יש סרטים מצליחים. יש שוברי קופות. ויש אירועים תרבותיים שמצליחים לשנות את הדרך שבה אנשים מדברים על קולנוע. “האודיסאה” של כריסטופר נולאן שייך לקטגוריה השלישית. בתוך ימים ספורים בלבד הפך הסרט לתופעה עולמית, עם פתיחה של יותר מ־264 מיליון דולר ברחבי העולם – ההשקה הגדולה ביותר של סרט לייב־אקשן השנה, הפתיחה הגדולה ביותר של נולאן מחוץ לטרילוגיית באטמן, ואחת ההצלחות המרשימות ביותר שנרשמו אי פעם לסרט בדירוג R.
אבל המספרים הם רק ההתחלה.
“האודיסאה” אינו נמכר לקהל כסרט חדש. הוא נמכר כחוויה שחייבים לראות, ואם אפשר – רק ב־IMAX. למעשה, מיליוני צופים בעולם אינם שואלים “האם לראות את הסרט?”, אלא “באיזה אולם כדאי לראות אותו?”. מבחינת רבים זו אינה צפייה אלא עלייה לרגל.
נולאן שוב משנה את חוקי המשחק
לאורך הקריירה שלו הפך כריסטופר נולאן ליוצר הקולנוע היחיד כמעט שמסוגל לגרום לצופים לעזוב את הספה בבית ולשלם מחיר מלא עבור כרטיס קולנוע.
הוא עשה זאת עם “האביר האפל”, אחר כך עם “התחלה”, עם “בין כוכבים”, עם “דנקרק”, עם “אופנהיימר”, וכעת הוא עושה זאת שוב – ובגדול יותר.
האיש שהחזיר את הצילום בפילם בעידן הדיגיטלי החליט שהפעם גם זה לא מספיק.
הסרט הראשון בהיסטוריה שצולם כולו במצלמות IMAX
זה אולי הנתון החשוב ביותר בכל הפרויקט.
עד היום צולמו סרטים בודדים באופן חלקי במצלמות IMAX. נולאן הלך צעד נוסף והחליט שכל הסרט יצולם כך.
זו הייתה משימה שנחשבה כמעט בלתי אפשרית.
מצלמות IMAX הישנות היו עצומות, כבדות ורועשות כל כך שלא ניתן היה להקליט באמצעותן דיאלוגים חיים.
במקום לוותר, נולאן ביקש מ־IMAX לפתח עבורו דור חדש של מצלמות.
החברה אכן עשתה זאת.
פותחה מצלמת פילם חדשה, שקטה יותר, מדויקת יותר ובעלת איכות צילום שלא הייתה קיימת קודם לכן. למעשה, אפשר לומר שהסרט הזה לא רק השתמש בטכנולוגיה חדשה – הוא אילץ את הטכנולוגיה להיוולד.
למה כולם מדברים דווקא על IMAX?
מי שרואה את הסרט באולם רגיל מקבל סרט מצוין.
מי שרואה אותו באולם IMAX אמיתי מקבל חוויה אחרת לגמרי.
מסך גבוה בהרבה.
שדה ראייה עצום.
בהירות גבוהה.
חדות יוצאת דופן.
ופורמט תמונה שנפתח לגובה ומציג הרבה יותר מידע מאשר הקרנה רגילה.
במילים אחרות – בחלק גדול מהסצנות הצופה באולם רגיל פשוט אינו רואה חלק מהפריים שנולאן צילם.
זו הסיבה שנוצר בעולם מרדף כמעט חסר תקדים אחרי הקרנות IMAX.
במדינות רבות הכרטיסים נחטפו חודשים מראש.
בלונדון נוספו הקרנות בחצות, בשלוש ובארבע לפנות בוקר – וגם הן נמכרו עד אפס מקום. רק 41 אולמות בעולם מסוגלים להקרין את גרסת ה־IMAX 70 מ”מ המלאה, וגם הם נמכרו שבועות מראש.
כמעט שלוש שעות – ולא מרגישים אותן
אורכו של הסרט הוא 172 דקות – כמעט שלוש שעות.
בדרך כלל זה מתכון לעייפות.
כאן קורה בדיוק ההפך.
גם מבקרים שלא אהבו את כל בחירותיו של נולאן מסכימים שהעריכה של ג’ניפר ליים מצליחה לגרום לזמן “להיעלם”. הקצב משתנה ללא הרף בין סצנות ענק לרגעים אינטימיים, והמבנה הלא־ליניארי, סימן ההיכר של נולאן, שומר על מתח כמעט לכל אורכו של הסרט.
