אחד הפרקים הדרמטיים ביותר בתולדות עולם העסקים הישראלי הגיע לנקודת הסיום שלו. בית המשפט הורה על פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד נוחי דנקנר, מי שהיה במשך שנים בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי והאיש החזק ביותר במשק הישראלי. לאחר מאבק שנמשך יותר מעשור, דנקנר הסיר את התנגדותו לבקשת ארבעת הבנקים הנושים, ובכך נסללה הדרך להכרזתו כפושט רגל, למינוי נאמן לנכסיו ולהטלת המגבלות הקבועות בחוק על מי שנמצא בהליכי חדלות פירעון.
ההליך נפתח בעקבות חובות של כ־550 מיליון שקל לבנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט ובנק מזרחי־טפחות. הבנקים טענו כי דנקנר לא עמד בהסדר החוב המעודכן שנחתם עמו, לאחר שלא הצליח להעביר את אחד התשלומים שנקבעו. במהלך הדיון הודיע באמצעות פרקליטו כי אינו מתנגד עוד לפתיחת ההליך ואמר לבית המשפט: “אני מרים ידיים. נתתי את כל מה שיש לי”. לדבריו, במשך שנים עשה כל שביכולתו לפרוע את חובותיו, מכר נכסים, נעזר בבני משפחה ובחברים ואף שיעבד את חלקו בעיזבון אביו לטובת הנושים.
בהחלטת בית המשפט נקבע כי ניהול החובות יועבר להליך מרוכז בפיקוח נאמן, במטרה למצות את נכסיו של דנקנר ולהגדיל ככל האפשר את ההחזר לנושים. במסגרת ההליך ייבחנו כלל נכסיו וזכויותיו, ובהם גם חלקו בעיזבון אביו, שנחשב לנכס המרכזי שנותר בידיו.
המשמעות המעשית עבור דנקנר היא דרמטית. הוא יהיה כפוף למגבלות שונות החלות על חייב בהליכי חדלות פירעון, ובהן פיקוח על התנהלותו הכלכלית, הגבלות על השימוש באשראי ועל ניהול עסקיו ודיווחים שוטפים לנאמן ולממונה על חדלות פירעון. בהמשך, אם יעמוד בתנאים הקבועים בחוק, יוכל לבקש הפטר מיתרת חובותיו.
מעבר לסיפור האישי, מדובר בסיומה של אחת הקריסות העסקיות הגדולות בתולדות המדינה. דנקנר עמד במשך שנים בראש קונצרן אי.די.בי, ששלט באמצעות פירמידת חברות באימפריה שכללה בין היתר את שופרסל, סלקום, כלל ביטוח, נכסים ובניין, כור וחברות מרכזיות נוספות. בשיא כוחו נחשב לאחד האנשים המשפיעים ביותר בישראל, כזה שהחלטותיו השפיעו על מאות אלפי עובדים, משקיעים ולקוחות ועל חלקים נרחבים מהמשק.
אלא שהמודל שעליו נבנתה האימפריה – מינוף גבוה ושליטה באמצעות שכבות של חברות אחזקה – הפך לנקודת התורפה שלה. ירידות בשווי הנכסים, קשיי מחזור חוב, לחץ מצד מחזיקי האג”ח והבנקים ואובדן אמון המשקיעים הובילו לקריסת הקונצרן ולהעברתו לידי בעלי שליטה חדשים. מאז ניהל דנקנר מאבק ממושך מול נושיו בניסיון לפרוע את חובותיו ולהימנע מהליכי חדלות פירעון, אך בסופו של דבר גם המאבק הזה הסתיים בכישלון.
לסיפור הזה יש גם משמעות רחבה יותר. נפילתו של דנקנר מסמלת את סיומו של עידן הטייקונים הישראלים, שהתבססו על פירמידות שליטה ומינוף אגרסיבי. בעקבות קריסותיהם של כמה מהקונצרנים הגדולים בישראל חוקקה הכנסת את חוק הריכוזיות, צומצמו פירמידות השליטה, והפיקוח על המערכת הפיננסית ועל שוק ההון הוחמר באופן משמעותי.
מבחינה היסטורית, דנקנר ייזכר לא רק כאיש עסקים שהקים אחת מקבוצות ההחזקות הגדולות במדינה, אלא גם כדמות המזוהה יותר מכל עם קריסת מודל השליטה שאפיין את הכלכלה הישראלית במשך עשרות שנים. הכרזתו כפושט רגל אינה רק סיום של הליך משפטי, אלא סגירת מעגל של תקופה שלמה בתולדות המשק הישראלי.
עניין מרכזי – חדשות, ניתוחים וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
