנה החשובות בתולדות המזרח התיכון.
במשך עשרות שנים הצליחה ישראל, בסיוע ארצות הברית, למנוע ממדינות ערב להגיע ליכולות גרעיניות מתקדמות. כעת משתנה המשוואה. גם אם מדובר בכור אזרחי בלבד, איש אינו יודע כיצד ייראה המזרח התיכון בעוד עשר או עשרים שנה.
זהו ניצחון אסטרטגי גדול עבור מוחמד בן סלמאן, המבסס את סעודיה כמעצמה אזורית שאינה תלויה עוד רק בנפט. זהו גם הישג משמעותי עבור טראמפ, שבוחר לחזק את הברית עם ריאד גם במחיר שינוי של מדיניות אמריקנית רבת שנים.
מבחינת ישראל, זו נורת אזהרה מהבהבת. אם ירושלים אינה מצליחה להשפיע על החלטה כה דרמטית של בעלת בריתה החשובה ביותר, המשמעות היא שהשפעתה על עיצוב פני המזרח התיכון הולכת ונשחקת.
ייתכן שההיסטוריה תזכור את היום הזה כיום שבו החל המרוץ הגרעיני החדש במזרח התיכון – לא באמצעות פצצה, אלא באמצעות כור שהוגדר “אזרחי” בלבד.
״עניין מרכזי״ – חדשות, פרשנות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