קאסט שנראה כמו רשימת הזוכים של הוליווד
במרכז הסרט ניצב מאט דיימון כאודיסאוס, במה שמבקרים רבים כבר מגדירים כאחת ההופעות הטובות בקריירה שלו.
לצדו מופיעים טום הולנד, אן האת’וויי, רוברט פטינסון, זנדאיה, לופיטה ניונגו, שרליז ת’רון, אליוט פייג’, ג’ון לגוויזאמו, בני ספדי ושורה ארוכה של שחקנים מובילים.
אבל בניגוד לסרטי אנסמבל רבים, כאן כמעט כל אחד מהם מקבל רגע משמעותי משלו. המבקרים מציינים שוב ושוב שהקאסט העצום אינו מרגיש כמו אוסף כוכבים, אלא כמו יחידה דרמטית אחת.
בלי מסכים ירוקים כמעט
נולאן ממשיך במלחמתו נגד עודף האפקטים הממוחשבים.
רבות מהספינות נבנו בגודל אמיתי.
הצילומים נערכו ביוון, איטליה, מרוקו, סקוטלנד, איסלנד ואתרים נוספים.
סערות, ים, הרים וצוקים צולמו ככל האפשר במקומות האמיתיים, ורק לאחר מכן נוספו אפקטים דיגיטליים.
התוצאה היא תחושת מציאות שקשה מאוד להשיג בסרטים שמצולמים בתוך אולפן מול מסך ירוק.
ביקורות כמעט חסרות תקדים
גם המבקרים התקשו להישאר אדישים.
ב־Rotten Tomatoes מחזיק הסרט בציון של 95% מהמבקרים ו־97% מהקהל, מהציונים הגבוהים ביותר בקריירה של נולאן.
ב־Metacritic קיבל הסרט 88 מתוך 100, המוגדר כ”הערכה אוניברסלית”, כאשר רוב מוחלט של המבקרים העניקו לו ביקורות חיוביות.
גם הקהל האמריקני העניק לו את ציון A ב־CinemaScore – נתון נדיר במיוחד לסרט מורכב, ארוך ובעל דירוג R.
מבקרים רבים כבר מכנים אותו “יצירת מופת”, “אירוע הקולנוע של השנה”, “אחד האפוסים הגדולים שנעשו אי פעם” ואפילו “הסרט שמחזיר את הקולנוע להיות חוויה שאי אפשר לשחזר בבית”.
גם כלכלה וגם אמנות
התקציב העצום – כ־250 מיליון דולר – הפך את “האודיסאה” לאחד הסרטים היקרים ביותר שנעשו אי פעם בדירוג R.
אבל כבר בסוף השבוע הראשון התברר שההימור השתלם.
264 מיליון דולר הכנסות ברחבי העולם.
124.5 מיליון דולר בצפון אמריקה בלבד.
52 מיליון דולר מהקרנות IMAX – שיא עולמי חדש, כאשר חמישית מכל הכנסות הסרט הגיעו ממספר קטן יחסית של מסכי הפרימיום.
זו אינה רק הצלחה של סרט אחד.
זו הוכחה שעדיין אפשר לשכנע את הציבור לצאת מהבית, לשלם על כרטיס יקר ולהעדיף אולם קולנוע על פני שירות סטרימינג – אם נותנים לו חוויה שאין לו שום דרך לשחזר בסלון.
האם זה הסרט הגדול ביותר של נולאן?
זו כבר שאלה של טעם.
יש מי שימשיכו להעדיף את “האביר האפל”.
אחרים לא יוותרו על “התחלה” או “בין כוכבים”.
אבל גם מי שאינם מכתירים את “האודיסאה” כסרטו הטוב ביותר, מסכימים כמעט פה אחד שמדובר בהפקה השאפתנית ביותר בקריירה שלו.
היא משלבת מיתולוגיה, דרמה אנושית, צילום מהפכני, פסקול אדיר, משחק מצוין וטכנולוגיה שפותחה במיוחד עבורה.
בעידן שבו הוליווד נשענת בעיקר על סרטי המשך, גיבורי־על ונוסחאות מוכרות, כריסטופר נולאן לקח יצירה שנכתבה לפני כמעט שלושת אלפים שנה והפך אותה לאירוע הקולנועי הגדול של 2026.
וזה אולי ההישג המרשים ביותר של “האודיסאה”: הוא מזכיר לעולם שהקולנוע, כשהוא נעשה בידי אמן אמיתי, עדיין מסוגל להיות הרבה יותר מבידור. הוא יכול להיות חוויה תרבותית שאנשים יזכרו עוד שנים רבות אחרי שהאורות באולם נדלקים.
עניין מרכזי – חדשות, ניתוחים וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
