העימות על השליטה במצר הורמוז עולה מדרגה מסוכנת והופך במהירות ממלחמת איומים לקרב ימי מתמשך. משמרות המהפכה הודיעו הבוקר כי תקפו כלי שיט צבאי אמריקני בלתי מאויש שניסה, לטענתם, להיכנס לאזור המצר. ההודעה מגיעה לאחר יממה שבה האמריקנים תקפו שלוש מכליות איראניות ואיראן הגיבה בירי לעבר כלי שיט אמריקניים ומכליות שנעו בנתיבים שטהרן מגדירה כ״בלתי מורשים״.
מאת רמי יצהר
לפי הגרסה האיראנית, כלי השיט האמריקני שהותקף מופעל מרחוק וניסה להתקרב לאזור הנתון לפיקוח משמרות המהפכה. בשלב זה אין אישור אמריקני מלא לגרסה ואין מידע מוסמך על היקף הנזק, אבל עצם ההודעה משתלבת במגמה ברורה: טהרן מנסה להבהיר כי למרות הנוכחות האדירה של הצי האמריקני, היא עדיין רואה בעצמה את מי שקובעת מי יעבור במצר ובאילו תנאים.
ההסלמה החלה עוד קודם. האמריקנים הודיעו כי תקפו שלוש מכליות נפט איראניות לאחר שטילים בליסטיים שוגרו לעבר נושאת מטוסים ומשחתת אמריקניות. לפי פיקוד המרכז האמריקני, כלי השיט הצבאיים התחמקו מהירי ולא היו נפגעים. שתי מכליות איראניות הושבתו ומכלית שלישית, שהייתה ריקה, הושמדה. אחת התקיפות בוצעה סמוך לאי ח׳ארג — לב מערך יצוא הנפט האיראני — ואחרת ליד ג׳אסק, ממזרח למצר.
מפקד פיקוד המרכז האמריקני, האדמירל בראד קופר, שיגר איום חריג למשמרות המהפכה: אם איראן תירה לעבר שתי ספינות אמריקניות, ארה״ב תגבה מחיר כלכלי גבוה יותר ותפגע בשלוש ספינות איראניות. הוא אף הזהיר כי במקרה הצורך ארה״ב מוכנה לפגוע בצי מכליות הנפט האיראני שנותר חשוף לתקיפה.
טהרן לא נסוגה. משמרות המהפכה הודיעו בתגובה כי תקפו שלוש מכליות שעברו במצר במסלולים שאיראן אינה מאשרת וכן שלושה כלי שיט הקשורים לארה״ב. האיראנים הזהירו מפורשות ספינות שלא לנסות לעבור בנתיבים שאינם מאושרים על ידם. במקביל טענו הלילה כי פגעו בנושאת מטוסים ובמשחתת אמריקניות וגרמו להן לסגת. וושינגטון מאשרת ששוגרו לעברן טילים — אך מכחישה שנפגעו.
זו הנקודה החשובה באמת: הקרב כבר אינו רק על איראן. הוא על השאלה מי שולט בפועל באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. לפני המלחמה עבר דרך הורמוז כחמישית מסחר הנפט והגז הטבעי הנוזלי העולמי. התנועה במצר כבר צנחה לרמות נמוכות במיוחד, וכל סבב ירי נוסף מגדיל את הסיכון למכליות, לחברות הספנות ולמחירי האנרגיה בעולם.
מחיר הנפט מסוג ברנט כבר טיפס לכ־96 דולר לחבית. המשמעות היא שהירי במצר אינו אירוע צבאי מקומי: כל טיל, מכלית שנפגעת או איום איראני בסגירת נתיב מתגלגל כמעט מיד למחירי הדלק, ההובלה והייצור ברחבי העולם.
וזה גם מסביר את האסטרטגיה האיראנית. לאחר חודשים שבהם ספגה איראן מכות צבאיות כבדות, היא אינה מנסה להתחרות בארה״ב במספר נושאות המטוסים, המטוסים או הטילים. היא משתמשת ביתרון הגיאוגרפי שלה. המצרים צרים, החוף האיראני סמוך, כלי שיט קטנים, טילים, מוקשים וכלים בלתי מאוישים מאפשרים לה להפוך כל מעבר אמריקני למבחן ולהעלות בהתמדה את מחיר המלחמה.
ארה״ב מצדה מנסה להוכיח בדיוק את ההפך: שהורמוז הוא נתיב בינלאומי, שאיראן אינה יכולה לקבוע לבדה מי יעבור בו ושכל פגיעה בכוחות אמריקניים תיענה במחיר כבד יותר.
כך נוצרה משוואה מסוכנת במיוחד: האמריקנים מבקשים להוכיח שהמצר פתוח; האיראנים חייבים להוכיח שהוא אינו פתוח ללא רשותם. כל צד נדרש אפוא לסתור בשטח את טענתו של האחר.
וזה בדיוק המקום שבו טעות אחת, פגיעה מוצלחת מדי או מספר גדול של הרוגים עלולים להפוך את קרב ההתשה הימי למלחמה רחבה הרבה יותר.
הורמוז כבר איננו רק צוואר הבקבוק של הנפט העולמי.
הוא הופך לצוואר הבקבוק של המלחמה כולה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.
