המגעים מתנהלים בכמה מסלולים במקביל: איזנקוט ובנט נפגשו, גולן נועד עם עבאס, ולפיד מאשר שהשקט מטעה. אלא שבין הרצון להחליף את נתניהו לבין השבעת ממשלה ניצבות הכרעות שיחייבו מנהיגים לסגת מהתחייבויותיהם — ואולי לשנות את כללי המשחק הפוליטי.
מאת רמי יצהר
מאחורי השקט שאחרי הבחירות מתנהל ניסיון להרכיב ממשלה שתוציא את בנימין נתניהו מלשכת ראש הממשלה. יאיר לפיד סיפק לכך אישור פומבי כשכתב: ״אם אתם רוצים לדעת אם קורה משהו מאחורי השקט שאתם שומעים עכשיו – התשובה היא כן״. הוא ביקש סבלנות, הודה שתוצאת הבחירות אינה הניצחון החד שקיווה לו, והבהיר שהמשימה הקשה מתחילה עכשיו: להפוך את התוצאה לממשלה.
המשמעות הפוליטית של דבריו מרחיקת לכת: במחנה המבקש להחליף את נתניהו לא מתייחסים למבוי הסתום כאל סוף הדרך. מתקיימות פגישות, נבחנים חיבורים ונבדקת האפשרות להתחיל בממשלה שהרכבה הראשוני יהיה מצומצם ומורכב — ולהרחיב אותה לאחר הקמתה.
לפיד כבר סימן את הכיוון בליל הבחירות, כשאמר שהקואליציה עשויה שלא להיות רחבה ביום הראשון ושאפשר להרחיבה בהמשך. נפתלי בנט התחייב מצדו: ״נעשה הכול, בלי אגו״. אלה הצהרות על נכונות למהלך; הרכב מוסכם של ממשלה עדיין לא הוצג.
הפגישות עצמן מלמדות שהניסיון מתקדם מעבר להצהרות. גדי איזנקוט נפגש עם בנט בביתו ברעננה, והשניים דנו באפשרות להקים ממשלה במהירות. איזנקוט נועד גם עם יאיר גולן. גולן נפגש עם מנסור עבאס ודן עמו בשותפות להקמת ממשלה, ובמקביל נפגש עם לפיד לתיאום המהלכים. ראשי המחנה מנסים אפוא לבנות הסכמה פנימית ובה בעת לבדוק תמיכה מחוצה לו.
אבל המספרים קשים. לפי תמונת המנדטים לאחר השלמת הספירה, בכפוף לאישור התוצאות הרשמיות, לגוש נתניהו 53 מושבים, למחנה השינוי 48 ולמפלגות הערביות 19. הליכוד מחזיק ב־27 מנדטים; ישר! של איזנקוט ב־21; ביחד של בנט ולפיד ב־12; הדמוקרטים בשמונה וישראל ביתנו בשבעה. רע״ם קיבלה שמונה והרשימה המשותפת 11.
מכאן נגזרת השאלה שמרחפת מעל כל פגישה: מי יהיה מוכן להעניק לממשלה תמיכה, ומי יסכים לפחות שלא להפיל אותה ברגע לידתה?
יש כאן פרט מכריע: להשבעת ממשלה אין חובה אוטומטית להשיג 61 תומכים. נדרש רוב של מצביעים בעד מול מצביעים נגד. כך הושבעה ממשלת בנט–לפיד ב־2021 ברוב של 60 מול 59, לצד נמנע אחד. לכן ממשלת מיעוט היא אפשרות ממשית מבחינה חוקתית — אם נבנה עבורה הרוב בהצבעה.
בחישוב הנוכחי, 48 חברי מחנה השינוי ושמונת חברי רע״ם מגיעים ל־56. אם כולם יתמכו, 53 חברי גוש נתניהו יתנגדו והרשימה המשותפת תימנע, הממשלה תוכל לעבור. זהו חישוב אפשרי, ולא הסכמה פוליטית שהושגה.
כאן ניצב אביגדור ליברמן, שעשוי להכריע את המהלך עוד לפני חלוקת התיקים. יו״ר ישראל ביתנו הודיע שלא יהיה חלק מממשלה הנשענת על רע״ם או על הרשימה המשותפת. התנגדותו נוגעת לעצם ההישענות עליהן, ולא רק לשאלה אם יקבלו שרים. במחנה השינוי יש המעריכים שעמדתו עשויה להשתנות במשא ומתן, אך ליברמן לא אימץ את ההערכה הזאת.
