הכינוס העולמי החשוב ביותר המתקיים בימים אלה בהודו של מדינות הבריקס הוא הרבה יותר מעוד ועידה של מנהיגי העולם.
והפעם המסר חד מתמיד. יומיים לאחר המופע הכושל להחריד של טראמפ בדאלאס, בניסיון נואש להציל את הרפובליקנים מהתבוסה המאיימת עליהם בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר, אומר לו חלק עצום מהעולם, במילים פחות דיפלומטיות: שק לנו בתחת. אנחנו כבר לא פוחדים ממך כפי שפחדנו — וקודם כול כלכלית. לא בבת אחת. בשלבים.
מאחורי הכינוס הכלכלי־מדיני־מסחרי מתנהל מאבק על אחד ממקורות העוצמה הגדולים של ארצות הברית: שליטת הדולר במערכת הפיננסית העולמית. טראמפ השתמש בעוצמה הזאת באגרסיביות כדי להטיל סנקציות, להחרים, לבודד ולאיים — ובכך האיץ את החיפוש אחר דרכים לעקוף אותה.
במקביל חצה החוב הלאומי האמריקני את רף 40 טריליון הדולרים. הדולר אינו קורס, אבל העולם מתקדם בשיטת הסלאמי: עוד עסקה שאינה נקובה בדולר, עוד מערכת תשלומים עצמאית, עוד מסלול עוקף. המטרה אינה לגרום לזעזוע גלובלי שממנו כולם ייפגעו, אלא לצמצם בהדרגה את התלות במטבע האמריקני.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
האירוניה הגדולה של עידן טראמפ עוד עשויה להירשם בספרי הכלכלה: הנשיא שהפך את הדולר לכלי מרכזי במדיניות הכוח שלו מספק בעצמו לעולם סיבה מצוינת להזדקק לו פחות.
שלא יהיה ספק: לא יושק בדלהי מטבע שיחליף את הדולר. במקום מהפכה מתוכננת מתפתחת תנועה הדרגתית ומעשית — יותר מסחר במטבעות מקומיים, סליקה ישירה בין מדינות, מערכות תשלום עצמאיות וחיבור אפשרי בעתיד בין המטבעות הדיגיטליים שמנפיקים בנקים מרכזיים.
במילים פשוטות: לא צריך להפיל את הדולר. מספיק להזדקק לו פחות.
הדולר מעולם לא היה רק מטבע. העובדה שחלק עצום מן המסחר, המימון והעתודות בעולם מתנהל באמצעותו מעניקה לוושינגטון כוח שאין כמעט לאף מדינה אחרת. היא יכולה להטיל סנקציות, להקפיא נכסים, לחסום בנקים ולהפוך מדינות וחברות למצורעות במערכת הפיננסית הבינלאומית.
טראמפ החריף את השימוש בכוח הזה. סנקציות, מכסים, איומי סחר והגישה לשוק האמריקני הפכו שוב ושוב למכשירי לחץ. אלא שלשימוש האגרסיבי יש מחיר: רוסיה, סין ואיראן קיבלו סיבה ברורה לבנות חלופות, וגם הודו, ברזיל ומדינות המפרץ אינן מעוניינות להיות תלויות לנצח במערכת שמדינה אחרת יכולה להפנות נגדן.
כאן נכנס הבריקס. הגוש המורחב כולל כיום 11 מדינות, ובהן סין, הודו, רוסיה, ברזיל, איראן, איחוד האמירויות, סעודיה ואינדונזיה. יחד הן מייצגות כמעט מחצית מאוכלוסיית העולם וכ־40% מהכלכלה העולמית במונחי כוח קנייה.
אין צורך שכולן יהפכו לברית אנטי־אמריקנית. מספיק שיש להן אינטרס משותף אחד: היכולת לסחור זו עם זו בלי להיות תלויות לחלוטין בדולר.
וזה בדיוק מה שמתקדם בדלהי. הודו מקדמת אפשרות לחבר בעתיד בין המטבעות הדיגיטליים הרשמיים של הבנקים המרכזיים במדינות הבריקס, ובמקביל מתרחב השימוש במטבעות לאומיים בעסקאות ביניהן.
המהפכה, אם תתרחש, לא תגיע ביום אחד. עוד עסקת אנרגיה במטבע מקומי, עוד חיבור בין מערכות תשלום, עוד בנק מרכזי שמגוון את עתודותיו ועוד חברה שמסוגלת לסחור בלי לעבור במערכת הדולרית. לא להפיל את המלך — אלא לצמצם בהדרגה את מספר הפעמים שבהן חייבים לעבור בארמון.
וכל זה קורה כאשר החוב הלאומי האמריקני חצה לראשונה את רף 40 טריליון הדולרים, לאחר שגדל בכמעט 12 טריליון בתוך כחמש שנים. תשלומי הריבית כבר הפכו לעומס תקציבי עצום.
כך נפגשים שני תהליכים בעלי משמעות היסטורית: מבחוץ נבנים מעקפים לדולר; מבפנים אמריקה מעמיסה חובות אדירים על המערכת שעליה נשענת עוצמתו.
ארצות הברית אינה עומדת לפשוט רגל והדולר אינו עומד להיעלם. אין כיום מטבע שמציע יחד את עומק שוק ההון האמריקני, הנזילות והאמון הדרושים כדי להחליפו. אבל גם אין צורך במחליף יחיד כדי להחליש מונופול. די בכך שחלק גדל והולך מהפעילות הכלכלית העולמית יוכל להתנהל בלעדיו.
וזו הסכנה האמיתית לוושינגטון. אם פחות כסף עולמי זקוק לדולר, נשחק בהדרגה גם היתרון המאפשר לאמריקה לממן חובות עצומים בתנאים מיוחדים ולהשתמש בגישה למערכת הפיננסית שלה כאמצעי כפייה.
זהו הפרדוקס שטראמפ יצר: ככל שהוא מוכיח לעולם עד כמה הנשק הדולרי חזק, כך הוא מוכיח לו עד כמה מסוכן להיות תלוי בו.
דלהי אינה המקום שבו הדולר מודח מכס המלוכה. היא עוד תחנה חשובה בתהליך שבו חלק עצום מהעולם בונה לעצמו כבישים עוקפים.
הדולר עדיין מלך.
אבל טראמפ עצמו מלמד את העולם מדוע אסור לו להישאר המלך היחיד.
ואשר לישראל – בסוף השבוע שבו הליכוד מצטמק בסקרים לשפל היסטורי הנזקים שמותיר נתניהו לא ייספרו רק לעבר הם עתידיים, מוחשיים וחלקם ייקח דורות לתקן. מה שברור הוא שבעוד שאיראן יוצאת מחוזקת עם בריתות, איתנות. שלטון יציב מתמיד, גרעין בהכנה ועוצמה צבאית וכלכלית מתעצמת ישראל הופכת מבודדת, מוחרמת, מאוסה ובקיצור הילד הרע של העולם כולל באמריקה במצב הזה השקל ועוצמתו הנוכחית הם אשלייה של בלון נפוח בעיה גדולה. המשך יבוא.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
אין לראות בכתבה המלצה.
