מחיר הנפט מזנק מחדש בעקבות הישג אסטרטגי דרמטי של החות׳ים בתימן והחרפת העימות בין ארצות הברית למשמרות המהפכה. חבית ברנט נסחרת סביב 106 דולר, לאחר שסגרה אתמול ב־107.63 דולר, והשוק מתחיל להפנים תרחיש מסוכן במיוחד: שניים מעורקי האנרגיה החשובים בעולם — מצר הורמוז ובאב אל־מנדב — נתונים בעת ובעונה אחת תחת איום של איראן ובעלות בריתה.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
החות׳ים כבשו את עיר הנמל האסטרטגית מוח׳א שבמערב תימן והתקדמו עד איי חניש, סמוך לבאב אל־מנדב. מדובר בהישג הצבאי המשמעותי ביותר שלהם זה שנים — ובעיקר בשינוי אסטרטגי שמקרב אותם לעמדת השפעה גדולה בהרבה על אחד מצווארי הבקבוק החשובים של הסחר העולמי.
וזה בדיוק המקום שבו המלחמה של טראמפ נגד איראן חוזרת אל הכיס של כל אחד מאיתנו.
מאז שהמלחמה שיבשה קשות את התנועה במצר הורמוז, סעודיה נשענת יותר על הנתיב המערבי: הזרמת נפט אל חוף הים האדום ומשם לשווקים העולמיים. אלא שהתקדמות החות׳ים מקרבת את האיום גם לנתיב החלופי הזה.
המשמעות פשוטה ומפחידה: מצד אחד איראן ומשמרות המהפכה מפעילים לחץ על הורמוז, שדרכו עבר לפני המלחמה כחמישית מאספקת הנפט העולמית. בצד השני של חצי האי ערב מתבססים החות׳ים בסמוך לבאב אל־מנדב — השער הדרומי של הים האדום.
יתרה מזאת, על פי מידע שהגיע מגורמים תימניים, איראניים ואזוריים, משמרות המהפכה סיפקו לחות׳ים נשק, ייעוץ והכוונה ישירה במהלך ההתקדמות האחרונה. איראן מכחישה שהיא שולטת בהחלטות החות׳ים, אבל מבחינה אסטרטגית התוצאה ברורה: לטהרן נוצר מנוף לחץ משני צדי חצי האי ערב.
החות׳ים אומרים כי השיט הבינלאומי יכול להימשך וכי המצור הימי שלהם מכוון לספינות סעודיות. אלא ששוק הנפט אינו מחכה שמכלית תעלה באש כדי להיבהל. די באפשרות שמדינה כמו סעודיה תתקשה להוציא נפט בבטחה דרך הים האדום כדי שסוחרים יכניסו למחיר החבית פרמיית סיכון נוספת.
וכך הגענו ל־106 דולר.
הברנט זינק השבוע בכ־10%, לאחר שאתמול כבר סגר מעל 107 דולר. הסיבה אינה מחסור מוחלט בנפט בעולם אלא הפחד שהיכולת להעביר אותו ממקום למקום הולכת ונעשית מסוכנת, יקרה ובלתי צפויה.
זהו גם אחד הכישלונות הכואבים ביותר של האסטרטגיה האמריקנית במלחמה. טראמפ יצא למערכה שנועדה להחליש את איראן, לפגוע ביכולתה הכלכלית ולהכניע את משמרות המהפכה. בפועל, חודשים לאחר שהמלחמה הייתה אמורה להסתיים, היא נמשכת — וטהרן מצליחה באמצעות בעלת בריתה בתימן להרחיב את זירת הלחץ אל הים האדום.
המחיר כבר אינו משולם רק בטהרן, בוושינגטון או בשדות הקרב.
נפט של יותר מ־100 דולר מתגלגל כמעט לכל מקום: לדלק, לתעופה, להובלה הימית והיבשתית, לתעשייה, לחקלאות ולבסוף גם למחירי המזון והמוצרים שאנחנו קונים. וככל שהנפט נשאר יקר יותר זמן, כך גדל הסיכון להתפרצות מחודשת של האינפלציה.
זו גם הסיבה שהזינוק בנפט מטלטל את שוקי האג״ח. תשואת האג״ח האמריקנית לעשר שנים התקרבה ל־5%, והשוק כבר מתמחר מחדש את האפשרות שהפדרל ריזרב ייאלץ להמשיך להילחם באינפלציה במקום להקל על המשק.
וטראמפ יודע היטב מה המשמעות הפוליטית. מחירי האנרגיה והדלק כבר הפכו לנקודת תורפה שלו לקראת בחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. מלחמה שנועדה להציג עוצמה אמריקנית עלולה להגיע אל הבוחר דווקא דרך המשאבה בתחנת הדלק והחשבון בסופרמרקט.
אבל הסכנה הגדולה באמת אינה אם הברנט יהיה הערב 104, 106 או 109 דולר. השאלה היא האם העולם נכנס לתקופה שבה 100 דולר אינם עוד מחיר של בהלה רגעית אלא סביבת מחיר חדשה הנובעת ממלחמה שאיש אינו מצליח לסיים.
החות׳ים הוכיחו השבוע דבר אחד מעל לכל ספק: הכוח החות׳י בתימן יכול להזיז את מחיר האנרגיה העולמי משום שהוא יושב ליד אחד העורקים שדרכם זורמת הכלכלה הגלובלית.
ואם איראן ובעלות בריתה יצליחו להחזיק איום אפקטיבי גם על הורמוז וגם על באב אל־מנדב, המלחמה של טראמפ נגד משמרות המהפכה תקבל משמעות חדשה לחלוטין.
היא כבר לא רק מלחמה על איראן. היא מלחמה על שני הברזים שדרכם זורם חלק גדול מהנפט של העולם — וכשהברזים האלה רועדים, החשבון מגיע לכולנו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
אין לראות בכתבה המלצה.
