הבשורה מדאיגה: סין מחמשת את איראן מחדש: מאות טילי כתף בדרך לטהרן – והמשמעות עלולה להיות דרמטית עבור ישראל וארצות הברית
איראן עושה צעד משמעותי נוסף בהיערכותה לקראת אפשרות של חידוש הלחימה מול ישראל וארצות הברית. על פי דיווחים שפורסמו, טהרן צפויה לקבל כבר בשבועות הקרובים בין 300 ל־400 מערכות נ”מ ניידות מתוצרת סין – טילי כתף נגד מטוסים (MANPADS) – בעסקה המוערכת בכ־60–70 מיליון דולר.
אם הדיווח יתברר כנכון, מדובר באחד ממאמצי ההתחמשות הגדולים ביותר של איראן מאז פרוץ המלחמה מול ישראל וארצות הברית, והוא עשוי לשנות את תמונת האיום על מטוסים, מסוקים, כטב”מים ואמצעי טיס הפועלים בגובה נמוך.
לפי הפרטים שפורסמו, העסקה כוללת בעיקר את הדגמים הסיניים QW-12 ו-FN-16 – מערכות נ”מ אישיות המופעלות בידי לוחם בודד או צוות קטן, ומיועדות ליירט מטרות אוויריות בגובה נמוך באמצעות ביות אינפרה־אדום. יתרונן הגדול הוא הניידות: בניגוד לסוללות נ”מ גדולות, ניתן להסתירן, להעבירן במהירות ולהפעילן ממאות נקודות שונות, דבר המקשה מאוד על גילוין והשמדתן מראש.
ניסיון לסגור את אחת מנקודות התורפה שנחשפו במלחמה
המלחמה האחרונה המחישה היטב את חולשת מערך ההגנה האווירית האיראני. חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר האמריקני הצליחו לאורך חודשים לפגוע במתקני טילים, במפעלי כטב”מים, במכ”מים, בסוללות נ”מ ובאתרים צבאיים נוספים, לעיתים בעומק איראן.
מבחינת טהרן, אחד הלקחים המרכזיים היה הצורך לפזר את ההגנה האווירית ולא להסתמך רק על מערכות גדולות ויקרות שקל יחסית לאתר. טילי כתף מאפשרים להקים שכבת הגנה נוספת סביב בסיסים, מתקני אנרגיה, מרכזי פיקוד, מחסני נשק ואתרי גרעין.
הם גם מתאימים במיוחד להתמודדות עם כטב”מים, מסוקי קרב ומטוסים התוקפים בגובה נמוך.
מסלול ההעברה – כדי להימנע מיירוט
אחד הפרטים המעניינים ביותר בדיווחים נוגע לאופן שבו מתכננות המדינות להעביר את הנשק.
על פי הפרסומים, נשקלת העברת המערכות דרך נתיבים יבשתיים לאחר יציאתן ממערב סין, במטרה לצמצם את הסיכון שהמשלוחים יאותרו או ייורטו בדרך. אחת האפשרויות שנבחנות היא מעבר דרך פקיסטן.
עצם העובדה שנבחנים מסלולי העברה חלופיים מלמדת עד כמה רגיש המהלך ועד כמה חוששות טהרן ובייג’ינג מחשיפתו או משיבושו.
סין מתקרבת עוד יותר לאיראן
אם העסקה תצא לפועל, היא תהווה ביטוי נוסף להעמקת שיתוף הפעולה הביטחוני בין סין לאיראן.
בשנים האחרונות הפכה סין לשותפת הסחר החשובה ביותר של איראן ולרוכשת המרכזית של הנפט האיראני, חרף הסנקציות הבינלאומיות. במקביל דווח בעבר על אספקת רכיבים דו־שימושיים, ציוד אלקטרוני, מערכות ניווט וטכנולוגיות מתקדמות.
במקביל דווח גם על מגעים נוספים בין שתי המדינות בתחומי החימוש והציוד הצבאי, כחלק מהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן.
מה המשמעות עבור ישראל?
עבור חיל האוויר הישראלי, תוספת של מאות טילי כתף אינה משנה את מאזן הכוחות האסטרטגי, אך היא בהחלט עלולה להגדיל את רמת הסיכון בטיסות בגובה נמוך ובמבצעים מיוחדים.
טילי כתף אינם מסוגלים להתמודד עם מטוסי קרב הפועלים בגובה רב, אך הם עלולים להוות איום ממשי על מסוקי סער, מסוקי חילוץ, כלי טיס בלתי מאוישים וכלי טיס המנמיכים גובה לצורך תקיפה או איסוף מודיעין.
המשמעות היא שחיל האוויר עשוי להידרש להפעיל יותר אמצעי לוחמה אלקטרונית, לשנות דפוסי פעולה ולהגדיל את ההסתמכות על חימושים ארוכי־טווח.
וגם מסר פוליטי
מעבר למשמעות הצבאית, לעסקה יש גם מסר מדיני ברור.
אם אכן בייג’ינג מספקת נשק מתקדם לאיראן בזמן שהיא מנהלת עימות מול ארצות הברית וישראל, הדבר צפוי להגביר את המתיחות בין סין לבין המערב ולהעמיק את התחושה בוושינגטון כי בייג’ינג אינה מסתפקת עוד בתמיכה כלכלית ודיפלומטית בטהרן.
עם זאת, חשוב להדגיש כי בשלב זה לא פורסם אישור רשמי לעסקה מצד ממשלות סין או איראן, ולכן יש להתייחס לדיווחים בזהירות עד שיופיעו אישורים נוספים או מידע עצמאי שיאמת את פרטיהם.
עניין מרכזי – חדשות, ניתוחים וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