אם שבעת חברי ישראל ביתנו יצביעו נגד, תרחיש 56 התומכים מתפרק. זו אינה מחלוקת שאפשר לדחות ליום שאחרי ההשבעה: היא קובעת אם תיתכן השבעה בכלל.
עבאס, לעומתו, משאיר דלת פתוחה. לפי הדיווח על עמדתו, הוא מעריך שהסיכוי לממשלה בהשתתפות רע״ם נמוך, אך קיים. הוא דורש נחישות משותפת להחלפת נתניהו וגמישות מצד השותפים, ומאותת שתנאי הסף שהציג איזנקוט לא יהוו מכשול. התנאים כוללים שירות צבאי או לאומי לכולם, הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אימוץ ערכי מגילת העצמאות והכרה בחמאס כארגון טרור שיש להשמידו. בסביבת איזנקוט מתעקשים שהוא צריך לעמוד בראש הממשלה.
המסלול האחר עובר אצל החרדים — וגם הוא רצוף מוקשים. בכיר ביהדות התורה אמר כי המפלגה מתכננת להציע לאיזנקוט תמיכה בראשות הממשלה תמורת חוק פטור מגיוס. בסביבת היו״ר יעקב אשר הבהירו מנגד שאין כרגע מגעים, ושההכרעה תתקבל לאחר התוצאות ובהתייעצות עם הרבנים.
גם כאן החשבון מחייב יותר משותף אחד: שבעת המנדטים של יהדות התורה מעלים את מחנה השינוי ל־55 בלבד. צירוף ששת המנדטים של ש״ס יכול להביאו ל־61, בתנאי שכל מרכיביו נשארים. אלא שפטור מגיוס מתנגש חזיתית בתנאי איזנקוט, בהתבטאויות בנט ובעמדת ליברמן. הצעה כזאת עשויה לפתוח דלת אחת ולסגור כמה אחרות.
עוד לפני הקמת הממשלה עשוי להגיע מבחן כוח בכנסת: בחירת יו״ר מוסכם במקום אמיר אוחנה. במחנה השינוי מנסים להתכנס סביב מועמד משותף. הצלחה במהלך כזה תמחיש שיש יכולת לתרגם את ההתנגדות לנתניהו להצבעה מתואמת; היא עדיין לא תבטיח הסכמה על ממשלה, תקציב או חוק גיוס.
נתניהו פועל במקביל לשימור המחנה שלו. הוא נפגש לשיחה ממושכת עם איתמר בן גביר, ובעוצמה יהודית הודיעו שהשניים דנו בדרכים למנוע ממשלה חלופית. נתניהו אינו זקוק רק לשותפים חדשים: מבחינתו, כל סדק במחנה שמולו יכול לסכל את החלפתו.
התוצאות הרשמיות אמורות להתפרסם ב־4 בנובמבר. בהמשך יידרש נשיא המדינה לבחון למי הסיכוי להרכיב ממשלה. העובדה שהליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר אינה מעניקה לנתניהו ממשלה באופן אוטומטי; מנגד, גם אובדן הרוב של מחנהו אינו מוציא אותו מיד מתפקידו. הממשלה המכהנת ממשיכה לכהן עד שתקום אחרת.
זהו הרקע לרמז של לפיד. השינוי המהפכני האפשרי יהיה ביכולתם של מנהיגים ממחנות רחוקים להסכים על דרך להחלפת השלטון, גם בלי קואליציה טבעית ומוכנה מראש. לשם כך יצטרכו להכריע מי מוביל, על מי נשענים ואילו הבטחות בחירות אפשר לתרגם לפשרה.
עד כה יש פגישות, איתותים ונכונות מוצהרת לנסות. אין עדיין הסכם קואליציוני פומבי או רוב שהתחייב להצביע בעד ממשלה מסוימת. השקט שעליו דיבר לפיד מסתיר עבודה פוליטית; המבחן יהיה אם היא תוליד ממשלה המסוגלת גם למשול, ולא רק לעבור את הצבעת האמון הראשונה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
