כל מה שטראמפ ניסה להסתיר בכל מחיר, כל מה ששר המלחמה פיט הגסת הכחיש בבוטות וכל מה שאנשי הבית הלבן העלימו במתכוון נחשף עכשיו לעיני כול — ומוכיח את עוצמת התבוסה האסטרטגית האמריקנית במלחמתה המיותרת באיראן ואת השלכותיה מרחיקות הלכת: הורמוז סגור, הנפט סביב 110 דולר לחבית, האינפלציה גוברת, מלאי התחמושת האמריקניים נשחקים — ועכשיו המלחמה החדשה והתוקפנית להחריד של החות׳ים נגד סעודיה מקרבת את טהרן לאחיזה מסוכנת גם בבאב אל־מנדב.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
דו״ח רשמי ראשון של מבקר משרד המלחמה האמריקני מאשר את מה שהממשל הכחיש במשך חודשים: המערכה יצרה מחסור בתחמושת וצווארי בקבוק בשרשראות האספקה. הפנטגון נאלץ לקצר הליכי רכש, לצבור חומרי גלם ורכיבים קריטיים ולהאיץ קווי ייצור.
החשבון הישיר כבר מגיע לכ־33.4 מיליארד דולר, מהם 22.3 מיליארד על תחמושת בלבד, ואינו כולל את מלוא עלויות שיקום הבסיסים שנפגעו. יותר מ־50 אלף אנשי צבא אמריקנים היו מעורבים במערכה, לפחות 18 נהרגו ויותר מ־750 נפצעו.
הנזק המבצעי כבד: שישה מטוסי קרב הושמדו או ניזוקו קשות, 12 מטוסי תדלוק ותשעה כלי טיס נוספים נהרסו, ובארבעת החודשים הראשונים אבדו לפחות 30 כטב״מי MQ-9. נפגעו בסיסים, מערכות הגנה, מתקני קשר ועמדות מכ״ם מתקדמות. הדו״ח מאשר גם את התקיפה האיראנית בטילים ובכטב״מים על המרכז הלוגיסטי המרכזי של הצי האמריקני בבחריין.
הבעיה האסטרטגית חמורה אפילו יותר. ארצות הברית צרכה חימושים מתקדמים בקצב שהתעשייה מתקשה להשלים. המלאים האלה נדרשים לא רק למזרח התיכון אלא גם להגנת בעלות הברית ובעיקר להרתעת סין. המלחמה חשפה אפוא מגבלה בסיסית בכוח האמריקני: כסף אפשר להדפיס ולגייס במהירות; טילים מתקדמים לא.
ועכשיו נוסף שלב מסוכן בהרבה. החות׳ים פתחו במלחמה חדשה ותוקפנית להחריד נגד סעודיה, ובמקביל מגבירים את אחיזתם ואת יכולת האיום שלהם באזור באב אל־מנדב. מבחינת טהרן המשמעות ברורה: לצד הלחץ על הורמוז במזרח מתפתחת אפשרות להפעיל באמצעות החות׳ים לחץ כבד גם על השער הדרומי של הים האדום.
זה כבר איום על המערכת הכלכלית העולמית. כאשר הורמוז משובש, הנתיב הסעודי מערבה והמעבר בבאב אל־מנדב מקבלים חשיבות עצומה. פגיעה גם בו עלולה להקפיץ עוד יותר את מחירי הנפט, ההובלה והביטוח, לפגוע בתנועת הסחורות דרך תעלת סואץ ולהזין גל אינפלציוני נוסף. אם שני צווארי הבקבוק יהיו מאוימים בעת ובעונה אחת, הפיאסקו האמריקני עלול להפוך לקטסטרופה בינלאומית.
האירוניה קשה לעיכול: המלחמה נועדה להחליש את איראן ולהחזיר לאמריקה את ההרתעה. בפועל, הפנטגון מודה בשחיקת מלאים ובקשיי אספקה, הורמוז עדיין סגור, הנפט סביב 110 דולר — והמחנה האיראני מרחיב עכשיו את הלחץ גם לעבר באב אל־מנדב. אלה התוצאות, וכל קורא יכול להסיק מהן בעצמו מי התחזק, מי נחלש ומי משלם את החשבון.
ומנקודת מבט ישראלית התמונה מדאיגה במיוחד. בעולם כולו, ובעיקר בארצות הברית, הולכת ומתחזקת הטענה המייחסת לנתניהו חלק מרכזי באחריות להיגררות למלחמה ולפיאסקו שנוצר בעקבותיה. זו אינה עוד רק מחלוקת על מהלכי ממשלת ישראל אלא סכנה מצטברת למעמדה של המדינה, ליחס כלפיה וליחס כלפי יהודים בעולם.
את המחיר עלולים מדינת ישראל והעם היהודי לשלם לא רק בהווה אלא בעיקר בעתיד. היחסים עם ארצות הברית, התמיכה בישראל, הסיוע הביטחוני ומעמדה בעולם אינם נכסים המובטחים לנצח. כאשר מלחמה יקרה וכושלת נקשרת בתודעה האמריקנית גם בישראל ובמי שעומד בראשה, הנזק עלול להישאר הרבה אחרי שהטיל האחרון ישוגר.
לכן המבחן הגדול כבר איננו רק בשדה הקרב. תוצאות הבחירות בישראל באוקטובר והמערכה הפוליטית באמריקה בינואר יהיו מבחן אמיתי לכיוון שאליו הולכים ישראל, יחסיה עם ארצות הברית — ובעקיפין גם עתידו וביטחונו של העם היהודי בשנים הבאות.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
